יצחק מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק מאיר
יצחק מאיר
יצחק מאיר
יצחק מאיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1918
זלוב שבפולין
פטירה 30 באפריל 2015 (בגיל 97 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה רב
עיסוק אחראי מטעם צה"ל על המקומות הקדושים בירושלים וביהודה ושומרון
מפלגה אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל, "הרשימה הדתית המאוחדת"
ראש עיריית בני ברק
19741976
(כשנתיים)
סגן ראש העיר ומנהל מחלקת החינוך
1976–?
מ"מ הרב הראשי לצה"ל, מנכ"ל החינוך העצמאי
פרסים והוקרה
יקיר בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק מאיר (ה'תרע"ט, 1918י"א באייר ה'תשע"ה, 30 באפריל 2015) היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 19741976. בן למשפחה מחסידות גור מראשוני מתיישבי בני ברק. אזרח כבוד של בני ברק. מראשי דור המייסדים של הרבנות הצבאית, מ"מ הרב הראשי לצה"ל. לשעבר מנכ"ל החינוך העצמאי.

נערותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזלוב שבפולין לצבי מאיר, שהיה צאצא למשפחת יוסקוביץ, ולזלאטע, בת למשפחת פוקס. צבי מאיר, יחד עם שותפיו, אחיו שמואל מאיר ויוסף ליבמן, ניהלו בית חרושת לאריגה שהעסיק מאות פועלים. מעמדו של צבי מאיר היה מבוסס מבחינה כלכלית והוא היה מראשי החרשתנים של עירו. כמו כן ייצג אותם לפני המוסדות העירוניים והממשלתיים.

בשנת תרפ"ד (1924) נסע האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" לארץ ישראל. אל מסע זה היה אמור להצטרף צבי מאיר שביקש לבדוק אם ניתן יהיה להעביר את בית החרושת שלו לארץ ואם יוכל להקים בה את ביתו ולהעניק חינוך הגון לילדיו. בסופו של דבר נמנע ממנו להצטרף למסע ובמקומו נסע שותפו לעסקים, יוסף ליבמן. בעקבות מסעו של האדמו"ר מגור פנו יוסף ליבמן וצבי מאיר אל האדמו"ר בשאלה אם לעלות לארץ ישראל. תשובתו של האדמו"ר הייתה חיובית.

בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלו צבי מאיר ובני משפחתו ארצה. כשהגיעו לארץ התיישבו במושבה בני ברק שמנתה באותה שנה 660 נפשות. צבי מאיר הקים בבני ברק את בית החרושת לאריגה "ברקאי". יצחק מאיר למד בתלמוד תורה הראשון שהוקם בבני ברק. תלמוד התורה נקרא "ת"ת רבי עקיבא", על שם הרחוב בו הוקם. יצחק מאיר נמנה עם המחזור הראשון שלמד בתלמוד התורה. בשנת תר"צ הוקמה הישיבה הקטנה הראשונה בבני ברק על ידי חסידי גור. בראש הישיבה עמד הרב ישראל יהושע הרצברג, חסיד גור. יצחק מאיר המשיך מלימודיו בת"ת ללימודים בישיבה הקטנה. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת חברון בירושלים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בשנת תרצ"ו ביקרה משלחת של חסידי גור אצל האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" בירושלים. על הפרק עמדה הבקשה להקים סניף של הישיבה בבני ברק, בדומה לסניף שהוקם בתל אביב. האדמו"ר בירך על היוזמה והורה ליצחק מאיר להיות אחראי על ארגון והקמת הישיבה. כמו כן הורה לו להיות משגיח רוחני ור"מ. הישיבה תפקדה בהצלחה עד למיזוגה עם ישיבת חידושי הרי"ם של גור בתל אביב.

יצחק מאיר היה ממייסדי תנועת הנוער החרדית "הנוער האגודתי - צעירי אגודת ישראל" בבני ברק ושימש יו"ר הסניף.

