היסטוריה של פיצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ההיסטוריה של פיצה החלה בעת העתיקה, במהלכה במגוון תרבויות החלו להכין לחם שטוח (Flatbread (אנ')) עם תוספות שונות בחלק העליון של המאפה. הפיצה המודרנית שאנו מכירים היום היא התפתחות של המנות האלו, שהתרחש בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 בנאפולי, איטליה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסקו מפומפיי מהמאה ה-1 לספירה שמתאר את המאכל הרומי Panis focacium, אב קדמון של הפיצה.

מאכלים דומים לפיצה הוכנו כבר בעת העתיקה. מתקופה זו נמצאו תיעודים של הכנת מצעי לחם שטוחים, עם הוספת רכיבים מעליהם (כגון גבינה, זיתים ובצל). למשל:

ישנם מנות לחם שטוח מהמזרח התיכון העתיק שעדיין מוכרות בימינו: פוקאצ'ה (שייתכן שמקורו באטרוסקים העתיקים)[6]; קוקה (אנ') מספרד; פיאדינה (אנ') מאיטליה[7]; ומנאקיש ופיתות מהמזרח התיכון. ישנם גם מנות לחם שטוח משאר העולם: בינג (אנ') הסיני; פראטה, נאן ורוטי ההודים; וריאסקה (אנ') (פיתה פינית). בנוסף, ברחבי אירופה נפוצים סוגים רבים של פשטידות וקישים, שגם הם מבוססים על הרעיון של כיסוי מאפה שטוח בגבינה, בשר, ירקות ותיבול.

בנאפולי של המאה ה-16, גאלט כונתה פיצה (זוהי מעין עוגה בצקית, שטוחה ועגולה). המנה זוהתה עם בני המעמד הנמוך.[8] השינוי בשימוש במילה "פיצה" קרה כשהספרדים הביאו לאירופה עגבניות מאמריקה, ופיתחו את הקונספט המודרני של פיצה.[9]

הולדת הפיצה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור משנת 1858 של pizzaiolo (אדם שמכין פיצות במקצועו)

החידוש שהוביל לפיצה המודרנית היה שימוש בעגבניות. במשך זמן מה אחרי הגעת עגבניות לאירופה מאמריקה (אנ') במאה ה-16, אירופאים רבים חשבו שהירק רעיל, כמו צמחים אחרים ממשפחת הסולניים. אך עם הזמן המצב השתנה. בסוף המאה ה-18 היה נוהג נפוץ בקרב עניי נאפולי להוסיף עגבניות ללחם שטוח מבצק שמרים. ניתן להחשיב זאת בתור הולדת הפיצה המודרנית.[10] לפי מסמכים היסטוריים, ב-1807 בארכיון נאפולי תועדו 54 פיצריות,[11] ועד אמצע המאה ה-19 מספרם זינק ל-120.[12]

ב-1843 הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא האב תיאר את הפיצה בעבודתו "לה קוריקולו" (אנ'), שעסקה במסע של דיומא באיטליה:[13]

עניי העיר נאפולי אוכלים בעיקר שני סוגי מאכלים: פיצה וקוקומרו. (...) הפיצה היא עגולה בצורתה, ומכינים אותה מאותו הבצק כמו לחם. (...)

במבט ראשון, הפיצה נראית כמו מנה פשוטה; אך כשבוחנים זאת, מגלים מנה מורכבת. הפיצה היא עם שמן, עם בייקון, עם שומן, עם גבינה, עם עגבניות, עם דגים קטנים; זהו התרמומטר הגסטרונומי של השוק: מחיר הפיצה עולה או יורד בהתאם למחירי המרכיבים הללו.

— לה קוריקולו, פרק 7: The lazzarone (אנ')

ישנו סיפור ידוע על המצאת הפיצה מרגריטה: ב-11 ביוני 1889, שף הפיצות רפאלה אספוזיטו הכין פיצה לכבוד מרגריטה, נסיכת סבויה, וקרא לפיצה על שמה. על הפיצה היו עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום, בהתאמה לצבעי דגל איטליה.[14][15][16] עם זאת, הועלו ספקות לגבי אמינות הסיפור הזה, שתיעודיו המוקדמים ביותר נכתבו ב-1930-1940.[17][18]

עד לסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20, פיצות היו מתוקות.[19] ספר הבישול הקלאסי של פלגרינו ארטוסי (אנ') מתחילת המאה ה-20 נתן 3 מתכונים לפיצה, וכולם היו מתוקים.[20] לאחר משוב של קוראים מסוימים, ארטוסי הוסיף לחלק מהמהדורות מתכון נוסף לפיצה שאינה מתוקה.[21]

ב-2009 האיחוד האירופי העניק לפיצה נפוליטנה מעמד כינוי מקור מוגן.[22] ב-2017 פיצה נפולטינה הוגדרה כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו.[23]

