לדלג לתוכן

דלאל אבו אמנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלאל אבו אמנה
دلال أبو آمنة
אבו אמנה, 2022
אבו אמנה, 2022
לידה 9 באוגוסט 1983 (בת 40)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה دلال غازي محمد أبو آمنة עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, חוקרת מוח, פעילה חברתית פלסטינית, מנחת טלוויזיה
סוגה מוזיקה ערבית, music of Palestine, Levant music עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ערבית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.dalalabuamneh.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלאל ר'אזי מוחמד אבו אמנהערבית: دلال غازي محمد أبو آمنة; נולדה ב-9 באוגוסט 1983) היא זמרת, חוקרת מוח ואקטיביסטית ערבייה-ישראלית. שרה שירים ותיקים מקרב המוזיקה הערבית מוכרת ברחבי ארצטת ערב. בהכשרתה, דוקטור וחוקרת במדעי המוח ונוירולוגיה.

דלאל אבו אמנה ובעלה ענאן עבאסי, 2008

אבו אמנה נולדה והתחנכה בנצרת, ישראל. היא החלה לשיר בגיל 13 במסגרת הופעות מקומיות, בתמיכה ועידוד הוריה ומורתה, כשבגיל 16 התמודדה בתחרות הערביזיון (המקבילה הערבית לאירוויזיון) הנערכת מדי שנה בתוניסיה.

ב-2006 אבו אמנא סיפרה בריאיון על כך ש”כזמרת יש לי שליחות – לייצג את העם הפלסטיני. אני כפלסטינית צריכה להפיץ את השפה והמבטא הפלסטיניים. אני שרה שירי אהבה, אך גם שירים המבטאים את הסבל והכאב של העם הפלסטיני”[1].

קריירה כזמרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו אמנה נודעת בשל יכולתה לשיר את השירים של גדולי הזמרים והזמרות הערבים ובמיוחד את שיריה של הזמרת המצרייה אום כולתום, כמו גם שירי המורשת הפלסטינית[1].

בנוסף לשירים מקוריים פרי עטה, היא מבצע גם גרסאות כיסוי לשירים בולטים מתוך המוזיקה ערבית והלבנטינית שאבו אמנה מבצעת, חלק משיריה עוסקים בפוליטיקה ובבעיות חברתיות, בעיקר בסבלו של העם הפלסטיני, אך גם ברצונה לאימוץ רחב של נרטיב השלום[1]. בריאיון עמה, הזדעקה אבו אמנה, שאזרחותה הישראלית הפריעה לה להתקדם בקריירה שלה כאמנית מוזיקלית לא פעם – היות שבמדינות ערב רואים בה גם כישראלית ולא כפלסטינית גרידא, ואילו בישראל היא מופלת על עצם היותה ערבייה מוסלמית[1].

אבו אמנה נוהגת להופיע, אך נמנעת מלהופיע באירועים פרטיים, דוגמת חתונות, ומופיעה רק בהפקות אמנותיות ובמופעים רשמיים. היא השתתפה בפסטיבלים ואירועי זמר רבים בישראל ובעולם הערבי, בהם "אל-מדינה" שבתוניסיה, "אל-דוחה" שבקטר ו"פסטיבל ג'רש" שבירדן. כמו כן, הופיעה גם בספרד, בגרמניה, ביוון ובבית האופרה בקהיר שבמצרים. בנוסף לכך היא מופיעה עם התזמורת האנדלוסית הישראלית וכן הופיעה בפסטיבל העוד, המתקיים בירושלים ובנצרת, במיטב שיריה של אום כולתום לפי סדר כרונולוגי בחייה של הזמרת המצרייה.

אלבומה הראשון יצא בשנת 2006 ובנוסף, הוציאה אבו אמנה תקליט לרגל חודש הרמדאן ועיד אל-פיטר שכלל שני שירי חג מוסלמיים; "כרים יא רמדאן" ("רמדאן נדיב") ו"וטאלאעא אלבדרו" ("הופיע הירח"), שיר אסלאמי נושן שעובד מחדש. בהמשך הוציאה שני אלבומים נוספים.

