ניגוני חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות הקשורות בחסידות חב"ד. ישנם לפחות כ־500[1] ניגונים הנחשבים כ'ניגוני חב"ד'. חלק מהניגונים, אלו שהולחנו על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד או שהיו חביבים עליהם במיוחד, מכונים "ניגון מכוון" וזוכים לחשיבות גדולה יותר. מרבית הניגונים הולחנו על ידי חסידים, וניגוני חב"ד אחרים נלקחו ממקורות שמחוץ לחסידות.

לנגינה משמעות רבה בתנועת החסידות, ככלי ביטוי לנפש, ובלשונו של רבי שניאור זלמן מלאדי "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"[2]. הניגון בחסידות נועד לבטא רגשות כמו שמחה, געגועים ודביקות.

את הניגונים שרים בין השאר בעת ההתוועדויות בציבור ובעת התפילה באריכות[3], במטרה להביא להתעלות רוחנית.

סוגי ניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר השישי של חב"ד, הריי"צ, הגדיר שלשה סוגים כלליים של ניגונים וצורת ההתייחסות אליהם בחב"ד: ניגון מכוון - ניגון שנתחבר על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, הכוונות המסתתרות בו נחשבות נשגבות יותר מניגון חסידי רגיל. ניגון ממולא - ניגון שחיברו אותו חסידים גדולים או שהושר על ידם בעיתות קדושה (בעת התפילה או בלימוד וכדומה) ונקרא גם ניגון מיוחס, ניגון שוטה - שהתוכן הרוחני בו לא משמעותי במיוחד והוא נוצר ללא מחשבה מעמיקה.

ניגוני האדמו"רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארבע בבות

אחד הניגונים המקודשים ביותר בחסידות חב"ד הוא ניגון "ארבע בבות" (שמשמעותו ארבעת השערים או ארבעת החלקים) שחיבר מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. ניגון זה, כשמו, מורכב מארבעה חלקים, המתארים את ארבעת העולמות בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה[4]. רבי שניאור זלמן עצמו חיבר כמה ניגונים מתוכם ידוע שהיה 10 ניגונים הקרויים "עשרת הניגונים המכוונים"[5], אך מהם מזוהים כיום בבירור רק ששה ניגונים. לאדמו"ר השני בחסידות חב"ד (אדמו"ר האמצעי), הייתה מקהלה בשם "קאפעליע", שגם הלחינה ניגונים[3].

ישנם ניגונים מפורסמים ('הניגונים המכוונים') שחיברו אדמו"רי חב"ד, כאשר כנגד כל אדמו"ר ישנו ניגון שמזוהה עמו:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

בהתכנסויות בעלות אופי רציני, נהוג בחסידות חב"ד לנהל "סדר ניגונים" שבמהלכו מושרים ברציפות ניגונים אלו, ניגון אחד כנגד כל אדמו"ר.

ניגוני חסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על חסידות חב"ד נמנו מלחינים רבים, בין הפורים והנודעים שבהם נמנו הלל מפאריץ', שלמה מצ'אשניק, משפחת חריטונוב (שלום, אהרן ובני משפחה נוספים), משפחת אלטהויז, הרב מאיר שלמה ינובסקי, הרב יהודה הבר, הרב מיכאל דבורקין, "שלמה דער געלער" ואחרים.

לגבי חסידים מסוימים ידוע על ניגון אחד בלחנם, כאשר בדרך כלל ניגון זה היה מלווה אותם בתפילתם. בין היתר קיימים "ניגון לרבי אהרן מסטרשלה", ניגון לר' משה וילנקר", "ניגון מפולטבה" שהלחין הרב מרדכי מפולטבה, "ניגון לרבי פסח ממלסטובקה", "ניגון לר' חוניע מרוזוב" ועוד.

