ניגוני חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות המשתייכות לחסידות חב"ד. ישנם כ־500[1] ניגונים הנחשבים כ'ניגוני חב"ד'. חלק מהניגונים, אלו שהולחנו על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד או שהיו חביבים עליהם במיוחד, מכונים "ניגון מכוון" וזוכים לחשיבות גדולה יותר. מרבית הניגונים הולחנו על ידי חסידים, וניתן למצוא אף כאלו שנלקחו ממקורות זרים. הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ההתוועדויות (בציבור) ובעת התפילה באריכות (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי).

לנגינה משמעות רבה בתנועת החסידות עוד מימי היווסדה על ידי הבעש"ט. חשיבות הניגון נובעת מהיותו כלי ביטוי לנפש עצמה, ובלשונו של רבי שניאור זלמן מלאדי "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"[2]. הניגון בחסידות נועד לבטא רגשות שונים, ביניהם שמחה, געגועים ודביקות.

הניגון במשנת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניגון למעשה משמש כ"שפה אוניברסלית". הוא יכול להיות מובן גם אם המבצע והשומע דוברי שפות שונות. בכך מתעלה הניגון מעל המילים ומוסר תוכן עמוק יותר ורוחני יותר.

בין מאפייני הניגון החב"די קיים 'המאפיין החוזר'. על מנת שסוף הניגון ישמע כסיום יש לחזור בסוף הניגון על התו הראשון במנגינה. דבר זה מרמז על כוחו הרוחני של הניגון. כביכול הניגון הוא אין סופי, ולמעשה יכול להיות מספר מצומצם של תיבות החוזרות על עצמן מכיוון שסיום הניגון יכול להוות התחלה לניגון חוזר של הניגון.

את הניגונים שרים גם בעת ההתוועדויות (בציבור) ובעת התפילה באריכות[3], ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית. המבנה המיוחד של ניגוני חב"ד תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית.

לאדמו"ר האמצעי השני בחסידות חב"ד, היה מקהלה בשם "קאפעליע"[3].

סוגי ניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר השישי של חב"ד, הריי"צ, הגדיר שלשה סוגים כלליים של ניגונים וצורת ההתייחסות אליהם בחב"ד: ניגון מכוון - ניגון שנתחבר על ידי אחד מאדמור"י חב"ד, הכוונות המסתתרות מאחורי ניגון זה נשגבות יותר מניגון חסידי רגיל. ניגון ממולא - ניגון שחיברו אותו חסידים גדולים או שהושר על ידם בעיתות קדושה (בעת התפילה או בלימוד וכדומה) נקרא גם ניגון מיוחס, ניגון שוטה - שהתוכן הרוחני בו לא משמעותי במיוחד והוא נוצר ללא מחשבה מעמיקה והתבוננות מיוחדת.

הניגונים המכוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארבע בבות

אחד הניגונים המקודשים ביותר בחסידות חב"ד הוא ניגון "ארבע בבות" (ארבעת השערים או החלקים) שחיבר מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. ניגון זה, כשמו, מורכב מארבעה חלקים, המתארים את ארבעת העולמות בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה[4].

ניגונים מפורסמים שחיברו או שהיו חביבים על אדמו"רי חב"ד (המכונים 'הניגונים המכוונים'):

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

ניגונים שנקלטו ממקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיסודות תורת החסידות הוא "בירור הניצוצות", כלומר: לפי הקבלה בכל פרט בעולם ישנו פן קדוש, שיש צורך לגלותו. זו הסיבה, שלניגוני חב"ד חדרו מנגינות ממקורות שונים ואף זרים ליהדות. בולטים ביניהם שני ניגונים שלימד הרבי מנחם מנדל שניאורסון: מילות הפיוט 'האדרת והאמונה' במנגינת המארסייז - המנון צרפת, וניגון שאמיל מי שהיה מנהיגם של המוסלמים בקווקז במאה ה־19. כמו כן, מפורסם בחב"ד "מארש נפוליאון" שעל פי המסורת שימש את צבא נפוליאון בעת כיבושיו.

תיעוד הניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניח"ח
סמל המקהלה ההיסטורית ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש.

על מנת לשמר את ניגוני חב"ד, בשנת תש"ד ביקש האדמו"ר הריי"צ, מהרב שמואל זלמנוב שהיה אחד מחסידי חב"ד בוורשה לדאוג לשמר בתווי נגינה את ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בעל פה). הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי ובעזרת הרב יוסף יהודה מרטון כתב את התווים. לאחר מכן פורסמו בספר הניגונים.

