הארץ המובטחת

השערה של גבולות ארץ כנען המצומצמים על־פי ספר במדבר (לא כולל עבר הירדן המזרחי). הקו הכחול אמור להתחיל מדרום לים המלח ולא ממרכזו.

אזור הארץ המובטחת בגבולותיה המורחבים (על פי ספרי בראשית ושמות). בתמונה ניתן לראות את נהר פרת (בצפון מזרח) ואת ים סוף בדרום.

גבולות המדינה כיום

הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי אלוהים לאברהם אבינו שצאצאיו יקבלוהו לנחלה בכל הדורות. חז"ל מתייחסים להבטחה זו כאל חזון עתידי, שלא מתממש בכיבוש הארץ הראשון של יהושע, אך ייתכן שהתממש בכיבושי דוד המלך. במקרא עצמו ישנם אזכורים לכך שיש הבדל בין הכיבוש הראשון של חבלי ארץ שהתאימו לגודל האוכלוסייה של 12 השבטים, וישנו כיבוש מורחב (כִּי יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ). הבטחה זו ניתנה בברית בין הבתרים. ושוב במתן תורה במעמד הר סיני, למשה בעת פטירתו, וליהושע בן נון עם קבלת הנהגתו.

גבולות הארץ המובטחת מוגדרים בהבטחות אלו בכמה סגנונות: ממדבר סיני, ים סוף ונהר מצרים (ישנה מחלוקת אם הנילוס עצמו, או הקצה המזרחי של דלתת נילוס, או וואדי אל עריש) בדרום־מערב, עד נהר פרת בצפון־מזרח.

ההבטחות בתנ"ך

בברית בין הבתרים מתוארים גבולותיה של הארץ המובטחת:

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי.

— ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א

בספר שמות במעמד הר סיני נאמר לבני ישראל:

וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ.

— ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"א

בספר דברים בדברי הפרידה של אלהים למשה נאמר:

כָּל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם

— ספר דברים, פרק י"ב, פסוק כ'

בספר יהושע, בנבואה הראשונה שניתנה ליהושע על כיבוש הארץ:

מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.

— ספר יהושע, פרק א', פסוק ד'

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היחס לגבולות מסעי

בפרשת מסעי שבספר במדבר (פרק ל"ד) מתוארים גבולותיה של ארץ כנען שאותה הצטוו ישראל לכבוש בעת כניסתם לארץ. גבולות אלו מצומצמים משמעותית מ'גבולות ההבטחה', בצפון לא נזכר נהר פרת, בדרום לא נזכר ים סוף, במזרח הגבול הוא נהר הירדן כאשר מוזכר שם שנחלת עבר הירדן נוספת על גבי ארץ כנען, ובדרום מערב נזכר נחל מצרים במקום נהר מצרים.

על קושי זה עמדו רבים מן המפרשים והחוקרים, ונאמרו בזה שלוש שיטות עיקריות:

שיטה א': יש אומרים ש'גבולות ההבטחה' נאמרו לעתיד לבוא. כדעה זו נוקטים רוב פרשני המקרא וחז"ל.

שיטה ב': גבולות 'פרשת מסעי' נאמרו במצוות ירושה לדור הכניסה לארץ, שהיו מעט אנשים, אבל בהמשך בימי דוד ושלמה אז יתרחבו הגבולות ל'גבולות ההבטחה'

שיטה ג': ההבדל בין מערכות הגבול נובע מסיבה מציאותית, גבולות ההבטחה מתארים את הארץ כולה הכוללת אזורים מדבריים, כגון חלקו הדרומי של הנגב, מדבר סיני, והמדבר הסורי הנמצא בין רצועת החוף המיושבת לבין נהר הפרת. פרשיית הגבולות במסעי, לעומת זאת, משרטטת את תחום הארץ המיושבת, ללא המדבריות. הסיבה לכך היא שפרשיית מסעי באה להגדיר את השטח שיחולק בנחלה לשבטים, ויתחייב במצוות התלויות בארץ ואין לחלק שטח מדברי, המתאים לרעיית צאן, כנגד שטח הראוי לחקלאות. אולם ארץ ישראל עצמה ממשיכה גם מעבר לתחום זה והיא כוללת את כל גבולות ההבטחה. לפי דעה זו^{[דרוש מקור]} שטח זה אינו חייב במצוות התלויות בארץ היות שאין זה שטח ראוי לזריעה.

ההבדל בין הפירושים הוא גם בהלכה לגבי שטח הערבה עד אילת. בדעת הסוברים שאינה כלולה בגבולות פרשת מסעי, לשיטה א' – לא חלה עליה מצוות יישוב ארץ ישאל. לשיטה ב' – חלה עליה המצווה, אך לעניין המצוות התלויות בארץ ייתכן ונחשבת לחוץ לארץ. לשיטה ג' – גם לדעה המוציאה את אילת מגבולות מסעי, ריבונות מדינת ישראל כיום על המקום מחילה עליה את חובת המצוות התלויות בארץ.

גבולי יחזקאל

ערך מורחב – גבולי יחזקאל

תיאור נוסף ומאוחר יותר של גבולות הארץ מופיע בספר יחזקאל, וישנן חילוקי דעות אם הגבולות הללו הן מגבולות כיבוש הארץ או מגבולות ההבטחה:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹסֵף חֲבָלִים. וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם, וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה.

וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה. חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת, חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן. וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת, וְאֵת פְּאַת צָפוֹן. וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ, וְאֵת פְּאַת קָדִימָה. וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה. וּפְאַת יָם הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת, זֹאת פְּאַת יָם.

— ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוקים י"ג–כ'

במחקר

מקובל לחלק את דעות הפרשנים והחוקרים ביחס שבין 'גבולות ההבטחה' ל'גבולות מסעי' בשאלת הגבול הצפוני והדרומי של הארץ לשתי קבוצות מרכזיות: האחת מאחדת בין שני הגבולות על אף השוני הרב הקיים בתיאור כל אחד מהם בתורה, בהסתמך על הכלל שלעיתים נוהגת התורה לתאר במקום אחד באופן כללי ורחב, ובמקום אחר באופן מפורט. לשיטה זו רק ביחס לגבול המזרחי קיים שוני בין הגבולות, שכן שלושת העמים: הקיני, הקניזי והקדמוני, כלולים בגבולות ההבטחה ולא בגבולות מסעי.

השיטה השנייה (שבה נוקטים כמעט כל פרשני המקרא בראשונים ובאחרונים) גורסת שמדובר בשני גבולות שונים לחלוטין. גבולות ההבטחה הם גבולות של חבל ארץ רחב הנוגע בשני קצותיו בשתי הממלכות החזקות באזור: ממלכת מצרים (נהר מצרים) וממלכת מסופוטמיה (נהר פרת). ואילו גבולות מסעי הם גבולות ארץ כנען בלבד, שהיא קטנה בהרבה מהמרחב העצום שבין מצרים למסופוטמיה, וגבולה משתרע מאזור ממלכת הפלשתים בפינה הדרום מערבית של ארץ כנען (אזור רפיח־אל עריש של היום) ועד אזור הרי הלבנון בצפון מזרח וצפון מערב הארץ (אזור בירות־מול הלבנון של ימינו, אם כי הגבול המדויק נתון במחלוקת).

לפי חיים בר־דרומא, כל תיאורי הארץ המובטחת בתנ"ך הם בעצם תיאור אחד – של גבולות טבעיים (כגון נהרות, רכסי הרים וכדומה) – ורק שמות הגבולות נשתנו על פי צרכים צדדיים, ובעיקר בגלל תקופה מחודשת (כגון בימי יחזקאל שהיה מעל אלף שנים לאחר תקופת ברית בין הבתרים) ונשתנו שמות הגבולות.

גבולות הארץ המובטחת לפי המקרא

הגבול המערבי: רוב הגבול המערבי מתואר בתורה כגבול הים התיכון. לעיתים הוא נכתב כים פלשתים (שמות כג), או הים האחרון (דברים יא), או הים הגדול (יהושע א).

הגבול הדרומי: בהבטחה עצמה הוא מתואר כנהר מצרים (בראשית טו), אולם בהבטחה שניתנה בהר סיני הגבול מתבסס על ים סוף (שמות כג) או המדבר (דברים יא).

הגבול המזרחי: בהבטחה הבסיסית של ברית בין הבתרים לא נכתב הגבול המזרחי של הארץ באופן מובהק. ורוב הפרשנים מתייחסים לנהר הפרת כגבול הצפוני של הארץ ולא כגבול המזרחי, אולם בהבטחות מאוחרות יותר, וברמזים, הגבול מתרחק מאד עד לנהר הפרת המזרחי, וכולל גם את ארצות "בני קדם" שייתכן שממוקמות על גדות הפרת. בפועל גם בני שבט ראובן שקיבלו נחלתם מעבר לירדן המזרחי, התיישבו עד לנהר הפרת עצמו - אך לא ברור אם הכוונה לחלקו התחתון של הפרת במזרח בגבול עיראק, או לחלקו העליון של הפרת בצפון בסוריה, כאשר ייתכן ש"למזרח" בפסוק הכוונה שישבו מזרחית וסמוך לגלעד והשתרעו צפונה עד ברך הפרת בצפון סוריה.

הגבול הצפוני: ברוב ההבטחות הגבול הצפוני מזוהה עם נהר הפרת. כשהפרת מוצג בהם באופן עיקבי כשיאו של החזון הרחוק. בנבואת יהושע הראשונה, הגבול הצפוני כולל את "כל ארץ החתים", שהיא בעצם צפון מערב סוריה, באזור הממלכות הנאו-חיתיות.

ראו גם

• ארץ ישראל השלמה
• ברית בין הבתרים
• גבולי יחזקאל

לקריאה נוספת

• אייל בן אליהו, בין גבולות: תחומי ארץ־ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשע"ד (2013)
• ח. בר-דרומא, וזה גבול הארץ, ירושלים: הוצאת "באר" לחקר המקרא והארץ בסיוע מוסד הרב קוק, תשי"ח–1958; מהדורה דיגיטלית

קישורים חיצוניים

• משה ויינפלד, ‏היקף הארץ המובטחת – שתי תפיסות שונות, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 16–3
  • משה ענבר, ‏על גבולות הארץ המובטחת, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 189–188
  • משה ויינפלד, ‏לעניין הנוסחה: 'מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר־פרת', קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 190–189