דינה לי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דינה לי
לידה 4 בינואר 1954
ציריך, שוויץ
פטירה 3 באפריל 2012 (בגיל 58)
יפו, ישראל
מדינה ישראל
השכלה

האוניברסיטה העברית בירושלים

עלמא בית לתרבות עברית
עיסוק פעילה חברתית
בן זוג גבי לובל
מספר צאצאים 1

דינה לי (4 בינואר 1954 – 3 באפריל 2012) הייתה פעילה חברתית ויזמת תרבות שפעלה ביפו, מייסדת בית הקפה וחנות הספרים יאפא ביפו, ובית הקפה ׳דינה׳.[1] פעילותה החברתית עסקה בקירוב לבבות בין יהודים וערבים וביצירת דו-שיח המבוסס על שוויון, שותפות, סבלנות וקשב. בשנת 2007 הוענק לה פרס הוקרה מטעם הקרן החדשה לישראל על פעילות חברתית למען קירוב לבבות.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בציריך לבן-עמי ודבורה פרידריך, הוא מנהל מפעל יליד שווייץ והיא מורה לפסנתר ואשת חברה שמוצאה מישראל.[3] לאחר ששבה עם משפחתה לארץ, גדלה בנהריה ולמדה בבית ספר התיכון הריאלי העברי בחיפה.

את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין.

ב-1980 חלתה בסרטן בלוטות הלימפה ממנו החלימה על אף שרופאיה לא העריכו את סיכוייה לחיות כגבוהים.[3]

למדה היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן בעלמא בית לתרבות עברית.[3] בהמשך עבדה בניהול עסקי מסחר בינלאומיים.

בשיתוף עם מארי קופטי, אשת חינוך ותיקה ומנהלת בית הספר הדמוקרטי הערבי ביפו, יזמה לי תוכנית לימודים שנועדה לחזק את הקשר בין ילדים יהודים וערבים.

בשנת 2000 הצטרפה לי לתעאיוש, ארגון המבוסס על שותפות יהודית וערבית ועל פעולה ישירה למען השלום. במסגרת חברותה בארגון השתתפה בישיבות, הרצאות והפגנות.

את רוב חייה הקדישה ליצירת מרחבי שיח תרבותי וחברתי ביפו ולאורך השנים יזמה והפיקה אירועי תרבות רבים שסבבו סביב דו-קיום. דרך הפקת אירועי תרבות וחינוך, אמנות, ספרות, שירה, קולנוע אוכל וריקוד ביקשה להפגיש ולקרב בין תרבות ישראלית ופלסטינית.[4]

פועלה של לי ביפו בראשית שנות האלפיים, בתקופה שלאחר האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000, סלל דרך לצמיחתם של מקומות ייחודיים נוספים כמו אנה לולו, אבו דאבי קאימאק, קפה סאלמה ועוד, אשר חיברו בין אקטיביזים לתרבות בילוי ופנאי, תוך שילוב מחדש של תרבות פלסטינית במרחב היפואי.[5]

מיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, בשיתוף עם מישל אלראהב מרמלה, הקימה את ״יאפא״, חנות ספרים ובית קפה בשפות עברית, ערבית ואנגלית, השוכנת ברחוב יהודה מרגוזה 33 ביפו.[3] יאפא הייתה חנות הספרים הראשונה שמכרה ספרים בערבית ביפו מאז 1948.[6][7][8] בחנות נמכרו ספרי פרוזה, שירה, פילוסופיה, הגות וביקורת, העוסקים בנושאים מגוונים תוך התמקדות בספרות הפלסטינית, בתרגום ספרות ישראלית לערבית ותרגום ספרות ערבית לאנגלית ולעברית, בהיסטוריית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בתרבות יפואית ובהיסטוריה של יפו. בחנות התקיימו גם שיעורי לימוד השפה הערבית והיא מקום מפגש לאנשי רוח, אמנים, אנשי חינוך ואנשים המעורבים בנעשה ביפו.[4].[9] בית הקפה וחנות הספרים יאפא פעיל עד היום והינו מוסד תרבותי, חברתי, מוכר וחשוב.[10][11][12][13]

יאפא - הקומה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 לאחר שעזבה דינה את חנות הספרים ובית הקפה יאפא, ניהלה את חלל ׳הקומה השניה׳ בדירה מעל החנות. המקום פעל כסלון ביתי פתוח למבקרים, חלל אירוח ומרחב חברתי ללימודי ערבית, ממנו יצאו סיורים מאורגנים ביפו להיכרות עם המרחב האורבני והחברתי של העיר.