ניגונים אחרים ידועים על שם בני הקהילה בה הושרו או הולחנו. הסיבה לכך היא לרוב חסידים יוצאי עיירה מסוימת, שאצרו בראשם ניגון מעירם אך לא זכרו את המלחין. בין הפוריים שבהם ידועים ניגוני ניקולייב, ניגוני נוול, ניגוני קלימוביץ' ועוד. כמו כן ידועים ניגונים בודדים המזוהים עם עיר, בהם "ניגון מדוקשיץ", "ניגון מדוברובנה" (מקור הניגון של ופרצת) ועוד.

ניגוני חסידים רבים מחולקים לקטגוריות הייחודיות לניגוני חב"ד, כגון: "ניגון לשבת ויום טוב", "ניגון התוועדות", "ניגון דבקות" או "ניגון התעוררות", "ניגון געגועים", "ניגון שמחה" ו"ניגון ריקוד". תחת כל אחת מכותרות אלו קיימים עשרות ניגונים. קיימים גם סגנונות מיוחדים, כגון ניגוני ה"וואלאך" שסגנונם קצבי מעט ודומה לניגונים שמקורם מרומניה וסרביה.

ניגונים שנקלטו ממקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיסודות תורת החסידות הוא "בירור הניצוצות"[15], כלומר: לפי הקבלה בכל פרט בעולם ישנו פן קדוש, שיש צורך לגלותו. זו הסיבה, שלניגוני חב"ד חדרו מנגינות ממקורות שונים ואף זרים ליהדות. בולטים ביניהם שני ניגונים שלימד הרבי מנחם מנדל שניאורסון: מילות הפיוט 'האדרת והאמונה' במנגינת המארסייז - המנון צרפת, וניגון שאמיל המיוחס לאימאם שאמיל שהיה מנהיגם של המוסלמים בקווקז במאה ה־19. כמו כן, מפורסם בחב"ד "מארש נפוליאון" שעל פי המסורת שימש את צבא נפוליאון בעת כיבושיו. ניגונים אחדים מקורם בשירי עם מהשפות הסלאביות המזרחיות או שירי רועים מארצות אלו (אוקראינה, רוסיה ובלארוס), אשר נקלטו בחסידות חב"ד במשך הדורות, לעיתים בשינוי הטקסט ולעיתים ללא מילים. הניגון "ניע ז'וריצי" על פי המסורת הובא לחב"ד במילותיו המקוריות שהושרו על ידי אוקראינים, ומיוחסת להם משמעות פנימית בדרך משל.

בדומה לחצרות חסידיות אחרות, ישנם ניגונים שנקלטו מקהילות יהודיות אחרות. ניגונים כאלו הושרו בחצר הרבי או בקהילות של חסידי חב"ד על ידי חסידים נכבדים, ונכנסו ל"ספר הניגונים". היו "בעלי מנגנים" או חזנים חב"דיים שייבאו כמה ניגונים כאלו, כמו רבי ישראל מדוברובנה, יחיאל היילפרין או הרב מנחם צבי ריבקין. קיימים כמה ניגונים כאלו בעלי מקור יהודי-פולני או אחר. הניגון הירושלמי (המיוחסים לרבי מאיר שפירא מלובלין) "עוצו עצה" הושרו על ידי הרבי מלובביץ', וכן הניגון אני מאמין הפולני. "אימתי קאתי מר" ו"בך בטחו" עברו שינוי במנגינה לפני שנכנסו לספר הניגונים החב"די. הניגון "הושיעה את עמך" של אברהם טברסקי קיבל את תפוצתו הרחבה לאחר שהושר בחסידות חב"ד. שני ניגוני חב"ד ידועים מיוחסים לרבי אריה לייב משפולי, "הופ קוזאק" ו"קול ביער". ישנם גם כמה ניגונים שהושרו בחב"ד אך לא נרשמו בספר הניגונים כיוון שהושרו בחצר למשך תקופה קצרה בלבד, דוגמת הבה נגילה שהושר בעבר במספר חצרות.

