לדלג לתוכן

גשר הרכבת המחבר (הדרומי)

גשר הרכבת המחבר (הדרומי)
Összekötő vasúti híd
הגשר הרביעי
הגשר הרביעי
מידע כללי
סוג גשר רכבת עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש רכבת
מיקום בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 18731877
1822
תאריך פתיחה רשמי 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון מזוין ואבן
מידות
אורך 477 מטר
מידע טכני
נתיבים 3
קואורדינטות 47°28′06″N 19°04′02″E / 47.468425°N 19.06733056°E / 47.468425; 19.06733056
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר הרכבת המחבר (הדרומי)[1]הונגרית: Összekötő vasúti híd; באנגלית: Southern Connective Railway Bridge) הוא אחד מגשרי הרכבת של בודפשט על נהר הדנובה. זהו חיבור הרכבת החשוב והעמוס ביותר של הונגריה על נהר הדנובה, עליו זורם רוב תנועת הרכבות במדינה. הגשר ממוקם ישירות ליד גשר ראקוצי, בצד הדרומי שלו.

הגשר הראשון מסוג זה נפתח לתנועה בשנת 1877 בין תחנות פרנצווארוש לבין קלנפלד לאחר בניית סכר קופשי (דרומית לגשר). תנועת הרכבות הגוברת החלישה במהירות את הגשר הדו-מסילתי, שנבנה מחומר באיכות ירודה ולכן הוחלף הגשר בחדש ב-1913. גשר זה נהרס על ידי הגרמנים הנסוגים במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, ב-1946, הוקם גשר חד-מסלולי, קבוע למחצה, מה שנקרא אז גשר "K" ולבסוף, בשנים 1948 ו-1953, הושלמו מבני הגשר הקבוע עם שתי המסילות. הגשר הוא באורך 393 מטר אורך מעל אפיק הנהר וכולו 477 מ' אורך. המהירות המרבית המותרת של רכבות על הגשר הייתה אז 40 קמ"ש בצד הצפוני ו-60 קמ"ש בצד הדרומי. בנייתו של מבנה הגשר הרביעי החלה בשנת 2020, ונמסר באפריל 2021, לאחר מכן החלה הריסת החלק האמצעי הקודם ולאחריו הריסת החלק הדרומי. הגשר החדש פעיל משנת 2022. מאז הבנייה מחדש המהירות המותרת בגשר: 80 קמ"ש.

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 כבר היו שלוש תחנות רכבת מרכזיות בבודפשט: מסוף פשט של חברת מסילות הברזל האוסטרית הממלכתית (בקיצור OÁVT) (קודמתה של תחנת הרכבת ניוגאטי של היום), תחנת הרכבת לושונץ של קווי הרכבת המלכותית ההונגרית (בשמה היום: רכבות הונגריה (מ.א.ב)) שהיא תחנת הרכבת רובע 8 של היום, ותחנת הרכבת בודה של הרכבת הדרומית (בשמה אז Südbahn-Gesellschaft) (היום דלי פאייאודבר). תחנות הרכבת של חברות הרכבת העצמאיות השונות לא היו מחוברות ביניהן במסילות ולא הייתה לכך דרישה מהחברות.

קווי הרכבת המקשרים שנבנו על הגדה הימנית והשמאלית של הדנובה והפעלתה של מסילת רכבת מקשרת[2] על גשר הדנובה נבדקה כבר בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19. מנהלת ארכיטקטורת הרכבות של הרכבות המלכותיות ההונגריות הופקדה על פיתוח התוכניות של מסילת הברזל המחברת והגשר. לארבע גרסאות העיצוב שנוצרו בין השנים 1868–1869 היו ארבעה פתחים, ולפיהם נדרש גשר מבנה ברזל של 94–116 מ' רוחב.

