יאיר קלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יאיר קְלִינְגֶר (נולד ב-13 ביולי 1944) הוא מלחין בולט בזמר העברי. עם שיריו המוכרים נמנים "אדמה" (עפרה חזה), "חלומות" (רוחמה רז), "דרישת שלום" (ירדנה ארזי), "אני עושה לי מנגינות" (סקסטה), "אצלך כמו תמיד" (סילבן ויאיר), "כל נדריי" (חיים משה), "הביתה" (ירדנה ארזי), "נשבע" (חיים משה), "עופרה", "אבשלום" (מוטי פליישר), "קום והתהלך בארץ" (להקת פיקוד צפון) ו"עגילי דמאר" שנכתב לכבודה של הזמרת שושנה דמארי לרגל זכייתה בפרס ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינגר נולד בתל אביב כבן זקונים להורים שעלו לישראל מפולין בשנת 1933. בילדותו למד בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "בילו", שהיה סמוך למקום מגוריו.

חשיפתו הראשונה למוזיקה באה בשנות ה-50, במהלך ביקוריו עם אחותו הגדולה בבית הקפה "גינתי ים" שעל שפת ימה של תל אביב. בבית הקפה הייתה תזמורת קטנה שניגנה שירים ישראליים, עם הזמר-מתופף, יהושע שתיל, שהפך אליל ילדותו.

את לימודי הפסנתר הסדירים שלו החל קלינגר בגיל 9. כשהיה בן 11 בלבד התחיל לכתוב את יצירותיו הראשונות, שהיו מעין חיקוי למוזיקה קלאסית לה האזין בביתו, על גבי תקליטים שקנה אחיו הגדול.

בשנת 1956 בהיותו בכתה ו' הצטרף ל"צופים" שם עברה עליו כל תקופת ההתבגרות והשפיעה על עיצוב אישיותו והשקפותיו. בשנת 1958 החליט לחצות את הקווים לכיוון החילוניות, ונרשם ללימודי תיכון עירוני א' בתל אביב.

בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר התיכון היה פעיל בחוג הדרמטי ולראשונה בחייו הופיע על במת תיאטרון, בתפקיד אליק, במחזה "הוא הלך בשדות". יחד איתו הופיע במחזה גם אבי עוז, לימים פרופסור לתיאטרון.

באותה תקופה נכתבו גם השירים הראשונים שלו, בעידוד של אחיו, שנהג לארגן הצגות בבית הספר בו שימש מורה לאמנויות. בין הלחנים שהלחין באותה תקופה היו לחנים להצגה "הזמיר של מלך סין".

באותה תקופה המשיך להיות פעיל מאוד ב"צופים" ולשחק כדורסל בקבוצת "אליצור" תל אביב ואחר כך "מכבי תל אביב". בקיץ 1961 נבחר להשתתף במשלחת צופי ישראל שיצאה למחנות קיץ בארצות הברית.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 התגייס קלינגר לצבא לנח"ל במסגרת גרעין הצופים "רגב". באותה תקופה כתב הצגות והעלה אותן כנח"לאי, להנאת חברי קבוצת כנרת. אחרי קורס הצניחה והאימון המתקדם, נשלח קלינגר לשל"ת (שרות ללא תשלום). מאז ועד סוף שירותו הצבאי היה מרכז שבט צופי "קהילה" ברחוב מלצ'ט בתל אביב, שם פגש את המדריכה דורית פולק, לימים אשתו.

תקופת התיאטרון והמוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 החל קלינגר לימודי תיאטרון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

באותה תקופה זכה לגלם תפקידים במחזות "אנה פרנק", "השיעור" מאת אז'ן יונסקו ו"השכנים" מאת ג'יימס סונדרס. במקביל ללימודיו באוניברסיטה השתלם בסדנת משחק לשחקנים צעירים של נולה צ'לטון ולמד בסטודיו למשחק של תיאטרון הקאמרי, בניהולו של אפרים סטן.