בחצר הרבי מלובביץ' האחרון, התקבלו כמה ניגונים בעלי מקור יהודי ספרדי ונכנסו לרפרטואר של ניגוני חב"ד. בהם "עזרני א-ל חי" המרוקאי[16], ניגון פרסי וכמה ניגונים מגאורגיה (בהם "הנה מה טוב") ובוכרה (בהם "אתם שלום"[16]).

תיעוד הניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ניח"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניח"ח
סמל המקהלה ההיסטורית ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש.

על מנת לשמר את ניגוני חב"ד, בשנת תש"ד ביקש האדמו"ר הריי"צ, מהרב שמואל זלמנוב שהיה אחד מחסידי חב"ד בוורשה לדאוג לשמר בתווי נגינה את ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בעל פה). הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי ובעזרת מוזיקאים בהם יעקב מזור ואחרים, כתב את התווים. לאחר מכן פורסמו בספר הניגונים.

במקביל לספר הניגונים, הקים הרב זלמנוב מקהלה של חסידי חב"ד במטרה להקליט את הניגונים. הם הפיקו 16 קלטות המכילות כ־140 ניגונים. כיום הקלטות והחומרים שהפיקה ניח"ח מצויים בבעלות ארגון המדיה החב"די jem. קלטות אלו נחשבות לפורצות דרך בתחום הניגונים החסידיים בכלל, וכתוצאה מהן מקהלות של חצרות חסידיות אחרות החלו גם הן להקליט את ניגוניהן בשנים הבאות. דבר שלא היה לפני כן.

המקהלה הייתה עורכת במקביל מופעי שירה שכונו "ערבי חב"ד". המנצח היה יוסף יהודה מרטון וכסולנים השתתפו בה "בעלי-מנגנים" נחשבים מחסידות חב"ד.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ניח"ח, היו חסידים שהקליטו ניגונים בליווי אינסטרומנטלי והוציאו תקליטורים של ניגוני חב"ד. הידוע בהם הוא שמואל בצלאל אלטהויז שהוציא בשלב מוקדם 3 תקליטורים ידועים בשם "ניגוני ליובאוויטש", כן החזן משה טלישבסקי הוציא 3 תקליטורים, זלמן לווין שהוציא תקליט מניגוני העיר נוול, שמשון חריטונוב שהוציא תקליט מניגוני אביו שלום חריטונוב, אלי ליפסקר ואחרים.

בשנת תשמ"ד יצא לאור "ניגונים חסידיים - חב"ד", רישום תווים של 53 ניגוני חב"ד שלא מופיעים בספר הניגונים[17].

דוד הורביץ חסיד חב"ד מקראון הייטס, יצר אוסף סולו עצמי של כ-500 ניגונים עם מקורות, הסברים ודיוקים פרטניים, בהם ניגונים שלא הופיעו בספר הניגונים. האוסף מכונה "מסורת הניגונים". הורביץ השתתף בהקלטות אנתולוגיות שונות בנושא ניגוני חב"ד ונעזרו בו מוזיקולוגים דוגמת יעקב מזור ואחרים.

בשנת 1992, פתח המוזיקאי החב"די מרדכי ברוצקי מכון שבמסגרתו הוציא סדרות אלבומים מניגוני חב"ד, בהם אלבום ייעודי לניגוני רבי הלל מפאריץ' בליווי הסברים, ועוד[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלו לצאת סדרות תקליטורים רבים בביצועים של אמנים שונים ובמגוון סגנונות. ביניהם הצליחו הסדרות של אבי פיאמנטה, אברהם פריד, חנן בר-סלע, חב"ד קלאסיק, מנחם מנדל עמאר, הברירה החסידית, ישראל אדלסון, זלמן גולדשטיין (עם ירון גרשובסקי), טוביה בולטון, יאיר כלב, מקהלת "הקאפליע", מקהלות ילדים ועוד.