קלטות ניח"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לספר הניגונים, הקים הרב זלמנוב מקהלה של חסידי חב"ד במטרה להקליט את הניגונים. והפיקו, 16 קלטות המכילות כ־140 ניגונים. כיום הקלטות והחומרים שהפיקה ניח"ח מצויים בבעלות ארגון המדיה החב"די jem.

היכל הנגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ב 1992 פתח המוזיקאי החבדי הרב מרדכי ברוצקי את מכון "היכל הנגינה", מכון שמטרתו שימור, תיעוד, ופרסום ניגוני חב"ד על גרסאותיהם השונות, כשבמסגרת זו הוציא ברוצקי את האלבומים "ניגונים מכוונים״, "אוצרות הניגון 1", ״אוצרות הניגון 2 -ניגוני חבד עתיקים״, ו"ניגוני רבי הלל מפאריץ'״ אלבום המשלב את הגרסה המשולבת מכל גרסאותיהם הרבות של ניגוני ר הלל מפאריטש, כשלאלבום זה צורף יחד ספר המסקר את ניגוני ר׳ הלל לפרטיהם, מקורותיהם, וגרסאותיהם, של ניגוני ר׳ הלל הידועים כניגונים עמוקים ומעוררי לב.

ניגוני חב"ד ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגוני חב"ד רבים מושרים בכלל הציבור החרדי והדתי, בעיקר הניגונים החשובים בחסידות כמו ד' בבות, א-לי אתה, צמאה לך נפשי ועוד. אחת הסיבות לקליטת הניגונים מחוץ לחסידות היא בכך שחב"ד מפיצה את ניגוניה בקלטות, והייתה מהחלוצות בעניין. כמו כן אברהם פריד, זמר חרדי פופולרי וחסיד חב"ד בעצמו הוציא מספר תקליטים של ניגוני חב"ד.

בשנת 2011 התחיל המלחין משה לאופר בפרויקט משה לאופר מנגן חב"ד שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב, בעטיפה מוזיקלית עדכנית, עד 2020 יצאו ארבעה אלבומים, באלבומים שרים אמנים ידועים כגון מנדי ג'רופי, יוני שלמה, אלי מרקוס, צודיק גרינוולד ועוד.

הניגון "ופרצת" הופיע באלבום קפה אצל ברטה כשיר עממי. ניגון לחסידי הצמח צדק התפרסם ב-2011 כניגון שמחה מהיר, אף על פי שבחב"ד נהוג לנגן אותו בקצב איטי מאוד.

סדרת אלבומים של ניגוני חב"ד בשם "צמאה" החלה לצאת משנת 2015, ביוזמת ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות" ובהפקת המוזיקאי נאור כרמי. בביצוע הניגונים השתתפו זמרים ואמנים ידועים, דתיים וחילונים, ביניהם רמי קלינשטיין, אהוד בנאי, אביתר בנאי, אברהם פריד, ברי סחרוף ודוד ד'אור. עד כה (2017) יצאו לאור ארבעה אלבומים: האלבום צמאה של ניגוני הרבי מנחם מנדל שניאורסון (2015), אלבום צמאה 2 של ניגוני בעל התניא (2015), אלבום צמאה 3 הכולל ניגוני חב"ד על ספר התהילים (2016), אלבום צמאה 4 הכולל ניגוני חב"ד שהולחנו למילים מן התפילה ואלבום צמאה 5 ניגוני נשמה. שלושת האלבומים הראשונים הגיעו למעמד של אלבום פלטינה[13].

לחיים טיש הוציאו אלבום של ניגוני חב"ד, וכך גם והלב והמעיין.

בעשור הראשון של המאה ה-21 מתקיימים מדי שנה בי"ט בכסלו מופעי צמאה במשך כמה ימים בבנייני האומה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמואל זלמנוב (עורך), ספר הניגונים, תווי נגינה של ניגוני חסידי חב"ד, א-ג, תש"ט-תש"מ
  • מ. ש. גשורי, הניגון והריקוד בחסידות, חלק א (רוסיה הגדולה), הוצאת נצח, תל אביב, תשט"ו, פרק 11: נגינה וזמרה בשושלת החבדי"ם, (100 עמודים), עמודים 158-260[14]
  • זושא וולף, היכל הנגינה - ניגוני חב"ד בתורת הרבי מליובאוויטש, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז
  • לב לייבמן, נגינה לאור החסידות, בהוצאת חיש, תש"ע
  • עקיבא סגל, השפה שמעבר לשפה (על תורת הנגינה של האדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי), בתוך: "שבעה רקיעים: שיח חב"די", הוצאת ידיעות אחרונות, התשע"ג[15]
  • זלמן לוין, כל עצמותי – ניגוני חסידי חב"ד מהעיירה נעוועל, גל עיני, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]