הרכבת הפרברית של בודפשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרכבת הפרברית של בודפשט
Budapesti helyiérdekű vasút
נתונים כלליים
קואורדינטות 47°30′N 19°06′E / 47.5°N 19.1°E / 47.5; 19.1 
 
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרכבת הפרברית המקומית של בודפשטהונגרית: Budapesti helyiérdekű vasút; בקיצור BHÉV, בלשון הציבור רק HÉV) היא מערכת רכבות מקומיות פרבריות קלות הפועלת בבירת הונגריה ובגוש בודפשט. עקרון הפעולה שלו דומה לזה של רשתות "רכבת הפרברים" (גר') של ערי גרמניה, אך יחד עם זאת, יש לו פעילות מעודכנת יותר. בהתבסס על תפקידה, היא נחשבת ליותר מסילת רכבת פרברית, בניגוד לקווי הרכבת הקלאסיים בעלי עניין מקומי. בארבעת הקווים הראשיים (עם שלוחות רבות) מבצעת את נסיעותיה. הקווים אינם יוצרים כיום רשת מחוברת. הם מחברים את:

קרונות HÉV נוסעים על פסים רגילים (המרחק בין הפסים), הם פועלים עם מתח משיכה של 1000 וולט DC (זרם ישר).

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חקיקת החוק משנת 1880 שאיפשר הקמת מסילות ברזל פרבריות מקומיות, נבנו בהונגריה בזה אחר זה קווי "רכבת מקומית פרברית". מספר חברות בנו קווי HÉV בבודפשט, הקודמו המשפטי של הרשת של היום Budapesti Helyi Érdekű Vasutak Rt. (BHÉV), הייתה חברת בת של מפעילת החשמליות Budapesti Közúti Vaspálya Társaság (BKVT), ממנה היא נותקה ב-1889 לאחר העברת הקווים שורוקשאר, צינקוטה וסנטאנדרה על מנת לפעול ביעילות רבה יותר.

פתיחת קווי ה-HÉV והופעת החשמליות בבודפשט התרחשו כמעט באותו זמן. BHÉV גם זיהה במהירות את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה החדשה והחלה לחשמל את הקווים שלה. במקומות רבים היו רכבות בעלות עיצוב חשמלי במחזור, כך שעד הקמת מפעל מסוג "הרכבת המהירה", ניתן היה לרוב להבחין בין ה-HÉV לבין החשמלית רק על בסיס המפעיל.

ה-BHÉV התרחב במהירות, המשך של HÉV שורוקשאר נבנה הוארך עד ראצקווה, ועם שני קווי כנף לארז'בטפאלבה ולצ'פל. ה-HÉV מצינקוטה הוארך תחילה עד לקֶרֶפֶּש ולבסוף עד לגדלה. התחנה הסופית של ה-HÉV לסנטאנדרה הועברה קרוב יותר למרכז העיר, תוך ניצול מסלולי רכבות הונגריה (מ.א.ב) (MÁV) החדשים לאורך הדנובה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה אוחדו קווי ה-HÉV וחשמליות לחברה משותפת לזמן קצר, ומשנת 1921 השתייכה הרשת כולה שוב ל-BHÉV העצמאית. המפעיל, שהיה במצב כלכלי קשה, נקנה על ידי עיריית בודפשט בשנת 1932 והוכנס לניהולו של בסקארט (BSZKRT), אך העצמאות המשפטית של BHÉV עדיין נשמרה. עידן זה כולל גם הלאמת קווי HÉV בהונגריה, שנלקחו לידי MÁV והמשיכו להיות מופעלים כקווי בת שלה. בשל עצמאותו ושמו של מפעיל בודפשט HÉV, השם HÉV הפך בהדרגה לשם נרדף לרכבות הירוקות של בודפשט.

בנובמבר 2016, HÉV נכנסה שוב לניהולו של רכבות הונגריה (מ.א.ב), תחילה תחת השם BHÉV, ולאחר מכן כחברה בת מן המניין מפברואר 2017 תחת השם

MÁV-HÉV Helyiérdekű Vasút Zrt.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"§ 1. מסילות ברזל בעלות עניין מקומי, כלומר מסילות ברזל שמטרתן העיקרית היא לספק את הצרכים התעבורתיים והכלכליים של האזור המתאים, עשויות להיות מאושרות על ידי המשרד בתנאים ובהנחות הקבועות בחוק זה. יש להודיע על כל ההיתרים כאמור לאסיפה הלאומית תוך 14 ימים מיום ההיתר, ואם המחוקק בפגרה, תוך שמונה ימים מתום הפגרה."