קפה דינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הקימה את ״קפה דינה״, בית קפה ברחוב יהודה הימית 34 שהיה מקום מפגש דו לשוני לאנשי תרבות ופעילים.[4] בקפה התקיימו פעילויות תרבותיות וחברתיות, נערכו סדרות מפגשים עיוניים, שיעורי לימוד ערבית, ערבי הרצאות, הקרנות סרטים, השקות ספרים והקראות שירה, הוצגו תערוכות והתקיימו מסיבות שכונה קהילתיות בשיתוף עם הקהל היפואי של בית הקפה והסביבה.[14] בחודש נובמבר 2011, למשך שלושה ימים, נערך בקפה דינה יריד ספרים של סלון מזל שנסגר בגלל קשיים כלכליים.[15] לאחר שנפטרה לי, נוהל בית הקפה במשך כמה חודשים על ידי בתה. בסוף אוגוסט 2012 נסגר בית הקפה לצמיתות.

על הגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

׳על הגדר׳ הייתה סדרת אירועי אמנות וקהילה ביוזמתה של לי, אשר התרחשו ברחוב יהודה הימית ביפו. על קירות הבניינים ברחוב נתלו עבודות אמנות, ציורים וצילומים. פסלים הוצבו לאורך הרחוב, והתקיימו מופעים ומיצגים של תושבי השכונה אשר הוכנו במיוחד לאירוע בשיתוף של אמנים פעילים. מטרת האירועים הייתה להפגיש בין אנשים - תושבי יפו ומבקרים מהסביבה.[16] האירוע הראשון בסדרה התקיים ביום שבת ה-30 באוקטובר 2010. נושא האירוע ואופיו נבעו מהשיפוצים הממושכים שהתבצעו ברחוב.[17] האירוע התקיים על חולות הכביש, בין חומרי בנייה, בטונדות וגדרות זמניים שהוקמו לצד טרקטורים חונים, כמו כן התקיימו פעילויות גם בחלל בית הקפה עצמו ובחנויות והעסקים השכנים לאורך הרחוב.[18] האירוע השני בסדרה התקיים ביום שבת 09 ביולי 2011 ונקרא ״אום אל ע׳ריב- אם הזרים״.[19][20] אירוע האמנות השלישי בסדרה נערך ביום שבת, 24 במרץ 2012 ובמסגרתו הוצגו יצירות ציור, צילום, מיצג, וידאו ארט, שירה, ריקוד ועוד. הציבור הוזמן להביא כלי נגינה אישיים ולהצטרף למופע אלתור שיתופי.[16]

המפה החדשה של יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפה החדשה של יפו נעשתה ביוזמתה של לי ובה ציון אתרים ותיאורי מקומות בדגש על ההיסטוריה והמורשת של יפו שלפני 1948. הרחובות במפה זו צוינו בשמם הערבי המקורי, כפי שהיה לפני שינויים לשמות רחובות יהודיים. הרעיון ליצירת המפה עלה לאחר שהבחינה לי בעלון לתיירים אשר הופץ על ידי המישלמה ליפו וכלל פירוט של אתרי תיירות ומקומות אוכל ופנאי יפואיים, אך לא הייתה בו התייחסות מעמיקה למורשת הפלסטינית של יפו. בנוסף למפה זו, יצרה דינה מפה קטנה נוספת ובה צוינו העסקים המקומיים ביפו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי חיה בזוגיות עם גבי לובל, פקח בשמורת הר מירון עמו גרה מספר שנים בבית מבודד במירון, שם גם נולדה בתה, רומי. בהמשך התגוררה במשך 4 שנים בהאיטי, שם עבדה בבית חולים לילדים. לאחר חזרתה לישראל, נפרדה מלובל ועברה להתגורר ביפו.[4]