ההגנה בבני ברק ושירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרעות תרפ"ט בחברון, התארגנה ההגנה גם ביישובים החדשים והועמדה במצב הכן בכל היישובים כדי להדוף את התוקפים. הוחלט להקים גרעין של חברי ההגנה בבני ברק, אשר יגן על המושבה מפני תקיפות של ערביי הסביבה. מפקד הגרעין היה פישל ברמן. עם הזמן יצאו חברי הגרעין להגן גם על יישובים מרוחקים יותר.

יצחק מאיר שירת בשירות הדתי של ההגנה, כעוזרו של ראש השירות נתן גרדי מטעם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל וכאחראי על מערך הכשרות, והיה חבר מפקדת ההגנה בגוש דן. לאחר מכן שירת בצה"ל ברבנות הצבאית, והיה בין מקימיה. הוא הגיע לדרגת סגן-אלוף ולתפקיד סגן הרב הראשי לצה"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים היה אחראי מטעם צה"ל על המקומות הקדושים בירושלים וביהודה ושומרון[1].

ראשות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בשנת 1961, בעת שחשבו שראובן אהרונוביץ' עומד לפרוש מראשות העיר, הוצע למאיר לעזוב את צה"ל ולהתמודד על ראשות העיר מטעם פועלי אגודת ישראל, אך הוא סירב והעדיף להישאר בצה"ל[2]. בנובמבר 1965, עוד במהלך שירותו בצה"ל, נבחר למועצת עיריית בני ברק, מטעם אגודת ישראל שהתמודדה ביחד עם פועלי אגודת ישראל ברשימה התורתית[3]. אחרי שחרורו מהצבא תפקד כמנכ"ל החינוך העצמאי במשך שנתיים.

מאיר שובץ ברשימת המועמדים מטעם "הרשימה הדתית המאוחדת". בעקבות הבחירות בשנת 1974 נחתם הסכם רוטציה בין אגודת ישראל למפד"ל. בשנתיים הראשונות כיהן מאיר כראש העיר ובשנת 1976 העביר את התפקיד לנציג המפד"ל ישראל גוטליב, ומאיר המשיך בתפקיד סגן ראש העיר ומנהל מחלקת החינוך[4].

מאיר שימש כחבר בוועד המנהל של אגודת החינוך העצמאי, לצד מנחם פרוש ושלמה לורינץ. כמו כן הוא שימש יו"ר גנזך קידוש השם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מאיר נישא לטובה, נכדתו של הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר, רבה השני של בני ברק. בניו הם יהודה הנשוי למרים לבית בנצלוביץ, בנו צבי מאיר הוא מראשי גנזך קידוש השם, בנו ישראל נשוי לדבורה וביתו היחידה רחל הנשואה לרב משה שטינמץ אשר הוא המשמש של האדמור מגור. נכדתו נישאה לנכדו של הרב יעקב חנוך סנקביץ, ראש ישיבת שפת אמת. נכדה נוספת בת לביתו נישאה למשה מאיר יוסקוביץ שאף הוא קרוב משפחה למשפחת מאיר ששמה הקודם היה יוסקוביץ בן משפחתו הוא סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר שמואל מאיר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא בחיל ולא בכח - תולדות השירות הדתי והרבנות הצבאית בהגנה ובצה"ל.
  • על חומותיך בני ברק א' - העשור הראשון.
  • על חומותיך בני ברק ב' - העשור השני והשלישי.
  • גבורות בארץ חמדה - פרקי היסטוריה ופעילות בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית בני ברק
יצחק גרשטנקורן משה בגנו ראובן אהרונוביץ' שמואל וינברג שמעון סירוקה ישראל גוטליב יצחק מאיר משה אירנשטיין
1939–1954 1954
1957–1959
1957–1954
1959–1966
1966–1968
1978–1983
1968–1969 1969–1974
1976–1978
1974–1976 1983–1991
1993–1995
ירחמיאל בויאר עמוס מר-חיים
(ועדה קרואה)
מרדכי קרליץ ישכר פרנקנטהל יעקב אשר אברהם רובינשטיין
(ממלא מקום)
חנוך זייברט אברהם רובינשטיין
1991–1993 1995–1997 1998–2003 2003–2008 2008–2013 2013 2013–2018 2018–