חוק XXXI משנת 1880 לגבי מסילות ברזל בעלות עניין מקומי.

לאחר מסירת קו הרכבת הפנימית הראשונה ב-1846, נבנו קווים נוספים בזה אחר זה. באותה תקופה חברות הרכבת הגדולות חשבו רק על הובלה ותובלה למרחקים ארוכים. בשל העלות הגבוהה של בניית המסילות וציוד הרכבת, היא יכלה להחזיר את עלות ההשקעה רק בקווי נסיעה ותובלה ארוכים יותר. המפתח לפיתוח הערים הגדולות יותר וסביבתן היה גם כן הרכבת, בשל הצרכים הקטנים יותר ניתן היה לבנות גם קווים זולים יותר. בהונגריה, סעיף החוק ה-XXXI של 1880 (והסעיף המשלים IV משנת 1888) התיר את מה שנקרא "קווי רכבת בעלי עניין מקומי", ובנוסף לכך עזרו לפיתוחם באמצעות סובסידיות של המדינה, חומרי בניה זולים יותר ועבודות ציבוריות מקומיות לטובת פיתוח הקווים. בבודפשט, התיעוש והעיור, כמו גם גידול האוכלוסייה לאחר איחודן של פשט, בודה ואובודה, הצריכו הקמת קווי רכבת חדשים הן להובלת נוסעים והן לתנועת משאות.

בבודפשט, במקביל, ביוזמתו של מור באלאז' (במקור משה כהן) הוחלפה רכבת קרונית הסוסים המיושנת בחשמליות, מה שיצר גם סוג של תחרות בין חברות שונות. חברת האם של BHÉV, BKVT, לא ציפתה שחשמלית הניסוי של רכבת העיר בודפשט (BVV) תצליח כל כך עד כדי שמקבלי ההחלטות יבחרו בחשמליות במקום בקיטור כמחליפה של קרוניות הרכבת הרתומות לסוסים. לבקשת עיריית הבירה, BKVT החלה גם לחשמל קווים משלה, שהסתיימו ב-3 שנים שוברות שיא, וכן הונחה כ-100 ק"מ של מסילה חדשה. קדחת החישמול השפיעה גם על רכבי HÉV, הם הבינו במהירות שעל ידי חשמול קווי HÉV, הם יכולים להתחרות בצורה יעילה יותר עם החשמליות של המתחרים.

תחנת ככר פרנץ יוזף (היום ככר העצמאות) בגדלה על גלויה דאז

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-2 בנובמבר 1918, הממשלה בראשות מיהאי קארואי מיזגה את החשמליות וקווי ה-HÉV לתוך חברת "הרכבות המאוחדות של בודפשט" (BEVV) שבשליטת המדינה. BEVV לא הצליחה למלא את משימתה מההתחלה. לצד המחסור במזון, דלק, פחם ועץ לחימום שהשפיע על הבירה, מחירי הכרטיסים המשיכו לעלות ועובדים ונוסעים הביעו את חוסר שביעות רצונם לעיתים קרובות יותר ויותר. במקביל, הונהגה מערכת הכרטיסים המאוחדת, כרטיס הקו איפשר שני מעברים והיה תקף לחשמליות מחברות שונות, אך קווי ה-HÉV והמטרו נותרו מחוץ למערכת. ב-21 במרץ 1919 הוקמה הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, וה-BEVV התקרב יותר ויותר לפשיטת רגל. המדינה הציעה את החברה לעיריית בודפשט, אך עם חוב כה גדול, בודפשט לא הייתה מוכנה לקבל זאת. ב-5 במאי 1921 הפכה ה-BEVV לחברה ציבורית והוכרז שהחברות הקודמות אחראיות להמשך פעילותה. בנוסף לחברות החשמליות, גם ה-BHÉV יכלה לפעול באופן עצמאי, אך עקב מחסור במימון כמעט דבר לא השתנה. כדי לפתור את המצב, הוקם ב-27 בדצמבר 1922 חברת ה-Budapest Székesfővárosi Közlekedesi Reszvénytársaság (BSZKRT), או ככינויה "בֶּסְקַארט" החוזים נחתמו תחילה על ידי ה-BVVV, לאחר מכן על-ידי ה-BKVT, אך צורפו גם ל-BLVV וכן חברת BVKV שנוהלה על-ידי ה-BHÉV. בנוסף ל-BVV.

