יחזקאל פנט (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחזקאל פנט
Panet Y.jpg
יחזקאל פנט בעת שירותו בצה"ל
תאריך לידה 5 במרץ 1909
מקום לידה טרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
עלה לישראל 1922
תאריך פטירה 29 במאי 1984 (בגיל 75)
מקום פטירה קריית טבעון , ישראל
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד השיכון

יחזקאל פנט (5 במרץ 190929 במאי 1984) היה מפקד בכיר בארגון ההגנה ולאחר מכן שירת כקצין בכיר בצה"ל, בין השאר כמפקד חטיבת כרמלי, מפקד הגנה מרחבית בצפון וראש הג"א. לאחר שחרורו מצה"ל, שימש כמנהל מחוז חיפה והצפון במשרד השיכון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנט נולד ב-1909 למשפחת רבנים ידועה בטרנסילבניה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. אבי סבו, האדמו"ר יחזקאל פנט, שעל שמו הוא נקרא, חיבר את הספר הידוע "מראה יחזקאל" והיה אבי שושלת חסידות דעש כשמייסד החסידות היה בנו הבכור, ר' מנחם מנדל. אביו, חיים בצלאל פנט, נשלח ללמוד בישיבת פרשבורג, אותה עזב כשנתפס לציונות והשתתף בקונגרס הציוני ה-12. הוא נשאר יהודי חרדי אך עזב את החסידות והפך למתנגד. המשפחה חיה ברווחה בעיר קולוזבר (היום קלוז') שבסביבתה עסק אב המשפחה בניהול אחוזות חקלאיות.

עם התפרקות הקיסרות האוסטרו-הונגרית לקראת תום מלחמת העולם הראשונה וסיפוח טרנסילבניה על ידי רומניה, החליט אב המשפחה לעלות לארץ ישראל. הוא מכר את כל רכושו, וב-1922 הפליגה המשפחה באנייה שכורה מקונסטנצה לנמל חיפה דרך מיצרי הבוספורוס. לאחר שנתיים של מעברים השתקעה המשפחה בגבעת עדה. פנט בן ה-13 נשלח ללמוד חקלאות במקווה ישראל, שם גם גויס ל"הגנה".

פעילות בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום לימודיו חזר פנט לגבעת עדה, התמנה למפקד האזור ולקח חלק פעיל בהגנת המושבה בתקופת מאורעות תרפ"ט (1929). מכאן ואילך הייתה דרכו רצופה פעילות ענפה ומתמשכת בשורות ההגנה. ב-1931 הגיע להרצליה, נמנה עם מפקדי המושבה, השתתף בהורדת מעפילים שהגיעו לחופיה והסתיר במרתף ביתו מוקד קשר סודי של הארגון. בהרצליה פגש את פסיה לבית בוקטמן והשניים נישאו. הוא עבד כמנהל פרדסים ואורז ראשי והיא עבדה במשתלת הפרחים של משה איכילוב. ב-1940 עזבו בני הזוג את הרצליה ועברו להתגורר בעמק יזרעאל, שם מילא פנט תפקידים פיקודיים – מדריך בנפות יזרעאל וגלבוע ומפקד נפת זבולון.

באחת התקריות עם רועים ערביים ליד אלונים, נפגע פנט בראשו ונותר בשטח פצוע אנוש לאחר שבני ליוויתו ברחו מאימת התוקפים. אחיה בן עמי[1] מנהלל שחזר לבדו לשטח, פינה אותו והציל את חייו. באירועי "השבת השחורה" הצליח פנט, יחד עם אחדים מעמיתיו, לחמוק מהמצוד של הצבא הבריטי ולהסתתר.

בשנים 1944 עד 1947 פיקד על נפת זבולון.

שרות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיצומה של מלחמת השחרור עבר פנט מההגנה לצה"ל. שימש סגן מפקד חטיבת גולני ולאחר מכן מפקד מחוז העמק. כשהתגייס קיבל דרגת סגן אלוף. בתקופה שבין ספטמבר 1949 וינואר 1950 פיקד על חטיבת כרמלי והועלה לדרגת אלוף משנה. בהמשך דרכו בצה"ל היה מפקד מחוז, מפקד הגנה מרחבית צפון ובין השנים 1960-1963 שימש כראש ההגנה האזרחית הארצית (הג"א). ב-1960 פיקד על מצעד צה"ל שנערך בחיפה.

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 השתחרר מצה"ל והחל לעבוד במשרד השיכון כמנהל מחוז חיפה והצפון. בתפקידו זה פעל רבות לבניית שכונות חדשות ובתי קבע למפוני המעברות ולעולי ברית המועצות שהגיעו לארץ בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הקדיש משאבים רבים לבניית מוסדות ציבור, בתי ספר ומרפאות בערי הפיתוח וביישובים הערביים בצפון.

לאחר פרישתו ממשרד השיכון שימש במשך שלוש שנים כמנהל בנק טפחות בסניף הגליל. בין תפקידיו האזרחיים האחרים, כיהן כיו"ר ועדות מל"ח (משק לשעת חירום) וכנשיא מועדון רוטרי בקריית טבעון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפנט ורעייתו נולדו שלושה ילדים: עמוס פנט (לימים פרופסור לווירולוגיה באוניברסיטה העברית); מיכל פנט-פלג (כותבת ועורכת); ויאיר פנט, שנהרג ב-1 בספטמבר 1970 בפעולה של סיירת גולני לביעור קיני מחבלים ב"פתח לנד" בדרום לבנון.

יחזקאל פנט נפטר בקריית טבעון ב-1984.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחיה בן עמי, באתר הפלמ"ח