דני גרנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני גרנות
Dani Granot (990048218730205171).jpg
לידה 1949 (בן 73 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דני גרנות (נולד ב-21 באוקטובר 1949) הוא זמר ומלחין ישראלי, שהתפרסם כזמר מצליח בסוף שנות השישים ושנות השבעים של המאה העשרים. בין שיריו הידועים "לאהוב את החיים", "מר נרקיס", ״רק על עצמי״, ״מי האיש״, ״ברברה״, ו״זה חוזר״.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנות נולד בחיפה בשנת 1949, להרצל ושרה גרינשפון[1]. את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד הדרום, והשתתף בתוכנית "זמר בדרום". בלהקה שר כסולן את שירם של יאיר קלינגר ויובב כץ "לאהוב את החיים". ב-1969 הופיע עם חוה אלברשטיין במופע "ערב רחל" שכלל שירים מאת רחל המשוררת, שתועד באלבום ״חוה אלברשטיין ודני גרנות בשירי רחל״. ב-1970 יצא אלבומו הראשון ומתוכו הצליחו השירים "רק על עצמי" מתוך המופע "ערב שירי רחל", הלהיט "לאהוב את החיים" ושיר נוסף שכתב יאיר קלינגר "שלום"[2]. ב-1969 השתתף גרנות במחזמר "ירושלים שלי", מופע הפתיחה של תיאטרון החאן בירושלים, שכתב דן אלמגור ובין המשתתפים היו מוטי פליישר, יאיר קלינגר[3]. הוא הלחין כמה מפזמוני המופע. כמו כן הקליט גרסאות כיסוי של השירים "בדרך חזרה" ו"על גל האבן הלבנה" מתוך פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ט (1969) לתקליט של הפסטיבל.

ב-1970 יצא לאור האלבום ״דני גרנות״ שכלל את השירים ״רק על עצמי״, ו״לאהוב את החיים״. ב-1971 הקליט אלבום בשם "קרן אור" ובו שירים שהלחין בעצמו, בהפקת חברו ללהקה הצבאית, מתי כספי. ב-1972 השתתף במופע של שירי נעמי שמר בביצוע חבורת בימות בה היו חברים גם מירי אלוני, רותי בן אברהם, אלי מנטבר, אלינוער מואב ועוזי מאירי. שיר הסולו של גרנות "מר נרקיס" היה ללהיט. בשנה זו השתתף גם בפסטיבל שירי הילדים מס׳ 3 עם השיר "ככה פתאום" שכתבה דפנה אילת.

ב-1973 הופיע גרנות בפסטיבל הזמר והפזמון בשיר "מי האיש" שכתב אבי קורן. ב-1976 הוציא אלבום נוסף ומתוכו הצליחו מאוד שני שירים מתורגמים מצרפתית "זה חוזר", במקור להיט של ז'וליאן קלארק (בצרפתית Ce n'est rien)[4] ו"ברברה". עוד באותה שנה הקליט עם אחיו רפי גרנות אלבום של שירים וסיפורים לילדים.

ב-1974 הקליט את אלבום ״שקיעות, נשים וכל השאר״ בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של מתי כספי, חברו ללהקת פיקוד דרום. ובו השירים "זה חוזר“, במקור להיט של ז'וליאן קלארק, “ברברה" שתרגם מצרפתית יעקב שבתאי,"פזמון הכוכב הרחוק", שהולחן על ידי גרנות למילותיה של לאה גולדברג, ו"אישה", שהלחין למילים של דודו ברק. באלבום זה נכלל לראשונה השיר ״האמנם״ של לאה גולדברג, אותו הלחין גרנות ועיבד מתי כספי. שנה לאחר מכן הוקלט השיר בגרסה שונה ע״י חוה אלברשטיין.

ב-1976 הקליט עם אחיו רפי גרנות אלבום ילדים ״ילדה מה שמך?- רפי גרנות מספר...דני גרנות שר״.

ב-1977 הקליט שיר לכבוד זכייתה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. השיר "זה קורה, זה קרה, מכבי ניצחה" הופיע על תקליטון יחד עם מערכון של טוביה צפיר ודובי גל.

