כס עשתרת

כסי עשתרת הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.^[1] לרבים מהכסים יש סגנון דומה, עם ראשי כרובים על גופי אריות מכונפים משני צדי הכס.^[2] ייצוגים של הכס נמצאו באתרים פיניקים סביב הים התיכון, כולל לוח שנהב מתל מגידו, ארון אחירם מגבל, תבליט מהדרומטום (אנ') בקרבת קרתחדשת ועל חותם מת'רוס (אנ') בסרדיניה.^[2]

הסמליות של כס הכרובים ככס מלכותי באה לידי ביטוי בדברי יחזקאל לנגיד צור: ”אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ” (יחזקאל, כ"ח, י"ד).^[3] סמליות זאת מקורבת גם לסמליות המצרית העתיקה בה המלך מיוצג על־ידי ספינקס.^[3]

חדר הכס בחמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם – חמון#המקדש המזרחי

בעיר חמון שבתחומי צור התקיים בתקופה ההלניסטית מקדש המכונה "המקדש המזרחי", הכולל סדרת מבנים ואכסדרות, בנויים מסביב לחצר מלבנית שבאמצעה מבנה המקדש עצמו.^[4] בפינה הצפון־מערבית של מכלול המבנים, מחובר למבנה המקדש עצמו, נמצא חלל אותו פרשו החופרים כחדר כס (Chapelle בצרפתית, Chapel באנגלית).^[5] הוא התגלה בצורת ר' (או L), אך במקור היה כנראה מלבני.^[5] הכניסה אליו הייתה דרך דלת מונומנטלית בקצה הצפוני של הקיר המזרחי בחצר הפנימית של מכלול המבנים.^[5] בפינה הצפון־מערבית של החדר, הנגדית לדלת, נמצאה במה בגובה 1.20 מטר, שהגישה אליה הייתה באמצעות חמש מדרגות בצדה הדרומי.^[5] בין הבמה לקיר הצפוני של החדר נמצאו שברי כס עשתרת מאבן, ולפי ההשערה הכס הוצב על הבמה.^[5] על יד הקיר הדרומי נמצא כן או במה קטנה, והחופרים שיערו שהוצב עליו מזבח, פסל, אובייקט פולחני או עוד כס; ייתכן שאת במה קטנה זאת עיטר משקוף.^[5] מתוך שתים־עשרה צלמיות טרקוטה שנמצאו במקדש המזרחי, תשע נמצאו בחדר הכס, וייתכן שהן שימשו בפולחן עשתרת בחדר הכס.^[5]

רשימת כסים מפיניקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה	אתר	מיקום נוכחי	כתובת	תיאור	פרסום ראשון
הלניסטי	גבל	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין	בחזית, שתי דמויות נוסכות נסך לתור פרח. על המושב, משטח מלבני להצבת חפץ.^[6]	מוריס דוננד (אנ')^[7]
הלניסטי	צידון	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין	בחזית, עיטור פיניקי (אנ'). על המושב, מגרעת גדולה מלבנית לייצוב חפץ. משענת ללא קישוטים.^[6]	דוננד 1941^[8]
רומאי	צידון	המוזיאון הלאומי של ביירות	כתובת יוונית	מושב מאוד משופע, ללא אפשרות להצבת חפץ. על המשענת, סמל סהר וכוכב (המזוהה עם בעל חמון^[9]).^[6]	1924^[10]
	צידון	מוזיאון הלובר	אין	נאיסקוס (אנ') ובתוכו כס עם שני ספינקסים. מעל הכס, חלל בצורת U להצבת חפץ עגול בתחתיתו: או בית אל וכתרו. בצדדים, כהנים בעבודתם.^[6]	1933^[11]
	צידון	המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול	אין	נאיסקוס (אנ') דומה לקודם. מאחור, חלל קטן להצבת חפץ. בצדדים, אלה מכונפת.^[6]	^[12]
המאה ה־2 לפנה"ס	מדרום לצור	מוזיאון הלובר	כתובת הקדשה פיניקית לעשתרת, ידועה כ־KAI 17 צילום הכתובת המקורית	על הכס, שתי מצבות עם תבליטים המתארים כוהנים.^[6]	1907 Ronzevalle^[13]^[14]^[15]
הלניסטי	עין בעאל (ליד צור)	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין	מושב הכולל מצבה או בית אל.^[6]
הלניסטי	אזור צור	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין	מושב הכולל מצבה או בית אל.^[6]
המאה ה־4 לפנה"ס	חמון	מוזיאון הלובר	אין	בחזית, עיטור פיניקי (אנ').^[6]	ארנסט רנן 1860^[16]
	חמון	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין	החזית שבורה. מושב אופקי, עגול בחזיתו. משענת ללא קישוטים. הכס גדול ויכול להתאים לאדם.^[6]	דוננד
	מקדש אשמן (ליד צידון)	מקדש אשמון	אין		דוננד
	מקדש אשמן (ליד צידון)	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין		דוננד
הלניסטי	לא ידוע	המוזיאון הלאומי של ביירות	אין

