יאן מאיין

יאן מאיין
Jan Mayen

תצלום לוויין של האי
תצלום לוויין של האי
נתונים גאוגרפיים
מיקום	אוקיינוס הקרח הצפוני, ים גרינלנד, הים הנורווגי
קואורדינטות	70°58′59″N 8°32′01″W
סוג	אי געשי
שטח	377 קמ"ר
אורך	54 קילומטר
רוחב	15 קילומטר
גובה מרבי	2,277 מטר
נתונים מדיניים
מדינה
אוכלוסייה	18 (18–55 תושבים לא קבועים) (2010)
אזור זמן	UTC+1
עיר ראשית	אולונקינביין
על שם	Jan Jacobszoon May van Schellinkhout
תאריך גילוי	1607 (תיעוד ראשון)
(למפת אירופה מוגדלת)   יאן מאיין (למפת אירופה רגילה)   יאן מאיין (למפת אוקיינוס הקרח הצפוני רגילה)   יאן מאיין (למפת אוקיינוס הקרח הצפוני מוגדלת)   יאן מאיין

הר ברנברג

יאן מאיין (באנגלית: Jan Mayen) הוא אי געשי מבודד באוקיינוס הקרח הצפוני הנמצא תחת ריבונות ממלכת נורווגיה. באי מתגוררת אוכלוסייה מצומצמת של עובדים זמניים, שמספרם נע בין כ־18 ל־55 איש, בהתאם לעונה.^{[דרוש מקור]}

גאוגרפיה

שטחו של האי כ־373 קמ"ר והוא מורכב משני חלקים עיקריים המחוברים באמצעות מצר יבשתי צר. האי הוא למעשה הר געש פעיל המכוסה בחלקו בקרחונים.

הנקודה הגבוהה ביותר היא הר ברנברג בצפון האי, המתנשא לגובה של 2,277 מטרים מעל פני הים. האי ממוקם במרחק של כ־500 ק"מ מגרינלנד וכ־1,000 ק"מ מנורווגיה.

החלק המערבי של האי מאופיין בצמחייה דלילה יחסית, בעוד החלק המזרחי מכוסה קרח כמעט לחלוטין. קו החוף מגוון וכולל אזורים מישוריים לצד מצוקים. באי קיימים מספר מקורות מים מתוקים, אך תנאי הסביבה קשים ומגבילים פעילות אנושית.

הגישה לאי מוגבלת, והוא אינו פתוח לתיירות סדירה, אם כי מתקיימים בו ביקורים של חוקרים ולעיתים גם תיירים במסגרת משלחות ייעודיות.

כלכלה

לאי אין משאבי טבע משמעותיים, והפעילות בו מוגבלת לתפעול תחנה מטאורולוגית ותחנת רדיו. אין באי נמל, והגישה אליו מתבצעת באמצעות טיסות ואוניות אספקה.

במאה ה־17 התקיימה באזור פעילות של ציד לווייתנים, בעיקר על ידי ציידים הולנדים. פעילות זו פסקה לאחר ירידה חדה באוכלוסיית הלווייתנים.

אוכלוסייה

האוכלוסייה באי מורכבת מאנשי צוות נורווגיים, בעיקר מהמכון המטאורולוגי ומהכוחות המזוינים. היישוב המרכזי הוא אולונקינביין, המשמש כבסיס הפעילות העיקרי.

השהות באי היא זמנית בלבד, כאשר אנשי הצוות מוחלפים אחת לכמה חודשים. בחורף מספר התושבים נמוך יותר, ובקיץ גדל לצורך עבודות תחזוקה.

תחבורה

באי פועלים מספר כבישי עפר קצרים, בעיקר בחלקו המערבי. בנוסף, קיים שדה תעופה קטן בשם "Jan Mayensfield", המשמש לטיסות אספקה ותפעול.

היסטוריה

האי תועד לראשונה בשנת 1607 על ידי מגלה הארצות הנרי הדסון. במהלך השנים קיבל האי שמות שונים על ידי חוקרים וציידים אירופאים.

שמו הנוכחי ניתן לו על שם מגלה הארצות ההולנדי יאן יאקובס מאי ואן סכלינקהווט, אשר מיפה את האי בשנת 1614.

במאה ה־17 שימש האי מוקד לפעילות ציד לווייתנים. פעילות זו הביאה לניצול יתר של אוכלוסיות הלווייתנים ולבסוף לנטישת האי למשך מאות שנים.

במאה ה־20 עבר האי לריבונות נורווגית, והוקמה בו תחנה מטאורולוגית קבועה.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש האי נקודה אסטרטגית בשל מיקומו בצפון האוקיינוס האטלנטי. צוות התחנה שיתף פעולה עם בעלות הברית וסיפק מידע מטאורולוגי.

רעידות אדמה

באי ובסביבתו נרשמות רעידות אדמה, חלקן בעוצמה בינונית. פעילות זו קשורה לאופיו הגעשי של האי.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של יאן מאיין (בנורווגית)
• תמונות ומידע על האי (באנגלית)
• יאן מאיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)