אבו אמנה סולדת מפופ ערבי ומכנה את הסוגה בשם "תופעת הזמר הזול". היא מותחת ביקורת חריפה על זמרות ערביות פופולריות, דוגמת הלבנוניות נאנסי עג'רם והייפא והבי, שלטענתה מנצלות את גופן ומתפרסמות בזכותו ולא בזכות שירתן. בהופעותיה היא מקפידה ללבוש בגדים צנועים ומגדירה עצמה כשמרנית. אבו אמנה אף סירבה לחוזה הקלטות עם חברת המוזיקה הגדולה במזרח התיכון, חברת רותאנה שלטענתה "מתמחה בשיווק הגוף הנשי העירום" ושמה דגש על חיצוניות הזמר יותר משעל שירתו[1].

אבו אמנה הנחתה תוכנית תיירות פלסטינית, בהפקת ערוץ הטלוויזיה אל־ערבי, שבמסגרתה טיילה בערים פלסטיניות שונות, והציגה את המורשת הערבית המסופרת עליהן[1].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוגוסט 2006 היא נישאה לד"ר ענאן עבאסי, רופא עיניים במקצועו, סגן-מנהל בית החולים העמק בעפולה, ובין השאר גם משורר שמסייע לאבו אמנה בכתיבת חלקים מסוימים משיריה.

אבו אמנה היא מוסלמית-סוּפית.

לימודים ואקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 חזרה לפקולטה לרפואה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל שבחיפה[2]-[3]. בעבודת התואר השני חקרה את פעילות המוח ושתי האונות[4]. בפברואר 2019 סיימה את עבודת המחקר לדוקטורט שלה[5]. בפברואר 2020, הוענק לה בנוסף תואר הכבוד כפרופסור משנה במאוניברסיטת אל-קודס הפלסטינית, באבו דיס (שבמזרח ירושלים).[6][7].

כמו כן פעלה גם בארגונים ובמוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית.[6][7].

תביעות, הסתבכויות פוליטיות ומעצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2005 פרסם אתר החדשות הישראלי "נענע" (לימים "nana10" לשעבר) כתבה בה נטען כי אבו אמנה "היא 'זמרת מלחמות מעזה[8], שקוראת להילחם באויב הציוני באמצעות סלעים ורובים[8]. אבו אמנה ובן זוגה הגישו תביעת דיבה, ובשנת 2008 פסק בית משפט השלום בחיפה, כי אתר החדשות הישראלי ישלם פיצויים בגובה 120 אלף ש"ח לבני הזוג[8].

ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שנודעו ממדי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס במהלך מתקפת הפתע על ישראל, פרסמה אבו אמנה בחשבונה ברשת החברתית את הסיסמה "ولا غالب إلا الله" ("אין מנצח מלבד אללה") (ער') בצירוף אמוג'י של הדגלון הפלסטיני, ובהמשך מחקה את הפוסט.[9] הסיסמה "אין מנצח מלבד אללה" מקורה בקריאת קרב שהשמיע השליט הרודן של אל-מוואחידון אבו יוּסוף יעקוּב אל-מנסוּר, במסגרת קרב אלארקוס כנגד הנוצרים באנדלוסיה במאה ה-12[9]. הפוסט פורש על ידי רבים כתמיכתה במתקפת חמאס, אך לטענתה של אבו אמנה "הדגל צורף לפוסט שלא על דעתה", וכוונתה הייתה ל"קריאה נייטרלית נגד אלימות". בעקבות פרסום הפוסט המסית – נעצרה אבו אמנה על-ידי משטרת ישראל למשך כשלושה ימים, ולאחר-מכן לחמישה ימים נוספים במעצר בית[10][11]. בתקופה שלאחר מכן התקיימו הפגנות המוניות של תושבים יהודים-ישראלים (לרבות ראש העירייה) מול ביתה שבעפולה, בדרישה לסלקה מהעיר[10][11]. אולם, ב-12 בפברואר 2024, הודיעה משטרת ישראל על סגירת תיק החקירה נגדה, מפאת חוסר אשמה[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלאל אבו אמנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]