בשנת 1925 חברה חדשה בשם נובה (Nova Rt) הכינה תוכניות פיתוח בקנה מידה גדול, אך בתחילת שנות ה-30, עקב המשבר הכלכלי העולמי, אף אחת מהתוכניות לא מומשה, יתרה מכך, תנועת המטענים של HÉV ירדה משמעותית, וחברות רבות פשטו רגל. גם תנועת הנוסעים ירדה, וכתוצאה מכך נאלצה BHÉV להתייחס לאובדן הכנסה משמעותי. אז עלתה ההנהלה עם ה"התלהבות לחיק הטבע!" תוכנית שהוצגו בפוסטרים צבעוניים בתחנות ועל הקרונות ובהמשך הונפקו גם גלויות, הזמינו לצאת לחיק הטבע עם הרכבת. היו תלושים משולבים של נסיעה בתוספת ארוחה מוזלת במסעדה, במסעדות שהיו ממוקמות לאורך קווי HÉV.

רכבת HÉV המסומנת "B"

הבעלות על Nova Rt השתנתה בהדרגה, גם משקיעים אנגלים, גרמנים ולוקסמבורגים התעניינו בה. במהלך השפל הגדול, גם הרכבת המקומית בבודפשט יצרה יותר ויותר הפסדים, למרות שהחוב העצום הוקל במידת מה בהלוואה על בסיס הלירה שטרלינג, הבעלים ניסו להיפטר מכל החברה ומכל האינטרסים שלהם בממלכת הונגריה. במצב הכלכלי הקשה, רק עיריית בודפשט יכולה הייתה לבוא בחשבון כרוכשת היחידה. המשא ומתן החל כבר בקיץ 1930, אז הוצעה כל חבילת המניות של BHÉV תמורת 63 מיליון פנגו הונגרי מטעם בנק לוקסמבורג,[1] אבל לא מיהרו לבצע את העסקה ועם הזמן הם שיחקו על הזמן. בשל המשא ומתן הממושך, הבעלים הציע הצעות זולות יותר ויותר, כולל כל הנכסים שלו בנוסף לכל תשתית HÉV.

גם מלחמת העולם השנייה גרמה נזק משמעותי לקווי ולקרונות ה-HÉV, אך עד קיץ 1945 כבר ניתן היה להפעיל מחדש את התנועה בכל הקווים. במסגרת תוכנית התלת שנתית שאומצה ב-1947, שופצו המסילות, הקרונות והקטרים וציוד הבטיחות.

רכבת MÁV-BEV HÉV בשנת 1953

ב-1 בינואר 1968 הוקמה Budapesti Közlekedesi Vállalat (BKV) (חברת הובלה בודפשט) כחברת הובלה משולבת, אליה מוזגה גם BHÉV, כך שהמבצע הובלת הנוסעים הפכה למשימתה של BKV.

בשנת 1990, במהלך שינוי המשטר, שונו החוקים, מאז התחבורה המקומית ממומנת על ידי הרשויות המקומיות, ואילו התחבורה הבין-מקומית והבינעירונית ממומנת על ידי המדינה. בבודפשט, במקרה של קווי ה-HÉV שנוסעים מעבר לגבולות המנהליים של הבירה, זה עורר ויכוח על מימון הקווים (רשות מקומית, המדינה?)[2][3]