בשנת 1966 התקבל שירו "בואי ילדה" לפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה לביצוע כפול של עדנה גורן ושלישיית גשר הירקון. זה היה שירו הראשון שהתפרסם ברדיו.

אחרי יותר משלוש שנים בקאמרי שיחק מספר תפקידים בתיאטראות אחרים: בתיאטרון האהל, ובחאן הירושלמי. בשנת 1968 הלחין ושר בהצגה "ירושלים שלי" את השיר "שילחו את הרשימה" (מילים: דן אלמגור). באותה תקופה הלחין את "עפרה" (מילים: אורי אסף) ואת "אבשלום" (מילים: רות חשמן) למוטי פליישר, את "אני אצבוט לך" (מילים: חשמן) ללהקת פיקוד הדרום ואת "לאהוב את החיים" (מילים: יובב כץ) לדני גרנות. השירים זכו להצלחה ונתנו דחיפה גדולה לקריירה המוזיקלית שלו.

ב-1970 הקים קלינגר יחד עם צילה דגן ודני מסנג את ההרכב "שלישיית הצירוף המקרי". השיר הבולט שלהם היה "בלדה ללוח השנה", שהלחין קלינגר למילים של אפרים רימון.

1971-1982: פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1971, לאחר פירוק "שלישיית הצירוף המקרי", נסע קלינגר לפריז עם להקת כרמון לחודש הופעות בתיאטרון "אולימפיה" בפריז. בעקבות מספר היכרויות מקצועיות שיצר, נשאר בפריז 11 שנה, עד 1982.

בפריז הכיר את סילבן מרגי, זמר ישראלי, שניסה את מזלו בעיר. ההיכרות ביניהם הולידה את הצמד "סילבן ויאיר". הם עבדו יחד במשך כ-11 שנים במסגרות שונות. סילבן ויאיר הופיעו בתוכניתה של ריקה זראי, שהייתה אז כוכבת גדולה בצרפת, ובהופעות מטעם משרד התיירות הישראלי בפריז, לקידום התיירות לישראל. ההופעות התקיימו במקומות רבים בעולם. בין השאר השתתפו סילבן ויאיר בשני סיבובי הופעות כמלווים של הזמר ז'ו דסאן, המוכר משירים כ"הו שאנז אליזה", ו"קיץ אינדיאני", ב"אולימפיה" בפריז.

בפריז למד קלינגר הלחנת מוזיקה לסרטים וכתב לחנים לזמרים מקומיים, בהם ללהקת הקומפניון דה לה שנסון וכן לזמרת הישראלית במקורה ריקה זראי.

מדי שנה שלח קלינגר שירים לתחרויות פסטיבל הזמר, ואחר כך לקדם אירוויזיון. לא מעט שירים התקבלו והוקלטו, ובהם "אצלך כמו תמיד" (סילבן ויאיר, 1973), "שיר לאבא ואמא" (סילבן ויאיר, 1974), "אני עושה לי מנגינות" (סקסטה, 1978), "שיר לי שירי לי" (עירית בולקא וויקי תבור, 1979), ו"בוא אליי" (חדווה עמרני, 1980).

אחד השירים ששלח מפריז לישראל היה "חלומות" שהפך להיות להיט גדול בביצוע רוחמה רז לפי מילים של רחל שפירא.

שנות ה-80 וה-90 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80, חזר קלינגר לישראל. שירים בולטים שלו באותה תקופה היו "ימים טובים, ימים באים" של סקסטה, "הביתה", שיר מתקופת מלחמת לבנון הראשונה, שקרא להחזיר את החיילים הביתה "משדות זרים", בביצועה של ירדנה ארזי למילים של אהוד מנור (במקור בוצע השיר בצרפתית על ידי סילבי ורטאן) ו"דרישת שלום" ששרו ארזי ולהקת הנח"ל במבצע ה"שירותרום" של גלי צה"ל ב–1985.