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל פוני של בעל חמון מתוניסיה (צר')
פסל עשתרת מהמאה השישית לפנה"ס מקפריסין
"הגבירה מגלרה" (אנ'), צלמית פיניקית באבן בהט מהמאה ה-7 לפנה"ס שנמצאה בדרום ספרד

ייצוגים דו־ממדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח שנהב עם כס עשתרת ממגידו, המאות ה־13–12 לפנה"ס^[17]
כס מלכות דומה מתואר על ארון אחירם^[18]
חותם עם כס עשתרת מהנקרופוליס של צידון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sébastien Ronzevalle, Le "Trône d’Astarté", Mélanges de la Faculté Orientale (Beirut) 3 (1909), 755–783, pls 9–10;
Ernest Will, Du Môtab de Dusarès au trône d'Astarté, Syria. Archéologie, Art et histoire 63, 1986, עמ' 343–351 doi: 10.3406/syria.1986.6940
Sébastien Ronzevalle, Note sur un monument phénicien de la région de Tyr, Comptes-rendus des séances de l année - Académie des inscriptions et belles-lettres 51, 1907, עמ' 589–598 doi: 10.3406/crai.1907.71970
James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993-02, עמ' 67–80 doi: 10.2307/1357365
Józef T. Milik, Les papyrus araméens d'Hermoupolis et les cultes syro-phéniciens en Égypte perse, Biblica 48, 1967, עמ' 546–622
Henri Seyrig, Antiquités syriennes, Syria. Archéologie, Art et histoire 36, 1959, עמ' 38–89 doi: 10.3406/syria.1959.5447
Edward Lipiński, Rereading the Inscriptions of the ‘Throne of Astarte’ and the Sidonian Obelisk, Journal of Semitic Studies 61, 2016-10, עמ' 319–325 doi: 10.1093/jss/fgw011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כס עשתרת בוויקישיתוף

