האדרת והאמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילות השיר[1]

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה - לְחַי עוֹלָמִים
הַבִּינָה וְהַבְּרָכָה - לְחַי עוֹלָמִים
הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה - לְחַי עוֹלָמִים
הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר - לְחַי עוֹלָמִים
הַהוֹד וְהֶהָדָר - לְחַי עוֹלָמִים
הַוַּעַד וְהַוָּתִיקוּת - לְחַי עוֹלָמִים
הַזָּךְ וְהַזֹּהַר - לְחַי עוֹלָמִים
הַחַיִל וְהַחֹסֶן - לְחַי עוֹלָמִים
הַטֶּכֶס וְהַטֹּהַר - לְחַי עוֹלָמִים
הַיּיִחוּד וְהַיִּרְאָה - לְחַי עוֹלָמִים
הַכֶּתֶר וְהַכָּבוֹד - לְחַי עוֹלָמִים
הַלֶּקַח וְהַלִּיבּוּב - לְחַי עוֹלָמִים
הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה - לְחַי עוֹלָמִים
הַנּוֹי וְהַנֵּצַח - לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׂגוּי וְהַשֶּׂגֶב - לְחַי עוֹלָמִים
הָעֹז וְהָעֲנָוָה - לְחַי עוֹלָמִים
הַפְּדוּת וְהַפְּאֵר - לְחַי עוֹלָמִים
הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק - לְחַי עוֹלָמִים
הַקְּרִיאָה וְהַקְּדֻשָּׁה - לְחַי עוֹלָמִים
הָרוֹן וְהָרוֹמְמוּת - לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח - לְחַי עוֹלָמִים
הַתְּהִלָה וְהַתִּפְאֶרֶת - לְחַי עוֹלָמִים.

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה. מקורו הוא בספר היכלות, שם הוא מתואר כחלק משירת המלאכים. בקהילות ישראל השונות שולב הפיוט בתפילה במקומות שונים. הפיוט מונה שבחים ומידות שונים לה' לפי סדר אלפביתי.

מקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השיר בספר היכלות רבתי, שעל פי המסורת נכתב על ידי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. בספר היכלות נאמר שר' ישמעאל שמע את שירת המלאכים במרום וכתב את הפיוט כפי ששמע מפיהם. בשירתם זו נכלל גם ההמנון "האדרת והאמונה"[2].

בנוסח אשכנז שולב הפיוט כאחד הרהיטים בתוך קדושתא לתפילת שחרית של יום הכיפורים שחיבר רבי משולם בן קלונימוס[3]. ביהדות אשכנז בימי הביניים נחשב שיר זה כשיר המלאכים, כפי שיבואר להלן.

בשבח השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבחו של שיר זה מצאנו בסדור הרוקח[4] שכתב: "בברוך שאמר יש פ"ז תבות, כי נתקן כנגד ראשו כתם 'פז', ואין להוסיף עליו, וניתקן כנגד האדרת והאמונה[5], שכך נמצא בספר רקמה שנכתב בכתיבת מלאכים, שהאדרת והאמונה שיר שלהם"[6].
. המהרי"ל כתב עליו "השבח הזה יש לאמרו בנגון ובנעימה ובכריעה ובכפיפת ראש ובהשתחויה"[דרוש מקור]

מקום אמירתו בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב זרמי היהדות נהוג לשוררו בתפילה, אך המקום בו נקבע לאומרו משתנה בין כל קהילה לקהילה:

נוסף על כך, נהוג לשוררו בהקפות שבשמחת תורה בתוספת המילים "למי ולמי?" (או ביידיש "צו וועמען און צו וועמען?"), דהיינו, "האדרת והאמונה למי? למי? לחי העולמים!"

נוסח נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו נוסח נוסף המופיע בסידורים ובספרים קדמונים:
האדרת והאמונה לחי העולמים
הבינה והברכה לחי העולמים
הגדולה והגבורה לחי העולמים
הדעת והדבור לחי העולמים
ההוד וההדר לחי העולמים
הוועד והוותיקות לחי העולמים
הזכות והזיכרון לחי העולמים
החן והחסד לחי העולמים
הטהרה והטוב לחי העולמים
היקר והישועה לחי העולמים
הכתר והכבוד לחי העולמים
הלקח והלבוב לחי העולמים
המלכות והממשלה לחי העולמים
הנוי והנצח לחי העולמים
הסוד והשכל לחי העולמים
העז והענוה לחי העולמים
הפאר והפלא לחי העולמים
הצהלה והצדקה לחי העולמים
הקלוס והקדושה לחי העולמים
הרננות והרחמים לחי העולמים
השקט והשאנן (יש הגורסים: השלווה והשקט) לחי העולמים
התהלה והתפארת לחי העולמים:[9]

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחב"ד ישנם כמה ניגונים על מילות הפיוט, הראשון המפורסם שבהם לימד את חסידיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ' בשמחת תורה ה'תשל"ד (1973), את הניגון "האדרת והאמונה" כשהדביקו על ההמנון הצרפתי "המרסייז"[10]. מאז שרו זאת רבות אצלו בהתוועדיות[11], והניגון הוא חלק מניגוני הרבי מלובביץ'. ב-1995 הופיע הניגון באלבום "ניגוני הרבי" של אבי פיאמנטה[12].

