ארז תדמור (במאי קולנוע)
לידה |
18 בינואר 1974 (בן 50) הרצליה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
פרסים והוקרה | פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר |
פרופיל ב-IMDb | |
ארז תדמור (נולד ב-18 בינואר 1974) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי זוכה שני פרסי אופיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תדמור גדל בנתניה ולמד קולנוע ב"קמרה אובסקורה" בתל אביב. סרטו הקצר הראשון, "מוש", שהוא גם סרט הגמר שלו, שזכה במענק על התסריט מקרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן סנונית וקרן גלפנד לסרטים קצרים. הסרט מספר על בני זוג שמאמצים תינוק שננטש וכך מתאחדים מחדש. הסרט זכה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם ביניהם יוסטון, טייפה, קרלה שבהודו, פאלם ספרינגס ב-2001 ובעוד כ-20 פסטיבלים נוספים[1]. הסרט הוקרן בערוץ 2.
בסיום לימודיו התחבר לבמאי גיא נתיב ("מבול") ויחד ביימו את הסרט הקצר "זרים", בכיכובם של גיא לואל וסמי סמיר, על יהודי וערבי שנפגשים ברכבת ונתקלים בחבורת צעירים גלוחי ראש. הסרט זכה בפסטיבל סאנדנס 2003 בפרס הקהל לסרט הקצר הטוב ביותר, ובפרס "וולג'ין" לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2003[2]. "זרים" גם זכה ביותר מ-30 פסטיבלים ונכנס לרשימת עשרת הסרטים המועמדים לפרס אוסקר 2004 בקטגוריית הסרטים הקצרים (אך לא נכלל בחמשת המועמדים הסופיים)[3]. בתקופה זו ביים תדמור גם את הסרט הדוקומנטרי "אצלי הכל בסדר" יחד עם הבמאי ירון אמיתי, על הזמרת ג'וזי כץ[4], שהיה מועמד לפרס אופיר ב-2005 כמו כן השתתף בפסטיבל הקולנוע הישראלי בארצות הברית[5].
סרטם הקצר המשותף השני של תדמור ונתיב, "אופסייד", בכיכובם של לירון לבו ועידו מוסרי, זכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל מנהטן 2006[6]. בפסטיבל זכו הבמאים בתקציב לבימוי סרט באורך מלא, וכך ב-2008 פיתחו את סרטם הקצר "זרים" לסרטם הארוך המשותף הראשון, שנקרא גם הוא "זרים"[7]. בסרט כיכבו לירון לבו ולובנה אזאבל. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים, כולל בתחרות הרשמית בפסטיבל סאנדנס 2008 (שם הוא הוצג לצד סרט לבנוני תחת פצצות גם הוא על מלחמת לבנון השנייה) וב"פסטיבל הסרטים טרייבקה" 2008[8]. הסרט נמכר והופץ בכ-28 מדינות בעולם. בנוסף לכך זכתה שחקנית הסרט לובנה אזאבל בפרס השחקנית המבטיחה בפסטיבל ירושלים 2008.
בקיץ 2009 הופץ סרטו השני באורך מלא של תדמור, "סיפור גדול", שאותו ביים יחד עם שרון מימון ומככבים בו, בין השאר, איציק כהן, דביר בנדק, אלון דהן, שמוליק כהן, טוגו איגאוואה, עירית קפלן, אוולין הגואל, לבנה פינקלשטיין, הילה סורג'ון פישר, אופירה רחמים, אושרי סהר ואלברט אילוז. הסרט הוא דרמה קומית על קבוצת אנשים כבדי משקל מרמלה שמקימים מועדון סומו. הסרט התקבל לפסטיבל טרייבקה 2009 בניו יורק בקטגוריית "דיסקברי", שבה הוקרנו בבכורה 13 סרטים נבחרים המייצגים את הקול החדש בקולנוע העולמי[9].
הסרט גם פתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 2009. הוקרן בפסטיבל קרלובי וארי 2009, שם זכה בפרס חביב הקהל, זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי זוכה בפרס.[10] בנוסף זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע "טרברס" במישיגן בארצות הברית מיסודו של הבמאי זוכה האוסקר מייקל מור, זכה בפרס הקהל בפסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי בלונדון, זכה בפרס "תגלית הפסטיבל" בסארלה שבצרפת, בפרס הקהל בפסטיבל היהודי בלונדון, בוושינגטון ובהונג קונג. הסרט שבפתח פסטיבלים בינלאומיים רבים כגון: פסטיבל הקולנוע הישראלי בארצות הברית, פסטיבל היהודי של וושינגטון, פאלם ביץ' ופסטיבל הקולנוע הישראלי ברומא. "סיפור גדול", שחצה כבר בשבוע ה-14 שלו בבתי הקולנוע את ה-300 אלף צופים בישראל, קיבל 13 מועמדויות לפרס "אופיר" לטקס שהתקיים בספטמבר 2009[11], הסרט זכה בפרס השחקנית הטובה ביותר לשחקנית עירית קפלן, בפרס השחקנית המשנה לבנה פינקלשטיין ובפרס עיצוב התלבושות. בפרס תא המבקרים לשנת 2009 זכה איציק כהן בפרס השחקן הטוב ביותר[12].