התפשטות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצות הגיעו לארצות הברית בסוף המאה ה-19 דרך מהגרים איטלקים.[24] במשך מספר עשורים הם נשארו נחלתם של המהגרים. במלחמת העולם השנייה חיילים שהוצבו באיטליה גילו את המטבח האיטלקי, ועם חזרתם הפיצו זאת בשאר החברה האמריקאית.[25] ב-1956 פיצה הופיעה בפרק של הסיטקום לוסי אהובתי.[26]

במחקר שערכה מחלקת החקלאות של ארצות הברית ב-2014, נמצא שביום נתון 13% מהאמריקאים יצרכו פיצה, ו-22% מבני 6 עד 11.[27]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיצריה הראשונה בישראל נפתחה ב-1957 בדיזנגוף 89, תל אביב-יפו. הפיצריה נקראה "פיצה".[28] בשנות השמונים קמו מגוון פיצריות מקומיות בארץ[28].[29] לקראת סוף שנות השמונים, הגיעו לארץ גם רשתות הפיצה הבין לאומיות: דומינוס ב-1989,[30] פיצה האט ב-1990[31] וסבארו ב-1995.[32]

בסקר שערך ynet ב-2002, נמצא ש-65% מהישראלים "אוכלים פיצה באופן קבוע", ו-82% מבני ה-18-24.[33] לפי הערה של פאפא ג'ונס פיצה, ב-2021 ישראלים הזמינו כ-69 מיליון מגשי פיצה.[34]

רשתות פיצה בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות שיש בהן סניף של פיצה האט (מתוקף לספטמבר 2018)

בימינו פועלות רשתות פיצה בין-לאומיות. למשל, לדומינו'ס פיצה יש כ-20,000 סניפים ביותר מ-90 מדינות שונות[35]; לפיצה האט יש כ-16,000 סניפים[36] בכ-100 מדינות.[37]

חידושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הומצאו מגוון ואריציות מיוחדות לפיצה. למשל, ב-1962 הומצאה ואריציה מוכרת, פיצה בנוסח הוואי (פיצה אננס).[38]

סטארט-אפ מעמק הסיליקון פיתח שיטה להדפסה תלת-ממדית של פיצות, וזכה למימון מנאס"א (שחיפשה דרך יעילה להכין בחלל אוכל שייחשב טעים).[39]