במרץ 1980 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תש"ם עם השיר "יום של גשם", שכתב והלחין לעיבוד של משה זורמן. הקים עם אמנון ילון את ״אמדן״ אולפן הקלטות בכיכר מסריק בתל אביב, בו יצרו והפיקו שירים וג׳ינגלים רבים שאת חלקם הגדול כתבה אשתו תרצה גרנות. לאולפן הגיעו בתחילת דרכם ארקדי דוכין, מיכה שיטרית ו״החברים של נטשה״.

בתחילת שנות ה-80 הוציא גרנות אלבום נוסף ״בראש צלול״ ובו השירים "בעתיד" ו"בראש צלול". בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 הלחין, עיבד והפיק את הסינגל "In Beirut" שכתב אמנון ילון והקליטה באנגלית הזמרת קרן ברק. איש התקשורת הראשון שהתלהב מהשיר היה אייבי נתן, שהשמיעו ללא הפסקה בתחנת קול השלום וגלי צה“ל.

לגרנות שיתוף פעולה ארוך שנים עם להקת החברים של נטאשה וארקדי דוכין בפרט. ב־1986 הקליט באולפנו עמם את האלבום "לא כולל מ.ע.מ. תקריות לילה באמדן“, בו כתב, הלחין ושר את ״דרך המלך״ וכתב והלחין עם ארקדי דוכין את ״לך תדע״. ב-2019 הוציא אלבום ילדים בשיתוף דוכין - "מר מתוק".

ב-1988 הקליט אלבום ״אשה בתוך אשה״.

ב-1995 כתב מוזיקה לסרטים דוקומנטריים של הבמאי וצלם הישראלי-הקנדי יואל קנטור שראיין סצנות מחיי העיר תל אביב, בין המצולמים מאיר בנאי, יצחק קלפטר, ארקדי דוכין ודני גרנות.

ב-2002 הוציא לאור את האלבום "אשה לשעה”.

ב-2004 כתב עם תרצה גרנות מחזה רוק מוזיקלי ״מוכרחים להמשיך לנסות״ אותו הלחין, עיבד וביצע.

ב-2009 יצא אלבום אוסף שיריו ״זה חוזר״ עם 18 שירים מתקופות שונות.

ב-2011 הוציא אלבום "שלך כל שעה".

ב-2017 יצא האלבום "דני שר תרצה גרנות", המבוסס כולו על טקסטים שחיברה רעייתו המנוחה של גרנות, תרצה. את כל השירים באלבום הלחין ועיבד. רוב השירים הוקלטו בלעדית עבורו, כמה מהם בוצעו בעבר ע״י סמדר פרגר.

ב-2018 השיק את המופע ״ערב שירי תרצה גרנות״.

ב-2019 השקת אלבום ומופע ״גבוה יותר״.

בדצמבר 2018 הוציא לאור עם ארקדי דוכין אלבום ילדים "מר מתוק" שכתבו, הלחינו, שרו והפיקו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנות היה נשוי לאשת הפרסום תרצה גרנות, והתגרש ממנה בתחילת שנות התשעים. לשניים בן משותף. ב-2002 הוציא אלבום בהפקה עצמית שהופץ ב-1000 עותקים בלבד. את מילות השירים באלבום "אשה לשעה" כתבה תרצה גרנות, את העטיפה עיצב בנו הראשון והפיקה בת זוגו סיגל עובד, אם בנו השני[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי התוכנית "שלא ייגמר לעולם" (עם דני גרנות), רשת ג', שודרה ב-5 ביולי 2014
  2. ^ גידי אביבי, סיגריה עם ז'ולייט גרקו, לגימה עם נינה סימון, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2003
  3. ^ גאולה נוני ושוש רוזן. בכורת "ירושלים שלי" בחאן, דבר, 18 באוגוסט 1969
  4. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, הגרסה הגברית של אדית פיאף, באתר הארץ, 14 בפברואר 2017
  5. ^ מאת מיכל פלטי, יושב לו בפינה שלו לשיפוטכם, באתר הארץ, 6 במרץ 2002