בניית הגשר הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשר הרכבת המחבר מהתקופה 1877–1913

כתוצאה מההסדר משפטי הואצו המשימות הקשורות להקמת הגשר. באוגוסט 1872, הושלמו התוכניות המקדימות של גשר הרכבת והמכרז לבניית הגשר פורסם עם תאריך יעד של 25 בספטמבר. למכרז התקבלו חמש הצעות, ולאחר הערכה התקבלה הצעתה של חברת Filleul-Brohy הצרפתית בדצמבר 1872. לאחר מכן הצטרפה לחברה זו חברה הצרפתית נוספת. החוזה לבניית גשר הרכבת נחתם בשנת 1873.

לאחרה חתימה עם הקבלן שינתה חברת הקבלן הצרפתית את תוכניות הגשר מטעמי חיסכון בחומרים. התוכניות הסופיות היו אפוא 9.8 מ' גובה ראשי, מרכב תחתון, תומכי גשר ועמוד גשר מרכזי. בעת תכנון ממדי מבנה הגשר נלקחו בחשבון עומס קטר של 12.25 טון, עומס קרון עזר של 10.0 טון ועומס קרון משא של 8.5 טון.

עבודות הבנייה על הגשר החלו ב-29 בספטמבר 1873. למרות שיטפונות ובעיות בהובלת אבנים, הרציפים ותשתיות אחרות, הושלמו העבודות עד אוגוסט 1875.

חומרי הברזל למבנה הגשר יוצרו בסדנאות עבודות ברזל צרפתיות ובלגיות, מבנה הברזל המרותך יוצר במפעל בפריז בגודל המתאים להובלה. ההרכבה במקום של מבני הברזל החלה כבר במאי 1875, וההתקנה החלה בגובה מלא על עמודי הגדה השמאלית. בפתחים בגדה הימנית עבדו בשיטה אחרת, רק החגורה התחתונה הורכבה ונקשרה על משטח העבודה, לאחר מכן הותאמו העמודים והורכבה החגורה העליונה. מבנה הגשר הושלם עד סוף ספטמבר 1875, וניתן היה להתחיל בצביעת המבנה, הנחת המסילות וסלילת שביל הולכי הרגל.

ניסוי עומס הגשר התרחש בינואר 1876, ללא קטרים וקרונות משא מאחר שבניית מסילת הרכבת התעכבה. הגשר נפתח לתנועה ב-23 באוקטובר, כגשר השלישי של בודפשט אחרי גשר השלשלאות וגשר מרגיט. העיכוב נגרם עקב תקנות שונות ותקנות בטיחות רכבות של חברות הרכבת, שעד אז פעלו רק בקווים משלהן, וכן ליקויים בהיבטים משפטיים.

בניית הגשר השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הגשר השני של גשר הרכבת המחבר מהתקופה 1913–1944

עם התפתחות מסילות הברזל ורשת הרכבות נוצר צורך בהובלת סחורות רבות יותר, דבר שהצריך עליה מתמשכת בעומס הסרנים, ולכן חיזוק נוסף או בנייה מחדש של גשרי הרכבת הפך לבלתי נמנע. גם מבנה גשר הרכבת המחבר נזקק לחיזוק, אך במהלך העבודות בין השנים 1897 ל-1899 נמצא כי חומר הברזל לא חזק דיו. הדגימות שנלקחו ממבנה הברזל עברו בדיקת מתיחה, והתברר שהחלודה המתקדמת נגרמה לא רק בגלל חוסר זהירות של ציפוי הבסיס, אלא גם מהאיכות ההטרוגנית של הברזל. מהסיבות הנ"ל הוחלט להחליף את כל מבנה הגשר, אולם ניתן היה להשיג זאת רק תוך שמירה רציפה של תנועת הרכבות על כן מבנה הגשר החדש נבנה בצמוד לזה הישן.