באותה שנה הופיע קלינגר במסגרת להקת "ארבע לב אדום", יחד עם סילבן מרגי ועם פנינה בריק ורותי בן אברהם, יוצאות סקסטה, בקדם האירוויזיון עם השיר "הוא יבוא". גם שירה של הלהקה "הנערה עם השחפים" זכה להשמעות רבות.

להיטו הגדול של קלינגר באותה שנה היה השיר "קום והתהלך בארץ", למילותיו של יורם טהרלב בביצוע להקת פיקוד צפון, כשהסולנים היו יהודה אליאס (שקולו הביא להשוואות לקולו של הזמר יהורם גאון) ויסמין גמליאל.

להיטים נוספים שלו היו "אדמה" של עפרה חזה, "כל נדרי", "נשבע" למילים של שמוליק קלוסקי ו"לפני שנפרדים" שהלחין לחיים משה, "כל כך מוכר", שהלחין לאלבומה המצליח של מרגלית צנעני "מנטה", ושירים שהלחין ליהורם גאון, ובהם "אישה חופשייה". ב–1988 הלחין קלינגר לירדנה ארזי את השיר "עגילי דמאר", שהקדיש הפזמונאי דודו ברק לשושנה דמארי, כלת פרס ישראל באותה שנה. במופע המרכזי של חגיגות 40 השנה למדינה שרו דמארי עצמה, יחד עם יפה ירקוני, את שירם של חיים חפר וקלינגר "רק שובו בשלום". לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' באותה שנה הלחין קלינגר למילים של דודו ברק את השיר "האיש מן החלום", שזכה להצלחה בביצועה של ירדנה ארזי.

פעילות עם להקות נוער בשנות ה-80 וה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינגר הקים סדנאות מוזיקליות יצירתיות לנוער במרכז ביכורי העיתים בתל אביב. בראשון לציון ייסד, יחד עם חנן גולדבלט, את להקת הנוער "צעירי ראשון", שממנה צמחו מוזיקאים מוכשרים ויצירתיים, שחלקם פעילים בתחום המוזיקה עד היום. כמו כן ניהל קלינגר מוזיקלית את להקת "בנות בנות" מקריית שלום בתל אביב, ואת להקת צופי תל אביב. הוא היה בין הראשונים שהפיק אירוע תחרותי לנוער, בקנה מידה ארצי, שנקרא "שיראשון". בעיר הנוער בתל אביב ניהל את הפעילות המוזיקלית.

שיא הפעילות עם בני נוער הייתה בשנים 1995 עד 1998, עם הפרויקט "צליל צעיר", שהקיף למעלה מ-1200 בני נוער העוסקים במוזיקה, מקרוב ל-100 מוסדות חינוך, כפרי-נוער ופנימיות בכל רחבי ישראל.

חבורות זמר, מקהלות וניהול אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתו עם להקות נוער החל לעבוד קלינגר עם חבורות זמר ומקהלות מבוגרים. מדובר באנשים אוהבי הזמר וחבבי השירה הנפגשים אחת לשבוע ומופיעים באירועים וחגיגות זמר.

בשנת 1993 שימש קלינגר שלוש פעמים כמנהל אמנותי של פסטיבל ערד, וכן כמנהל אמנותי של "חגיגות היין" של ראשון לציון.

בשנת 1995 התפרסם אוסף משיריו בספר "דרישת שלום - משירי יאיר קלינגר" בהוצאת "ידיעות אחרונות".