חברת ההפקה ההוליוודית "סרטי פרמאונט" רכשה את הזכויות להפקת הסרט "סיפור גדול" כרימייק אמריקאי בשנת 2011. את הרימייק היה לביים הבמאי ג'ון טרטלטאוב, אך הוא לא הופק לבסוף[13].
סרטו הארוך השלישי "הבן של אלוהים" (בשיתוף עם גיא נתיב) דרמת מסע של אב ובנו בצפון יוון, בעקבות קוסם יווני שנעלמו עקבותיו. בסרט מככבים מכרם ח'ורי וזהר שטראוס, את התסריט כתב בשיתוף עם גיא נתיב ושרון מימון[14]. ארז וגיא ביימו את הסרט במשותף, בהפקתם של שמי שינפלד ועמיתן מנלזון. בהשקעת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב וערוץ 10. הסרט קיבל 4 מועמדויות לפרס אופיר, כולל הסרט הטוב, השחקן המשנה והמוזיקה וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה לקולנוע לשנת 2013 ובפרס תא המבקרים לשחקן הטוב ביותר לשנת 2014, הסרט יצא לבתי הקולנוע במרץ 2014.
בנוסף תדמור ביים וכתב (בשיתוף עם גיא נתיב) סרט קצר בן 12 דקות בשם "אלוהים יקר" בכיכובם של ליאור אשכנזי וריימונד אמסלם. דרמה פיוטית על שומר הכותל המערבי בירושלים העתיקה, שעוקב אחרי אשה מסתורית שמגיעה יום יום לכותל, ובסוף כל יום קורא את הפתקים שהיא כותבת וטומנת בכותל, הוא מחליט להגשים את משאלות ליבה. הסרט ממומן על ידי קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר[15].
בדצמבר 2015 הוקרן בבתי הקולנוע סרטו הרביעי "ארץ פצועה, (בכיכובם של רועי אסף, דביר בנדק, משה אשכנזי, קרן ברגר, שרון טל, יואב לוי, מכרם ח'ורי ועוד). הסרט זכה ב-3 פרסים בטקס פרסי אופיר לשנת 2015: פרס הבמאי הטוב ביותר (תדמור), פרס השחקן הטוב ביותר (רועי אסף) ופרס האיפור[16]. הסרט מספר על לילה אחד בחייהם של ארבעה שוטרים שנאלצים לשמור על מחבל מתאבד, שגרם לפיגוע בחיפה ולא נהרג. את התסריט כתב במשותף עם שלמה אפרתי וזה סרט הקולנוע הראשון שביים לבדו. אסף סודרי צילם[17].
סרטו החמישי "נמל בית" שאותו כתב עם שלמה אפרתי והוקרן בבתי הקולנוע ב-23 במרץ 2017 (בכיכובם של יורם חטב, שמיל בן ארי, לירון בן-שלוש, אנה דוברוביצקי, דליה בגר, לירון לבו, יעקב דניאל זאדה, אודי פרסי ועוד). הצלם הוא זיו ברקוביץ', חברת ההפקה היא פאי סרטים. הסרט זכה בפרס הצילום בפסטיבל חיפה[18].
בשנת 2017 כתב וביים את הסרט הקצר "נפילות" שזכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר, "נפילות" בכיכובם של רועי אסף, לירון בן-שלוש ואלי גורנשטיין, אותו כתב וביים תדמור. השתתף גם בפסטיבל חיפה 2017. באותה שנה כתב ויצר ביחד עם בן כליפי סדרת רשת אמריקאית בשם "טייקון" בבימויו של הבמאי האמריקאי צרפתי לואי לטרייה (שביים את "האשליה", "הענק הירוק", "האחים גריסבי" ועוד). בהפקת "בלאקפילס".
בשנת 2019 ביים את הדרמה "בשורות טובות" העוסקת בטיפולי פוריות של זוג צעיר[19].