היכל הנגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-10 של המאה ה-21 הוציא מכון היכל מנחם פרוייקט אוסף של 350 ניגונים בתקליטור, בשם "היכל הנגינה" בקריינותו של מענדל ליפסקר (שאף שר סולו חלק מהניגונים) שליקטו בתוכו הרבה הקלטות של ניגונים שבמשך השנים חסידים טובי זמר (מכונים "בעלי מנגנים") הוקלטו בשירת סולו, ללא ליווי אינסטרומנטלי, בין החסידים נמננים יואל כהן, פרץ מוצ'קין, זלמן ברונשטיין ומיכאל דבורקין. כל ניגון מלווה הסבר מילולי ביידיש ובדרך כלל כל רצועה כוללת למעלה מביצוע אחד וכאשר יש גרסאות שונות לניגון - מובאים כל הגרסאות השונות שהיה תחת ידי מחבר הפרוייקט. בפרוייקט מופיע בכל ניגון גם ההקלטות של ניח"ח. לצד זאת הוציא המכון גם ספר בשם זהה המאגד את 350 הניגונים[18].

ניגוני חב"ד ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגוני חב"ד רבים מושרים בכלל הציבור החרדי והדתי, בעיקר הניגונים החשובים בחסידות כמו ארבע בבות, אלי אתה, צמאה לך נפשי ועוד. אחת הסיבות לקליטת הניגונים מחוץ לחסידות היא בכך שחב"ד מפיצה את ניגוניה בקלטות, והייתה מהחלוצות בעניין. כמו כן אברהם פריד, זמר חרדי פופולרי וחסיד חב"ד בעצמו הוציא מספר תקליטים של ניגוני חב"ד, דבר שגרם לפרסום הניגונים בציבור הדתי והחרדי. תקליטורים נוספים לניגוני חב"ד יצאו בשלבים מוקדמים, בהם מונה רוזנבלום בתקליט "נעימות חב"ד" ועוד.

בשנת 2011 התחיל המלחין משה לאופר בפרויקט משה לאופר מנגן חב"ד שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב, בעטיפה מוזיקלית עדכנית, עד 2020 יצאו ארבעה אלבומים, באלבומים שרים אמנים ידועים כגון מנדי ג'רופי, יוני שלמה, אלי מרקוס, צודיק גרינוולד ועוד.

הניגון "ופרצת" הופיע באלבום קפה אצל ברטה כשיר עממי. ניגון לחסידי הצמח צדק התפרסם ב-2011 כניגון שמחה מהיר, אף על פי שבחב"ד נהוג לנגן אותו בקצב איטי מאוד. ניגונים ישנים היו מושרים בראשית המדינה גם על ידי חוגים חילוניים, כגון השיר "שכב בני" בלחנו של שלום חריטונוב ועוד.

סדרת אלבומים של ניגוני חב"ד בשם "צמאה" החלה לצאת משנת 2015, ביוזמת ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות" ובהפקת המוזיקאי נאור כרמי. בביצוע הניגונים השתתפו זמרים ואמנים ידועים, דתיים וחילונים, ביניהם רמי קלינשטיין, אהוד בנאי, אביתר בנאי, אברהם פריד, ברי סחרוף ודוד ד'אור. עד כה (2020) יצאו לאור 5 אלבומים: האלבום צמאה של ניגוני הרבי מנחם מנדל שניאורסון (2015), אלבום צמאה 2 של ניגוני בעל התניא (2015), אלבום צמאה 3 הכולל ניגוני חב"ד על ספר התהילים (2016), אלבום צמאה 4 הכולל ניגוני חב"ד שהולחנו למילים מן התפילה ואלבום צמאה 5 לניגוני נשמה. שלושת האלבומים הראשונים הגיעו למעמד של אלבום פלטינה[19].

לחיים טיש הוציאו 2 אלבומים של ניגוני חב"ד, וכך גם הלב והמעיין.

