שלוחי חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015

שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים"[1], במלעיל) הם שליחים מחסידות חב"ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה[2].

מפעל ה"שלוחים" הוא יוזמה של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון[דרוש מקור]והועצמה על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון. נכון לשנת 2016 פועלים 4,552 שלוחים ב-3,650 מרכזים ומוסדות ב-90 מדינות[3] (מתוכם כ־600 שלוחים בישראל[4], המפעילים 336 בתי חב"ד[3]). פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.

היררכיה ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הארגון האחראי העולמי על כל השלוחים, ה"מרכז לענייני חינוך".
סמל הארגון האחראי על השלוחים בישראל, "צעירי אגודת חב"ד".

הארגונים האחראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון העולמי הכללי - מרכז לענייני חינוך
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון האחראי בישראל - צעירי אגודת חב"ד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון האחראי בניו יורק - צעירי אגודת חב"ד בניו יורק

הפעלת השלוחים נעשית בידי ה"מרכז לענייני חינוך" של חסידות חב"ד, המרכז אחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, בישראל צעירי אגודת חב"ד. הארגונים נוסדו על ידי מייסד המפעל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.

מרכז חב"ד העולמי ושאר ארגוני חב"ד אינם מממנים את פעילות השלוחים. מימון הפעילות ומשכורות השלוחים מאורגנים באופן עצמאי בידי השלוחים עצמם. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.

השלוחים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה את אחד השליחים (לרוב - השליח הראשון שהגיע למקום) להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מסייע במימון פעילותם.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק מהשליחים מפעילים מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים כגון בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום בתשלום חלקי או מלא, המאפשרים להם לממן חלק מהפעילות באזור שליחותם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד. כך לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים (כגון צעירי חב"ד) חלק מתקציב השלוחים. לדוגמה: בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית, או בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה) - זוכים לתמיכות מסוימות. גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב מהרשות המקומית[5].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית חב"ד

פעילות השלוחים מתקיימת בעיקר בבית חב"ד האזורי של כל שליח, או במוסדות השונים שהוקמו (כגון בית תבשיל, מוסדות חינוך ועוד). הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים על פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות:

פעילות קבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצעי הרבי מחב"ד

הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הם בעיקר עשרת מבצעי הרבי מחב"ד, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, תורה ומדע, ושיעורים שונים. השלוחים גם מעניקים סיוע בכל צורך יהודי, כגון הכנה לבר מצווה, חתונה או אבל.

פעילויות עונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלקת חנוכיה צבורית על ידי שלוחי הרבי בקראקס בירת ונצואלה

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, נעשות בדרך כלל בסביבות חגי ישראל ובתקופות שונות, כגון תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים, חלוקת מצות שמורות לקראת חג הפסח, תהלוכות ל"ג בעומר וקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות. כמו כן ישנן גם פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) ועוד.

כינוס ואלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוס שנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

כינוס השלוחים העולמי מתקיים אחת לשנה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק במרכז חב"ד העולמי - 770 ובסביבתו (הסדנאות מתקיימות במוסדות הסמוכים, מוזיאון הילדים היהודי ובישיבת אהלי תורה). במסגרתו מתאספים כארבעת אלפים וחמש מאות השלוחים מכל רחבי העולם[6].

כינוסי השלוחים החלו בשנות השמונים המוקדמות, כאשר בשנת ה'תש"ם (1980) התקיים כינוס השלוחים לשלוחים בארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן התקיימו כינוסים אזוריים בהם השתתפו שלוחים ממדינות ארצות הברית בלבד. בשנת ה'תשמ"ח (1987) נערך לראשונה הכינוס במתכונת עולמית, ומאז הוא נערך מדי שנה בסוף חודש חשון (לפני ראש חודש כסלו).

בחיי הרבי מחב"ד, היה רגע השיא של הכינוס בהתוועדות ביום השבת, כאשר היה נושא מדברותיו לפני קהל המשתתפים. לאחר פטירתו, החל משנת תשנ"ד הפך רגע השיא לעלייה של כל השלוחים יחד לקברו שם קוראים את הפ"נ כללי עליו חתומים כל השלוחים להצלחה בשליחות ובכל העניינים.

הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. בשנים האחרונות נערך הבנקט מספר פעמים באולם פייר 94 במנהטן, בו משטח רחב ידיים המתחלף לאולם מפואר למען הכינוס (בשנת ה'תש"ע נערך הכינוס באולם בשכונת קראון הייטס עצמה).

רגע השיא בבנקט הינו ה'רולקול', בו מקריא מנהל הכינוס, הרב משה קוטלרסקי, את שמות המדינות שבהם פועלים שלוחי חב"ד, כשהשלוחים קמים בעת הקראת מקום שליחותם. בסיומו של ה'רולקול' פורצים השלוחים בשירה וריקודים.

בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם; צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770; עלייה לאוהל הרבי ועוד. את הכינוס מנהל הרב משה קוטלרסקי, על ידי ועדה מיוחדת - "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של המרכז לענייני חינוך - שמתכננת את הכינוס כחצי שנה קודם לכן.