בשנת 2021, ביים את הסרט "בחורים טובים", דרמה קומית-רומנטית על מוסד השידוכים בחברה החרדית בישראל[20]. ב-2023 ביים את הסרט ״ילדים של אף אחד״, תסריט משותף שלו עם השחקן רועי אסף, הסרט בו מככבים תיקי דיין, רועי אסף, יעקב כהן, אורנלה בס ועוד זכה בפרס הסרט המצטיין בכלכותה בהודו, בפרס הסרט הטוב ביותר ויצא לבתי הקולנוע בסוף דצמבר 2023. ״ילדים של אף אחד״ מספר את סיפורו של בית האמונה ״בית אלי״, תיקי דיין מגלמת את מרגלית, אשה שגידלה עשרות ילדים בבית הזה עד גיל 18, עד שהעירייה הרסה את המקום וגירשה את הילדים לרחוב.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוש (2000)
- זרים (2003)
- אצלי הכל בסדר (2005)
- אופסייד (2006)
- זרים (2008)
- סיפור גדול (2009)
- הבן של אלוהים (2014)
- אלוהים יקר (2014)
- ארץ פצועה (2015)
- נמל בית (2016)
- נפילות (2017)
- בשורות טובות (2019)
- בחורים טובים (2021)
- ילדים של אף אחד (2023)
- סודה (2024)
- בחורים טובים 2 (2024)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארז תדמור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ארז תדמור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ארז תדמור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ארז תדמור, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ארז תדמור, באתר AllMovie (באנגלית)
- ארז תדמור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ארז תדמור, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מרב יודילוביץ', גדולים מהחיים, באתר ynet, 8 ביולי 2009
- רותי זוארץ, "להט קולנועי הולך וגדל": ריאיון עם הבמאי זוכה פרס אופיר של "ארץ פצועה", באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2016
- שירי הדר, "יש בעיה להתבטא פה, נקווה שזה יעבור", באתר ynet, 23 בפברואר 2016
- יעל שוב, זעקי, ארץ פצועה: ארז תדמור על הטרגדיה של הישראלים. ראיון, באתר Time Out תל אביב, 11 בפברואר 2016
- איתן לשם, עכבר העיר, הבמאי שמנסה ללמד את הקפיטליזם לקח, באתר הארץ, 14 במרץ 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ynet, סרט ישראלי קצר זכה בשני פסטיבלים באמריקה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2001
- ^ גואל פינטו, יהודי וערבי עולים לרכבת, באתר הארץ, 25 בפברואר 2004
- ^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי "זרים" יתחרה בפסטיבל סאנדאנס, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2007
- ^ אורי קליין, געגועים לשירים, לא לסרט, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2005
- ^ גואל פינטו, נבחרו המועמדים לטקס הראשון של פרסי הקולנוע התיעודי, באתר הארץ, 21 במרץ 2006
- ^ ynet, חומה ונבדל: גיא נתיב וארז תדמור באופסייד, באתר ynet, 4 ביוני 2012
- ^ נירית אנדרמן, תשחקו, תתאהבו, באתר הארץ, 29 במאי 2008
- ^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי "זרים" יתמודד בפסטיבל טרייבקה, באתר הארץ, 8 באפריל 2008
- ^ עכבר העיר, האם "סיפור גדול" בדרך לרימייק הוליוודי?, באתר הארץ, 1 בפברואר 2012
- ^ מרב יודילוביץ', פרס חביב הקהל ל"סיפור גדול" בקרלובי וארי, באתר ynet, 11 ביולי 2009
- ^ נטע אלכסנדר, עכבר העיר, הוכרזו המועמדויות לפרסי אופיר - "סיפור גדול" מוביל עם 13 מועמדויות., באתר הארץ, 28 ביולי 2009
- ^ דנה שוופי, עג'מי המנצח הגדול בטקס אופיר: זכה בפרס הסרט, הבימוי, התסריט והעריכה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
- ^ עכבר העיר, האם "סיפור גדול" בדרך לרימייק הוליוודי?, באתר הארץ, 1 בפברואר 2012
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "הבן של אלוהים": מרגש אבל מאכזב, באתר הארץ, 27 במרץ 2014
- ^ אורון שמיר ומור דרעי, עכבר העיר, המועמדים לפרסי אופיר: "מיתה טובה" בראש, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2014
- ^ נירית אנדרמן, חמישה חודשים אחרי טקס פרסי אופיר, הזוכים עדיין לא קיבלו את הכסף, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
- ^ ביקורות:
אורי קליין, המציאות בסרט "ארץ פצועה" מוחצנת וגסה. זה לא אומר שגם הבימוי צריך להיות כזה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2016
אורן שמיר, עכבר העיר, "ארץ פצועה": 50 גוונים של ישראליות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2016
שמוליק דובדבני, "ארץ פצועה": הפנים המצולקות של ישראל, באתר ynet, 15 בפברואר 2016 - ^ ביקורות:
אורון שמיר, עכבר העיר, "נמל בית": תופס את המסך בגרון, באתר הארץ, 21 במרץ 2017
שמוליק דובדבני, ביקורת סרט: "נמל בית" - ישראל של ועדי העובדים, באתר ynet, 27 במרץ 2017
אורי קליין, ל"נמל הבית" יש כוונות טובות אבל הוא מחמיץ את המלודרמה המקומית, באתר הארץ, 30 במרץ 2017 - ^ ביקורות:
אור סיגולי, איפה הילד? כשטיפולי הפוריות מפרקים כמעט הכל, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2019
אבנר שביט, בשורות טובות" הופך סיפור על טיפולי פוריות לפצצת רגש עוצמתית, באתר וואלה, 18 בנובמבר 2019
נירית אנדרמן, "בשורות טובות" חושף את הצחוק והכאב מאחורי האובססיה הלאומית לילודה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2019 - ^ נירית אנדרמן, עשרות חרדים תקפו צוות צילום של סרט בנתניה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2021
פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר | ||
---|---|---|
1990–1999 | שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999) | |
2000–2009 | בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009) | |
2010–2019 | ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019) | |
2020 ואילך | ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) |