שלמה אמבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה אמבר
שלמה אמבר.jpg
שלמה אמבר תמונה משנות ה-60
תאריך לידה 1 בספטמבר 1923
מקום לידה כפר אז"ר, ארץ ישראל
תאריך פטירה 17 במרץ 2013 (בגיל 89)
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
הבריגדה היהודיתהבריגדה היהודית  הבריגדה היהודית
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1937- 1972
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
אות ההתנדבות  אות ההתנדבות
אות הלוחם בנאצים  אות הלוחם בנאצים
עיטור לוחמי המדינה  עיטור לוחמי המדינה
תפקידים אזרחיים
מנהל שירות הדואר

שלמה אמבר (1 בספטמבר 1923 - 17 במרץ 2013) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, עמד בראש פיקוד ההדרכה וראש הג"א עד 1972.

אמבר (במקור בטמן) נולד בכפר אז"ר, כנער היה פעיל בארגון "ההגנה" ושירת בתפקיד קשר במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. ב-1941 הצטרף ליחידת הנוטרות של משטרת היישובים העבריים עבר קורס מ"כים של ההגנה ברמת יוחנן, ושימש בתפקידי הדרכה.

ב-1942, בעת מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ולאחר הקמת הבריגדה היהודית שירת בגדוד השלישי כסמל חבלה. השתתף במערכה על נהר סניו באיטליה ושהה באירופה עד 1946, עסק בהצלת שארית הפליטה של יהודי אירופה, בפעולות רכש וההעפלה. בשובו לארץ ישראל מונה למפקד אזור כפר אז"ר ותל ליטוינסקי. ב-1948 סיים את קורס הקצינים הראשון של צה"ל, במהלך הקורס השתתף במבצע נחשון. הצטרף לגדוד 33 בחטיבת אלכסנדרוני, שירת בו כקצין חבלה, מפקד פלוגה וממלא מקום מפקד הגדוד. ב-1952 מונה למפקד גדוד בחטיבת גולני, במלחמת סיני שירת במטה פיקוד הדרום ואחר כך שירת כסגן מפקד חטיבת גולני. יצא בשליחות צה"ל לליבריה להקמת תנועת נוער לאומית. ב-1963 מונה למפקד מחוז תל אביב.

ביולי 1964 מונה למפקד פיקוד ההדרכה, תפקיד בו כיהן עד יולי 1967, במהלך ההכנות למלחמת ששת הימים הוטל עליו להקים אוגדה מדומה, אוגדה 49, שהשתמשה בתפאורות של טנקים מקרטון, והקמת מחנות ריקים מול הגבול המצרי[1] לאחר המלחמה הופקד על יחידת פינוי השלל ופיקד על חטיבת קרייתי. בשנים 1969 עד 1972 עמד בראש הג"א.

לאחר שחרורו שימש מנהל שירות הדואר במשרד התקשורת. נפטר במרץ 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני סופר, מחלוקת היסטורית: למה דווקא ב-5 ביוני?, באתר ynet, 5 ביוני 1967.