בשנת 2012 נפטרה ממחלת הסרטן.[3]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינה לי ומישל אלראהב בטקס הענקת הפרס. משכן הנשיא 18.12.2007

ב- 18 בדצמבר 2007 קיבלה לי, יחד עם מישל אלראהב, פרס הוקרה על פעילות חברתית לקירוב לבבות בין יהודים לערבים, מטעם הקרן החדשה לישראל ע״ש ישראלה גולדבלום.[21][2][22] טקס הענקת הפרס נערך במשכן הנשיא בירושלים והפרס הוענק על ידי נשיא המדינה שמעון פרס.[6]

בראיון עם רומי נוימרק אמר עמירם גולדבלום (מיוזמי הפרס) על החלטת הוועדה: "אנחנו לא חושבים ששיתוף הוא לשחק כדורגל או לנגב חומוס, רצינו להעניק את הפרס השנה לשיתופי פעולה שמביעים כניסה לרמות היותר תרבויות והיסטוריות של שני הצדדים. מסתבר שההזדמנות להחליף בין הצדדים דעות ומחשבות על הנושאים שכואבים להם, היא נדירה מאד".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי מטר, אושיה יפואית: חייה הסוערים ומותה של דינה לי, באתר nrg‏, 5 באפריל 2012
  2. ^ 1 2 3 רומי נוימרק, צומת ספרים- מקבלים מנשיא המדינה פרס על עבודתם. מודל, באתר (nrg מעריב) 18 לדצמבר 2007.
  3. ^ 1 2 3 4 5 נרי ליבנה, שיר פרידה מלוחמת הצדק שהיתה חברה שלי, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
  4. ^ 1 2 3 4 חגי מטר, אושיה יפואית: חייה הסוערים ומותה של דינה לי, באתר NRG, ‏5 לאפריל 2012
  5. ^ Shared and shattered: Gentrification and Judaization in Jaffa מאת: דניאל מונטרסקו ואלן ג׳ונסון, מגזין 972+, 4 באפריל 2017.
  6. ^ 1 2 הילה אהרון בריק, מקום שמראה את הרב פנים של התרבות האחרת, באתר הבמה, ‏15 למרץ 2009
  7. ^ אלונה פרבר, At a Jaffa Bookstore-cafe, Writing the Story of Co-existence, הארץ, ‏17 לאפריל 2013
  8. ^ עדו רייף, מאז 1948 לא היתה כזאת, באתר הארץ, ‏17 לאוגוסט 2005
  9. ^ לילך גביש, בבית הקפה "דינה" מקווים להפגיש בין התרבויות, באתר NRG, ‏20 לדצמבר 2009
  10. ^ יאפא - חנות ספרים ובית קפה, פורטל יפו.
  11. ^ העיר שלי מאת: איציק ג׳ולי, טיים אאוט תל-אביב, 28 בספטמבר 2022.
  12. ^ ג'אפה קפה: 12 בתי הקפה הכי טובים ביפו מאת: יעל שטוקמן, טיים אאוט תל-אביב, 19 באוגוסט 2022 .
  13. ^ העמוד של קפה ׳יאפא׳, באתר פייסבוק.
  14. ^ העמוד של דינה בית קפה באתר פייסבוק
  15. ^ יריד הספרים של סלון מזל באתר פורטל יפו, 22 בנובמבר 2011.
  16. ^ 1 2 שבוע האמנות בתל-אביב: "על הגדר", באתר NRG, ‏12 למרץ 2012
  17. ^ גדר ההפרדה זה כאן, פורטל יפו, 21 לאוקטובר 2010.
  18. ^ קטלוג על הגדר 2 , דינה יקירסון, 30 לאוקטובר 2010.
  19. ^ לא רק יין זול, המלצות השבוע, דורית פוקץ׳ באתר ערב-רב, 07 ביולי 2011.
  20. ^ על הגדר 2" אום אל ע'ריב- אם הזרים" רח יהודה הימית ביפו הזמין להתרחשות בו.
  21. ^ שירי לב-ארי, פרס לקפה "יאפא" על פעילות חברתית, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
  22. ^ קרן ישראלה גולדבלום.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דינה לי".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דינה_לי&oldid=38417458"