שיא גינס לפיצה הגדולה בעולם הושג בארצות הברית בינואר 2023, עם פיצה בגודל 1,296.72 מטר רבוע.[40]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barrett, Liz (2014). Pizza: A Slice of American History. Minneapolis: Voyageur Press online.
  • Dickie, John (2010). Delizia: The Epic History of the Italians and Their Food. New York: Free Press.
  • Gentilcore, David (2010). Pomodoro!: A History of the Tomato in Italy. Columbia University Press. ISBN 978-02-31152-06-8.
  • Helstosky, Carol (2008). Pizza: A Global History (London: Berg) online.
  • Marino, Michael P., and Margaret S. Crocco. "Pizza: Teaching US History through food and place". The Social Studies 106.4 (2015): 149–158. doi.org/10.1080/00377996.2015.1020354.
  • Mattozzi, Antonio (2015). Inventing the Pizzeria: A History of Pizza Making in Naples. London: Bloomsbury Academic excerpt.
  • Nowak, Zachary, and Antonio Mattozzi. "Interview with Antonio Mattozzi, Author of Inventing The Pizzeria: A History of Pizza Making in Naples". Gastronomica 15#4 (2015), pp. 1–5. online.
  • Nowak, Zachary. "Folklore, fakelore, history: Invented tradition and the origins of the pizza margherita". Food, Culture & Society 17.1 (2014): 103–124. online.
  • Ovadia, David. "A history of pizza". Bubbles in Food (AACC International Press, 2008). 411–423. online.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היסטוריה של פיצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Pizza, A Slice of American History" Liz Barrett (2014), p. 13
  2. ^ "The Science of Bakery Products" W. P. Edwards (2007), p. 199
  3. ^ Plakous, Liddell and Scott, "A Greek–English Lexicon", at Perseus
  4. ^ Crompton, Dan (2016). A Classical Primer: Ancient Knowledge for Modern Minds. Michael O'Mara. ISBN 978-1782435112.
  5. ^ "Aeneas and Trojans fulfill Anchises' prophecy". אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2017. נבדק ב-11 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Focaccia | Definition, Recipe, Bread, & Pizza | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  7. ^ "פיאדינה: לחם מחבת שטוח תוצרת איטליה". הארץ. נבדק ב-2024-01-22.
  8. ^ "History of Pizza Margherita". tobetravelagent.com. 9 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-12-19. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Gentilcore, David (2010). Pomodoro!: A History of the Tomato in Italy. Columbia University Press. ISBN 978-02-31152-06-8. pp. 3, 58, 62.
  10. ^ Who Invented Pizza?, HISTORY, ‏2023-05-05 (באנגלית)
  11. ^ Mattozzi, Antonio (2015) Inventing the Pizzeria: a History of Pizza Making in Naples, Bloomsbury Academic, pp. 16–17
  12. ^ Mattozzi, Antonio Inventing the Pizzeria, Distribution Maps, p. xxxiv
  13. ^ אלכסנדר דיומא האב, פרק 7, לה קוריקולו. (בצרפתית)
  14. ^ Danford, Natalie (באוקטובר 1994). "Beyond Pizza". Vegetarian Times. Active Interest Media. ISSN 0164-8497. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Rallying to protect 'real' pizza". Philadelphia Inquirer. 5 באפריל 1989. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Pizza purists out to protect patriotic pie". Lakeland Ledger. Associated Press. 2 במרץ 1989. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Was margherita pizza really named after Italy's queen?". BBC Food. 28 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2012. נבדק ב-31 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Nowak, Zachary (במרץ 2014). "Folklore, Fakelore, History: Invented Tradition and the Origins of the Pizza Margherita". Food, Culture & Society (באנגלית). 17 (1): 103–124. doi:10.2752/175174414X13828682779249. ISSN 1552-8014. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Alexandra Grigorieva, "Naming Authenticity and Regional Italian Cuisine," in Richard Hosking, ed., Authenticity in the Kitchen: Proceedings of the Oxford Symposium on Food and Cookery 2005 (Prospect Books, 2006): 211–216.
  20. ^ Pellegrino Artusi, La scienza in cucina e l'Arte di mangiar bene (1911; rpr. Torino: Einaudi, 2001)
  21. ^ Mattozzi, Antonio e Donatella (2016) "Pizze, pizzerie e pizzaiuoli a Napoli tra Sette e Ottocento" p. 35, in Pizza. Una grande tradizione italiana. Bra: Slow Food Publisher
  22. ^ Hooper, John (2009-12-09). "Pizza napoletana awarded special status by EU". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-01-23.
  23. ^ France-Presse, Agence (2017-12-07). "Naples' pizza twirling wins Unesco 'intangible' status". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-01-23.
  24. ^ Helstosky, Carol (2008). Pizza: A Global History. Reaktion Books. p. 48. ISBN 978-1-86189-630-8.
  25. ^ American Pie, AMERICAN HERITAGE (באנגלית)
  26. ^ I Love Lucy, Visitor from Italy, everythinglucy.youns.com
  27. ^ Rhodes, Donna G.; Adler, Meghan E.; Clemens, John C.; LaComb, Randy P.; Moshfegh, Alanna J. (February 2014). Consumption of Pizza (PDF). Dietary Data Brief (Report). Vol. 11. Food Surveys Research Group, USDA. Retrieved September 25, 2014.
  28. ^ 1 2 פיצריה שעושה כיף בבטן עם משלוחי פיצה מהירים – פיצה פאפא ג’ונס ! | Ymag, ‏2024-01-16 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ "פיצה 85: עשרות שנים של מתכון מנצח". TheMarker. נבדק ב-2024-01-23.
  30. ^ רונן, גיל (2019-09-09). "דומינו'ס פיצה חוגגת 30 שנים בישראל ומובילה מהפך דיגיטלי". Ynet. נבדק ב-2024-01-23.
  31. ^ ⁨כלל ליסינג תשקיע 2.5 מיליון דולר ב־5 מסעדות פיצה האט ⁩ - ⁨⁨מעריב⁩ 24 אוקטובר 1990⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  32. ^ נוית זומר, ידיעות אחרונות, האם רשת סבארו תעזוב את ישראל?, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2010-05-23
  33. ^ מרוץ שליחים: עונת הפיצות החלה, באתר ynet, ‏2002-05-31
  34. ^ סקר הפיצות הגדול: כמה מגשים הזמינו הישראלים ב-2021?, באתר www.maariv.co.il, ‏2022-02-09
  35. ^ Domino’s Pizza becomes the latest brand to leave Russia, adding to the country’s economic isolation, Quartz, ‏2023-08-21 (באנגלית)
  36. ^ Q. S. R. Magazine, Pizza Hut Speeds to a More Future-Ready Restaurant Chain, QSR Magazine, ‏2021-02-05 (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Tiana Attride, 19 things you didn't know about Pizza Hut, Business Insider (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Dan Nosowitz, The Greek-Canadian Origins of the Hawaiian Pizza, Atlas Obscura, ‏2015-06-04 (באנגלית)
  39. ^ Leanna Garfield, This robot can 3D-print and bake a pizza in 6 minutes, Business Insider, ‏2016-12-21 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Largest pizza, שיאי גינס (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היסטוריה_של_פיצה&oldid=38347491"