ישיבת ההסדר קריית שמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ההסדר קריית שמונה
לוגו של ישיבת קרית שמונה.gif
Yk8.jpg
חזית מבנה הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד א' באלול ה'תשל"ז,
15 באוגוסט 1977
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב צפניה דרורי
הרב משה צבי נריה
הרב חיים ענזי
הרב אפרים שחור
יוסי שריד
ראש הישיבה

הרב צפניה דרורי
הרב ישראל שאול קירשטיין

מנהל הישיבה: חיים בומש
תלמידים 250
קואורדינטות 33°12′49″N 35°33′57″E / 33.213522°N 35.565866°E / 33.213522; 35.565866קואורדינטות: 33°12′49″N 35°33′57″E / 33.213522°N 35.565866°E / 33.213522; 35.565866
www.yk8.org.il

ישיבת ההסדר קריית שמונה היא ישיבת הסדר המונה כ-220 תלמידים. היא נוסדה בשנת 1977 על ידי הרב צפניה דרורי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבנים צפניה דרורי וחיים ענזי החלו בהקמת הישיבה בא' באלול ה'תשל"ז, 15 באוגוסט 1977, בעידודו של הרב צבי יהודה קוק. מטרת ההקמה הייתה חיזוק העיר שספגה באותה עת מטחי קטיושות וחדירות מחבלים. האישורים להקמת הישיבה התקבלו בסיועו של חבר הכנסת יוסי שריד, לימים יושב ראש מרצ, שגר באותה תקופה בקריית שמונה.

הרב אפרים שחור הצטרף לישיבה בשנת ה'תש"ם (1980). לאחר פטירתו של הרב שחור משמש כראש ישיבה עם הרב דרורי, הרב ישראל שאול קירשטיין.

בהיותה ישיבת הסדר, משרתים תלמידיה שירות מקוצר, בעיקר ביחידות קרביות. במהלך מלחמת לבנון הראשונה נפלו שישה מתלמידי הישיבה בקרבות שריון בלבנון. מפקדם משה קרביץ זכה לעיטור העוז על הדרך בה הנהיג את הקרב וביקש להזכיר בטקס הענקת האותות כי פיקד על חיילי ישיבות הסדר.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, המשיכו תלמידי הישיבה ללמוד בקריית שמונה, תוך כדי תפעול מערך הרווחה בעיר שכלל חלוקת מזון, מצרכים ופעילות לילדים.[1]

רבים מבוגרי הישיבה נשארו לגור בקריית שמונה לאחר תום לימודיהם.

פעילויות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט אימוץ ילדי קריית שמונה והאזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדי כל האזור (מהקיבוצים, המושבים וקרית שמונה) מגיעים אל הישיבה כדי ללמוד ולהתכונן לקראת בר המצווה. ההכנה הכוללת ידע כללי ביהדות וקריאת קטע מפרשת הבר מצווה מועברת על ידי בחורי הישיבה. לאחר תום ההכנה מתקיים בישיבה טקס העלייה לתורה.
  • תלמידי הישיבה לוקחים חלק פעיל מפרויקט פר"ח וחונכים את בני הנוער והילדים בביתם או בישיבה.
  • במסגרת שיתוף פעולה בין עמותת 'קו לחיים' לישיבת ההסדר התלמידים מאמצים ילדים בעלי צרכים מיוחדים ונכויות ומשמשים להם כאחים וחברים.

גמילות חסדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תלמידי הישיבה מתנדבים ומסייעים במסגרת ארגון קו לחיים לילדים ומבוגרים החולים במחלות שונות.
  • בישיבה פועל גמ"ח מצרכי מזון אשר מחלק חבילות מזון לאנשים נזקקים בעיר.
  • הישיבה מפעילה קרן לסיוע לאנשים נזקקים הנמצאים במצב כלכלי קשה ובנסיבות קשות.

פעילות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות רבני הישיבה מעביר שיעורים באופן קבוע בבתי הכנסת בעיר ובבתי התושבים. בין היתר מועברים 3 שיעורי דף יומי, וכן שיעורים בתנ"ך ואמונה.
  • מדי שנה נוסעים חלק מתלמידי הישיבה לקיים מניינים ביום כיפור בקיבוצים בכל אזור אצבע הגליל.
  • תלמידי הישיבה לומדים פעמיים בשבוע לימוד מונחה עם נערים מהעיר.
  • הישיבה מפעילה "מכון קודש" המספק שירותים לבדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה, וכן אספקת צורכי דת אלו במיטב ההידורים.
  • תלמידי הישיבה משדרים מדי שבוע תוכנית מסורת ברדיו האזורי 'קול הגליל העליון'.

מוסדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה פועל מכון להכשרת מורים בשיתוף עם משרד החינוך ומכללת שאנן, והוא מעניק לבוגריו תעודת הוראה ותואר אקדמי .B.Ed.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה זכתה עד כה במספר פרסים המעידים על מעורבותה בקהילה ובפעילותה החינוכית.

  • פרס ישראל (יחד עם כל ישיבות ההסדר)
  • מגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים - תשס"א
  • פרס החינוך הדתי - תשס"ב
  • פרס שר הרווחה על הצטיינות בפעילות למען הקהילה - תשס"ד

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרה לקס, ‏מלחמת האזרחים, באתר בשבע - ערוץ 7, 20 ביולי 2006