ספר השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השלוחים
שפת המקור עברית ואנגלית
סוגה אלבום
הוצאה
הוצאה הוצאת ספרים קה"ת
שנת הוצאה 1991-1993
מספר כרכים 4
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-8266-0391-2

"ספר השלוחים" הוא אלבום בן ארבעה כרכים גדולים ומהודרים של תמונות צבעוניות מכל השלוחים ובני משפחותיהם ברחבי העולם שיצאו לשליחות עד שנת תשנ"א. באלבום נמצאות גם תמונות משפחותיהם של אנשי ונשות ההוראה המתעסקים במוסדות של חב"ד, ותמונות ממוסדות חב"ד - ליובאוויטש. הכרכים מסודרים על פי מדינות: בכרך הראשון השלוחים מארצות הברית, בכרך השני השלוחים מישראל, בכרך השלישי מאירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה, ובכרך הרביעי השלמות ומפתח שמות.

בשיחה שמסר הרבי בשבת של כינוס השלוחים תשנ"א אמר, כי יש להדפיס ספר שיכלול תמונות של כל השלוחים ומשפחותיהם ואפילו ילדים קטנים. לאחר מכן הורה הרבי לצרף לספר גם תמונה כללית של כל השלוחים בעת ביקורם בציון הרבי הריי"צ, והבהיר: "לא בתוך הציון - שאין המקום גרמא - כי אם ההכנה לזה - על רקע של 770 וכו'" (השלוחים נוסעים לציון ביום שישי של הכינוס וביום ראשון מצטלמים על רקע מרכז חב"ד העולמי - 770).

בהוראת הרבי, הספר יצא לאור על ידי מזכירות הרבי, בהוצאת קה"ת. הכרך הראשון והשני יצאו לאור בכ"ה אלול תשנ"א, זמן קצר לאחר מכן יצא הכרך השלישי, ובחורף תשנ"ב יצא הכרך הרביעי. לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו את ארבעת הכרכים האלו, והם מונחים שם עד היום.

בכינוס השלוחים של שנת ה'תשע"ב, הודיע הרב חיים יהודה קרינסקי, על מהדורה חדשה ומעודכנת שתצא בשנים הקרובות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג השליחות החל עוד על ידי הרבי הרש"ב - הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה, בוכרה ואף לארצות הברית, נמשך בהוספה מרובה אצל בנו הרבי הריי"צ - הרבי השישי של חב"ד, ששלח את חסידיו כשלוחים נודדים על מנת לחזק את היהדות במקומות שחסרו בהם רבנים (ברוסיה הקומוניסטית, ובארצות הברית בעיקר בערי השדה ובצפון אפריקה), אך התנופה הגדולה ניתנה עם תחילת נשיאותו של הרבי הנוכחי.

בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנכון. מתחילה בחר הרבי את המקומות השונים לשם שלח את חסידיו, ולאחר מכן היה מאשר את שליחת השלוחים מתוך רשימה של מקומות שהגישו המתעתדים לצאת לשליחות.

הפריצה הגדולה החלה בשנת ה'תשי"ח, שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[7]), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות, ואף הונחל על הסיסמה ניגון ופרצת שכונה 'המנון השלוחים'. כך במשך השנים כמות השלוחים גדלה, והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמונה למנהל המרכז לענייני חינוך, וניהל את פעילות השלוחים ברחבי תבל.

השלוחים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי מליובאוויטש לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, היה הרב מיכאל ליפסקר (שיועד לכך עוד על ידי הרבי הריי"צ), שיצא למרוקו[8]. היה בכך חידוש, שכן עד אז הרוב המוחץ של חסידי חב"ד היו אשכנזים, וההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. נוסף לכך, עם הגעתו של רב אשכנזי למרוקו, חששו יהודי המקום שהוא ינסה להשפיע אליהם לשנות את מנהגי העדה המרוקאית.

אחריו הגיע למרוקו הרב שלמה מטוסוב, שהתגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו. הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים (בערים הגדולות היו בדרך כלל ישיבות). זמן קצר לאחר מכן יצאו שלוחים נוספים - ביניהם הרב יהודה רסקין - פעילותו הסתכמה בכ־70 מוסדות חינוך לאלפי ילדים. בין תלמידיו המפורסמים היה הראשון לציון[9] הרב שלמה עמאר[10]. הרב מטוסוב נפטר בעיצומו של כינוס השלוחים העולמי בשנת תשס"ח[11].

עוד מהשלוחים הראשונים היה הרב צבי הירש חיטריק, שנשלח לריו דה ז'ניירו שבברזיל, והקים ישיבה ומוסדות בעיר.

עבודת השליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כינוס השלוחים ה'תשנ"ב (1991) הודיע הרבי כי עבודת השליחות כפי שהייתה עד אז הסתיימה, והשליחות כעת היא קבלת פני משיח צדקנו[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
  • הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג
  • הסרט 'השלוחים', הערוץ הראשון, איתי רפפורט.
  • מגזין תחיינו בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 2 עמוד 50 ואילך, סקירה מיוחדת על סיפורו של ספר השלוחים והמעורבות של הרבי בשלבי הוצאתו לאור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה

אודות

וידאו


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כלשון השפה התלמודית שהשתרשה בכינוים
  2. ^ כפי שהגדיר זאת יוזם הפרויקט, הרבי מנחם מנדל שניאורסון. ראו למשל בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
  3. ^ 3.0 3.1 חב"ד מפעילה היום 4,552 שלוחים ב-90 מדינות תבל חרדים 10, כ"ו במרחשוון תשע"ז
  4. ^ נכון ל־מרחשוון תשע"ז
  5. ^ אור חדש מפציע בחדרה
  6. ^ הכינוס בתשס"ח, הכינוס בתשס"ט ynet יהדות.
  7. ^ בראשית כח יד
  8. ^ כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.
  9. ^ הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'
  10. ^ הרב עמר על הרב מוטוסוב
  11. ^ פטירת הרב מוטוסוב
  12. ^ שיחת כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ב