הגשר הזמני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה גשר הרכבת ניזוק קלות בשתי התקפות אוויריות, אך הוא תוקן בשתי הפעמים. אובדן הגשר לחלוטין נגרם על ידי הכוחות הגרמנים הנסוגים. הוא פוצץ על ידי הוורמכט הנסוג ב-31 בדצמבר 1944. מטעני הנפץ הונחו באמצע פתחי הגשר, כך שהמבנה כולו נפל לתוך הדנובה. כמו כן הונחו חומרי נפץ ליד ראשי הגשרים והעמודים, ראשי הגשרים התפוצצו לחלוטין מעוצמת הפיצוץ, העמודים נפגעו רק בחלקים שמעל המים.

בניית הגשר השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הגשר השלישי מפשט (2011)

לצורך הבנייה מחדש השלימה קבוצת העבודה, שהורכבה מחברות לבניית גשרים, את שיקום החלק הדרומי של הגשר והמזחים עד 1947. בינתיים, הוכן גם התכנון של מבנה הגשר החדש, שעדיין נמצא בשימוש היום.[3][4][5]

בניית הגשר הרביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשרות שנים נראו חלקי התשתית המוגבהים של גשר K לשעבר (גשר זמני שהוקם על ידי הצבא האדום ב-1945) בצד הצפוני של העמודים, אשר – עבור המסילה השלישית המתוכננת – סיפקו מקום לגשר חדש. הקמת הגשר החדש הוכרזה בשנת 2019, לאחר מסירתו הוחלפו בזה אחר זה שני מבני הגשר הישנים.[6] (בקשר לכך הופיע גם השם "המסילה המעגלית הדרומית"), מסילת החיבור של תחנות הרכבת של בודפשט מעולם לא נקראה בשם זה קודם לכן.

ב-3 באוגוסט 2022 הושלמו שלושת מבני הגשר החדשים שנשענו על מזחים מחוזקים, ועליהם מבני מסילת הרכבת. עד להרחבת המסילה המעגלית הדרומית (כלומר עד להקמת המסילה השלישית המתוכננת).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • dr. Nemeskéri-Kiss Géza: A hazai vasúti hídépítés története (1846–1875). In Magyar Vasúttörténet: A kezdettől 1875-ig. Főszerk. dr. Kovács László. Budapest: (kiadó nélkül). 1996. 218–220. o. = Magyar Vasúttörténet, 1. ISBN 963-552-312-2 (ד"ר גזה נמשי-קיש: ההיסטוריה של בניית גשר רכבת מקומית (1846–1875). בתולדות הרכבת ההונגרית: מההתחלה ועד 1875. עורך ראשי. ד"ר לאסלו קובאץ'. בודפשט: (ללא מוציא לאור). 1996. היסטוריית הרכבת ההונגרית,
  • dr. Gáll Imre: A budapesti Duna-hidak. Budapest: Hídépítő. 1984. ISBN 963-218-690-7 (ד"ר אימרה גל: גשרי הדנובה בבודפשט. בודפשט: בונה גשרים. 1984 
  • Páll Gábor: A budapesti Duna-hidak története. 1956. (גאבור פאל: ההיסטוריה של גשרי הדנובה בבודפשט. 1956)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר הרכבת המחבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Térképek, Budapest, XVIII–XX. század (számos térképrészlet, a híd elnevezésével)" (html) (בהונגרית). Österreichisches Staatsarchiv + Arcanum Adatbázis Kft.
  2. ^ "1872. évi IX. törvénycikk a budapesti indóházakat összekötő vasut létesítése tárgyában" (html) (בהונגרית). www.1000ev.hu. נבדק ב-2010-12-19.
  3. ^ Sztankó Nikolett - A Déli összekötő vasúti Duna-híd (Sínek Világa folyóirat, 2018 különszám)
  4. ^ Robert Capa 1948-as budapesti képeinek a nyomában - Capa blog, 2019.10.22.
  5. ^ Legát Tibor - Az összekötő vasúti híd 145 éve (Vasutas magazin, 2021.03.31.)
  6. ^ "Hegedűs Gergely - Kivitelezőre talált Budapest egyik legjelentősebb projektje". Magyar Építők. 2019-10-02.