בשנים 1996 עד 1998 שימש כמנהל אמנותי של חגיגות היין בראשון לציון, וכמנהל המוזיקה של האנדבלים הקוליים וחבורות זמר רבות. בשנת 1998 נמנה עם מקימי המרכז הישראלי למקהלות וחבורות זמר (מיל"ה), בהשראתו ותמיכתו של הנרי קלאוזנר, "אבי המקהלות" ועופר טרואיל, לשעבר המפקח הראשי למוזיקה במשרד החינוך. כיום מקיף הארגון כ-170 מקהלות וחבורות זמר ומקדם ומעודד את פעילות הזמר העממי בארץ.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 נבחר השיר "אין דבר" שהולחן על ידי קלינגר למילותיה של שמרית אור לייצג את ישראל באירוויזיון. את השיר ביצע הזמר טל סונדק, והוא הגיע למקום ה-16 בתחרות.

בשנת 2002 כתב יאיר יצירה מוזיקלית בשם "בין ורשה לירושלם" למילים פרי עטו של דודו ברק מתוך סיפרו "פולין בין פאר לאפר". היצירה עלתה כהצגה תיאטרלית שאותה גם ביים יאיר, בביצוע אנסמבל "הרעננים" וזמרת הסופרן סיגל ורדי. זהו מסע תיאטרלי מוזיקלי אל העולם האבוד של יהודי פולין שלאחר השואה שבו משתלבים דמיון ומציאות.

בספטמבר 2009 נבחר קלינגר לתפקיד יו"ר מיל"ה, מרכז ישראלי למקהלות ולחבורות זמר.

קלינגר משמש כמנצח לחבורות זמר ומקהלות רבות: "הרעננים" ברעננה, "כרמים" בראשון לציון, "שדות ירוקים" אזור באר טוביה, "שרים מהלב" יהוד, "שרים בהר" בית שמש, "קולות" בת ים, "מליילקה" כפר מל"ל, "הרוח הטובה" גליל, "ישראכרט".

בשנת 2010 יצא אלבום אוסף עם מיטב להיטיו של קלינגר, הכולל שלושה תקליטורים ובהם 52 שירים בביצועיהם המקוריים. אלבום האוסף כולל שיר חדש אחד בביצוע יאיר קלינגר - "כמו ברגע הראשון" למילים של שמוליק קלוסקי.

אנסמבל "הרעננים" עלה עם המופע "פתוח סגור פתוח" משירי יהודה עמיחי בהלחנתו, בניצוחו, בעיבודו ובבימויו של יאיר קלינגר.

בשנת 2014 הלחין למילים של הפזמונאי יובב כץ, את - "תפילה לשלום".

בשנת 2015 מעלה אנסמבל "הרעננים" את המופע "לחיים" משירי חיים חפר בניצוחו, בעיבודו ובבימויו של יאיר קלינגר.

בשנת 2016 תקיים חבורת הזמר "שרים מהלב" מיהוד ערב משירי נתן יונתן בניצוחו ובעיבודו של יאיר קלינגר.

50 שנות פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 חגג יאיר קלינגר 50 שנות פעילות מוזיקלית. מופע הפתיחה התקיים ב"צוותא" תל אביב ב-6 במאי 2016 בהשתתפות יאיר קלינגר ובליווי אמנים. ניהול מוזיקלי רמי הראל ומנחה ליאת רגב והפקה נילי שחור.

שירי יאיר קלינגר בלועזית ותרגומיהם לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר במקור שנה השיר בעברית שנה
Highway Home - Demis Roussos
Nascera - Demis Roussos (גרסה איטלקית)
1980 קו האהבה - ירדנה ארזי 1985
Ils Sont Partis De La Ville - Nicole Rieu 1976 חלומות - רוחמה רז 1980
La Dila - Les Sabras 1973 אגדת לדילה - ירדנה ארזי 1985
La Fille A Aimer - מייק ברנט 1972 ביבה - יפה ירקוני ומשפחתה 1972
Love - Michèle Torr
Love Is Love - Penny McLean (גרסה אנגלית)
Love Is Love - Alessandra Mussolini (גרסה אנגלית)
1980 אדמה - עפרה חזה 1985
Manana Tomorrow - Sylvie Vartan (צרפתית)
Manana - Howard Carpendale (גרמנית)
1982 הביתה - ירדנה ארזי 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]