מדי שנה בי"ט בכסלו חג הגאולה, מאז העשור הראשון של המאה ה-21 מתקיימים מופעי צמאה במשך כמה ימים בבנייני האומה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמואל זלמנוב (עורך), ספר הניגונים, תווי נגינה של ניגוני חסידי חב"ד, א-ג, תש"ט-תש"מ
  • מ. ש. גשורי, הניגון והריקוד בחסידות, חלק א (רוסיה הגדולה), הוצאת נצח, תל אביב, תשט"ו, פרק 11: נגינה וזמרה בשושלת החבדי"ם, (100 עמודים), עמודים 158-260[20]
  • מ.ש. גשורי, "לתורת הניגון בחסידות", פרק ב זרמים וגוונים. עמודים: ר"י-רי"ב, רי"ח. בתוך: סיני (כתב עת), שנה עשרים ושלוש, כרך מ"ז, ניסן-אלול תש"ך, ירושלים
  • יעקב לייב אולטיין, עמודים ל'-מ"ב, "ניגוני חב"ד כאמצעי להתבוננות פנימית", בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ד, ניסן תשס"ו[21].
  • זושא וולף, היכל הנגינה - ניגוני חב"ד בתורת הרבי מליובאוויטש, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז
  • לב לייבמן, נגינה לאור החסידות, בהוצאת חיש, תש"ע
  • עקיבא סגל, השפה שמעבר לשפה (על תורת הנגינה של האדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי), בתוך: "שבעה רקיעים: שיח חב"די", הוצאת ידיעות אחרונות, התשע"ג[22]
  • זלמן לוין, כל עצמותי – ניגוני חסידי חב"ד מהעיירה נעוועל, גל עיני, ירושלים[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו דוד הורביץ, רשימת ניגוני חב"ד
  2. ^ ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278
  3. ^ 1 2 השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן - הזמנה לפיוט - הקטע האחרון
  4. ^ וידאו אודות ניגון "ארבעה בבות" של רבי שניאור זלמןקובץ וידאו.
  5. ^ עשרת הניגונים המופלאים, עיתון המודיע, טבת תשס"ו
  6. ^ ניגון "שלוש תנועות" מושר אצל הרבי מחב"ד בהתוועדותקובץ וידאו
  7. ^ בחסידות רוז'ין, מייחסים את הניגון למגיד ממזריטש.
  8. ^ ריכוז נוסף של עשרת הניגונים שלו מופיע בפרויקט עשרת הניגונים של האדמו"ר הזקן
  9. ^ ניגון הקאפעליע של אדמו"ר האמצעי אצל הרבי מליובאוויטשבאתר יוטיוב קובץ וידאו.
  10. ^ ניגון ימין ה' להאזנה.
  11. ^ ניגון "לכתחילה אריבער" מושר אצל הרבי מחב"ד בהתוועדותקובץ וידאו.
  12. ^ ניגון הכנה לאדמו"ר הרש"ב באתר יוטיוב.
  13. ^ וידאו אודות ניגון "הבינוני" של רבי יוסף יצחקקובץ וידאו
  14. ^ ניגון הקפות אצל הרבי מליובאוויטש במוצאי תשעה באב (נדחה) תנש"א חב"ד אינפו
  15. ^ פרשת בשלח – שיחת הרבי ש"פ שמיני ה'תשל"ד
  16. ^ 1 2 בוצע באלבום צמאה
  17. ^ מפי הבעל מנגן אלי ריבקין, נגונים חסידיים - חב"ד, תשמ"ד, ירושלים.
  18. ^ חלק האודיו של הפרוייקט מופיע בקישור זה
  19. ^ פרויקט 'צמאה', ערוץ 7
  20. ^ עמוד הראשון של הפרק באוצר החכמה
  21. ^ העמוד הראשון, היכל הבעש"ט
  22. ^ ISBN 9789655458473