מלבד ניגון זה ישנם ניגוני חב"ד נוספים על מילות הפיוט; השני חובר על ידי "שלמה דער געלער (הג'ינג'י) מנעוול", הוא מופיע בספר הניגונים - חב"ד מספר ק"ד (104)[13], הוא יצא בשנות ה-60 של המאה ה-20 באלבום "ניגוני חב"ד 6" של מקהלת ניח"ח בביצוע אברהם לידר[13]. השלישי הוא ניגון איטי, הוא מופיע בהיכל הנגינה[14], הוא גם הופיע באלבום צמאה 4 על ידי קובי אפללו[15], וכן בוצע על ידי בני פרידמן[16] ועוד[17]. הרביעי העממי-מוכר הושר אצל הרבי מליובביץ', ומהניגונים שנקלטו בחב"ד ממקורות אחרים[18], הוא הופיע באלבום "יענקל יענקל" של אברהם פריד ב-2009[19], הוא יצא ב-2020 כשיר הראשון בפרויקט צמאה 6, בביצוע הפרויקט של רביבו[20] ועוד[21].

בויאן ותולדות אהרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצרות החסידיות בויאן ותולדות אהרן ישנם לחנים לפיוט[22]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך הנוסח המקובל בסידורים ובמחזורים בימינו, בספר היכלות ובמקורות שונים מופיעים נוסחים חלופיים רבים, וכפי שמופיע לקמן.
  2. ^ ספר היכלות, פרק כ"ו, באתר אוצר החכמה; שלמה אהרן ורטהיימר, פרקי היכלות, בתוך בתי מדרשות א, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ב, פרק כ"ח, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור ליום כפור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תש"ל, מבוא, עמ' לו–לז, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ עמ' מו
  5. ^ בסדור ר' הירץ בתפלת יו"כ הביאו מספר המרכבה והוסיף "אכן איני יכול לכוון החשבון".
  6. ^ מילואים לסדור מה"ר שבתי סופר לעמ' 970
  7. ^ מובא בפרי עץ חיים שער הזמירות פד
  8. ^ יום כיפור, הובא במגן אברהם סימן תקסה סעיף קטן ה.
  9. ^ היכלות רבתי כח, באתר ספריה
  10. ^ לב לייבמן, 2018, האדרת והאמונה: ניגון המהפכה של הרבי
  11. ^ לדוגמה: י"ג תמוז תשל"ו, וידאו שרים אצל הרבי מליובאוויטש בהתוועדות, JEM. YouTube play button icon (2013–2017).svg "האדרת והאמונה" במנגינת ההמנון הצרפתי בהתוועדות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 04:20), 9 בדצמ׳ 2020
  12. ^ אבי פיאמנטה, 1995, האדרת והאמונה, אלבום ניגוני הרבי
  13. ^ 1 2 מקהלת ניח"ח, האדרת והאמונה, www.chabad.org והתווים מספר הניגונים | לב לייבמן, ניגון האדרת והאמונה מנעוועל | (באתר הזמנה לפיוט בטעות כתוב שזה זלמן ברונשטיין)
  14. ^ האדרת והאמונה חב"ד, איטי, בהיכל הנגינה
  15. ^ וכן במופע צמאה בשנת 2017, האדרת והאמונה - קובי אפללו
  16. ^ בני פרידמן, "האדרת והאמונה" בלחן חבד"י עתיק
  17. ^ מנדי ברוד ב-2018 האדרת והאמונה | מנחם עמאר באלבום געגועים ב-2018 האדרת והאמונה | שניאור נבון ב-2020 ניגון האדרת והאמונה
  18. ^ לב לייבמן, ניגון האדרת והאמונה הוותיק: במילים של מלאכים
  19. ^ בשיר "מחרוזת סיום" השיר השני, האדרת והאמונה (דקה 2:04), אברהם פריד, בשיר "מחרוזת סיום", אלבום "יענקל יענקל" 2009
  20. ^ הפרויקט של רביבו, 2020, האדרת והאמונה • מתוך פרויקט צמאה 6
  21. ^ למשל: אביגדור צייטלין, 2017, האדרת והאמונה
  22. ^ השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן - הזמנה לפיוט, old.piyut.org.il