טבלת סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מפעיל שם מלא הערה
1887–1889 .BKVT Rt חברת הרכבות של בודפשט
1889–1918 BHEM Budapesti Local Interest Railways Rt כחברה בת של BKVT
1918–1921 INV בודפשט יונייטד סיטי רכבות
1921–1949 BHEM .Budapesti Local Interest Railways Rt מ-1921 עד 1932, בבעלות.Nova Közlekedesi és Ipari Rt.
1934–1949 BSZKRT .Budapest Székesfővárosi Közlekedési Rt BHÉV המשיכה לפעול כחברה עצמאית, אך בניהולה של BSZKRT.
1949–1950 FHVKV תאגיד עירוני רכבת מטרופוליטן אינטרס מקומי
1950–1952 חודשים רכבת מטרופוליטן אינטרס מקומית
1952–1958 MÁV-INV רכבת פרברי MÁV - בודפשט
1958–1967 BHEM Budapest Local Interest Railway Co
1968–2016 BKV .BKV Budapesti Közlekedési Zrt שם החברה הוא.Budapesti Közlekedesi Rt. מאז 1996,.Budapesti Közlekedesi Zrt. מאז 2006.
2016-2017 BHEM BHÉV Budapesti עניין מקומי.Vasút Zrt. היא שוב פועלת כחברה בבעלות המדינה
2017– MÁV-HÉV .MÁV-HÉV Helyiérdekű Vasút Zrt
שנה חברה שותפה שם מלא הערה
1908–1918 BVKV חברת החשמל הציבורי, של בודפשט BKVT קנה אותו ב-1895, משנת 1908 הוא היה בבעלות BHÉV. ב-1918, יחד עם BKVT ו-BHÉV, הוא הפך לחלק מ-BEVV.
1892–1949 HRV .Haraszti–Ráckevei Railway Co הוא נמצא בניהולו של BHÉV מאז הקמתו, אך BHÉV קנה אותו רק ב-1922. עצמאותה התאגידית פסקה ב-1949.
1907–1917 BBVV חברת החשמליות המקומית של בודפשט-בודאפוק הוא נקנה על ידי ה-BKVT ב-1906, והתמזג עם ה-BHÉV ב-1917.
1913–1918 BURV Budapest–Újpest–Rákospalotai Villamos Közúti Vasút Rt. בשנת 1908, הוא נרכש על ידי BKVT, וה-Rákospalota HÉV הופעל במשותף עם BHÉV. בשנת 1918, הוא הפך לחלק מה - BEVV.

כלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרכבי HÉV לא היו סימוני סוג נפרדים, מערכת הוצגה בשנת 1925 כדי להבחין בין סוגי המכוניות והקטרים השונים. רכבות מוטוריות סומנו באות M, נגררים באות P וקטרים באות L. אחרי האותיות, ספרות רומיות ציינו את סדר הרכישה, למעט חריגים בודדים. מאוחר יותר, האותיות DM ו-DL שימשו גם לציון רכבות דיזל. הטיפוסים שנגרטו לפני 1925 לא זכו לשמות. רכבות שעדיין פועלות מסומנות.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Legát–Zsigmond 2014: Legát Tibor, Zsigmond Gábor: Közlekedik a székesfőváros. Budapest: Libri. 2014. ISBN 9789633104774
  • Legát 2017: Legát Tibor: Hévkönyv. Budapest: MÁV-HÉV Zrt. 2017. ISBN 9789639852266
  • Kertész 2017: Kertész Z István: Az elővárosi vasút: A Budapesti HÉV története. Budapest: Kornétás Kiadó. 2017. ISBN 9786155058912
  • BKV 2016: Bánhidai Viktor, Nemecz Gábor, Szedlmajer László, Takács-Boér Gyula, Unzeitig Ákos, Zsigmond Gábor: A fővárosi autóbusz-közlekedés 100 éve. Budapest: Műszaki. 2016. ISBN 9789631666076
  • A BHÉV típusai - az 1925-től érvényes jelölésrendszer szerint. Németh Zoltán Ádám. (Hozzáférés: 2019. augusztus 6.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Budapest története V. Akadémiai Kiadó. 1980. p. 333-334. ISBN 9630503603.
  2. ^ "Feldarabolják a BKV-t". index.hu. 2009-01-12. נבדק ב-2019-11-28.
  3. ^ "Kiherélték a BKV-vezér átalakítási terveit". index.hu. 2009-02-17. נבדק ב-2019-11-28.
  4. ^ Lányi Ernő, Lovász István, Mohay László, Szintagh Gáspár, Villányi György (1985). Nagyvasúti vontatójárművek Magyarországon. Budapest: Közlekedési Dokumentációs Vállalat. ISBN 963 552 161 8.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)