Lion-Throned Goddesses of West Asia

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Józef T. Milik, Les papyrus araméens d'Hermoupolis et les cultes syro-phéniciens en Égypte perse, Biblica 48, 1967, עמ' 546–622
^ ¹ ² James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993-02, עמ' 77 doi: 10.2307/1357365: "Compare the votive throne discovered at Umm el-'Amed (Dunand and Duru 1962: 168 pl. 67). The lower part of the throne is badly damaged, but the heads are preserved. The heads are human, and each bears a head-dress or coiffure that reaches down to the shoulders. They also have stylized beards. On our throne, what remains of the headdresses/coiffures and beards of the cherubs stylistically parallels those of the Umm el-'Amed cherubs. In fact, it seems quite probable that they stem from the same artistic and iconographic milieu. We may further note the cherub thrones depicted on a Late Bronze/ Iron I ivory from Megiddo, the sarcophagus of Ahiram (cf. Pritchard 1969: figs. 332, 456-59, respectively), a relief from Hadrumetum/Sousse (Cintas 1947: pls. 48-49), and a scarab from Sardinia (Bisi 1967: fig. 57). In each of those exemplars the cherubs have a feline body with wings, a tail, and styled hair, but no beard."
^ ¹ ² Renan, Ernest (1864). Mission de Phénicie. Paris: Imprimerie Impériale., p. 704
^ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 33 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 34 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Henri Seyrig's original list of 10 known thrones in 1959: Seyrig, 1959, p. 51–52
^ M. Dunand, Excavations of Byblos, II, p. 79, no.7225, p. 152
^ Dunand, Bulletin du Musée de Beyrouth, V, 1941, p. 93, where the origin is given as unknown.
^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א 4, 1967, עמ' 29-63
^ Charles Virolleaud, Les travaux archéologiques en Syrie en 1922-1923, Syria. Archéologie, Art et histoire 5, 1924, עמ' 119, pi 32 doi: 10.3406/syria.1924.3036, where the origin is given as unknown. The throne had been received in Sidon by L. Brossé: cf. Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1925, p. 206
^ Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXXIV, 1933, pp. 31-; René Dussaud, Noel Aimé-Giron. — Un naos phénicien de Sidon (avec 4 planches). Extrait du Bulletin de l'Institut français d'archéologie orientale., Syria. Archéologie, Art et histoire 14, 1933, עמ' 335–336
^ G. Mendel, Catal. of sculpt. (Museums imper. Ottom.), I, n ° 92 (attribution in the 5th century); Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1924, pp. 191-; cf. A. Dessus-Lamare-Leenhoff, Ernest IIerzfeld. — Die Ausgrabungen von Samarra, Band I. — Der Wandschmuck der Bouten von Samarra und seine Ornamentik, avec 321 gravures et 101 planches. (Forschungenzur islamischen Kunst herausgegeben von Friedrich Sarre)., Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 93–97
^ Sébastien Ronzevalle, Note sur un monument phénicien de la région de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 51, 1907, עמ' 589–598 doi: 10.3406/crai.1907.71970
^ Sébastien Ronzevalle, Le "Trône d’Astarté", Mélanges de la Faculté Orientale (Beirut) 3 (1909), 755–83, pls 9–10;
^ Clermont-Ganneau, in Repert. epigr. sémit., n ° 800.
^ Renan, Ernest (1864). Mission de Phénicie. Paris: Imprimerie Impériale. pp. 707. & plate LIII: "Le petit fauteuil représenté planche LIII est une restitution en partie hypothétique de l’ensemble formé par deux fragments que nous avons rapportés (au Louvre, Catal. n° 75 et 76). Le globe ailé, les bras en forme d’aile, les sculptures fines, quoique très-frustes, du devant sont certains. Les figures des angles sont très-difficiles à agencer." (באנגלית: "The small armchair shown on Plate LIII is a partly hypothetical restitution of the whole formed by two fragments that we have brought back (to the Louvre, Catal. N ° 75 and 76). The winged globe, the wing-shaped arms, the fine, though very rough, carvings on the front are certain. The angle figures are very difficult to arrange.")
^ לוחית שיבוץ הנושאת תיאור עלילתי, שגיבורו הוא שליט כנעני, באתר אתר מוזיאון ישראל, ‏2022-01-25
^ Noël Aimé-Giron, Un ex-voto à Astarté, BIFAO 25 (1925), p. 191-211

[1] Józef T. Milik, Les papyrus araméens d'Hermoupolis et les cultes syro-phéniciens en Égypte perse, Biblica 48, 1967, עמ' 546–622

[DZ-2] ¹ ² James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993-02, עמ' 77 doi: 10.2307/1357365: "Compare the votive throne discovered at Umm el-'Amed (Dunand and Duru 1962: 168 pl. 67). The lower part of the throne is badly damaged, but the heads are preserved. The heads are human, and each bears a head-dress or coiffure that reaches down to the shoulders. They also have stylized beards. On our throne, what remains of the headdresses/coiffures and beards of the cherubs stylistically parallels those of the Umm el-'Amed cherubs. In fact, it seems quite probable that they stem from the same artistic and iconographic milieu. We may further note the cherub thrones depicted on a Late Bronze/ Iron I ivory from Megiddo, the sarcophagus of Ahiram (cf. Pritchard 1969: figs. 332, 456-59, respectively), a relief from Hadrumetum/Sousse (Cintas 1947: pls. 48-49), and a scarab from Sardinia (Bisi 1967: fig. 57). In each of those exemplars the cherubs have a feline body with wings, a tail, and styled hair, but no beard."

[:1-3] ¹ ² Renan, Ernest (1864). Mission de Phénicie. Paris: Imprimerie Impériale., p. 704

[4] Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 33 doi: 10.2143/anes.37.0.1081

[:0-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 34 doi: 10.2143/anes.37.0.1081

[Seyrig-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Henri Seyrig's original list of 10 known thrones in 1959: Seyrig, 1959, p. 51–52

[7] M. Dunand, Excavations of Byblos, II, p. 79, no.7225, p. 152

[8] Dunand, Bulletin du Musée de Beyrouth, V, 1941, p. 93, where the origin is given as unknown.

[9] יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א 4, 1967, עמ' 29-63

[10] Charles Virolleaud, Les travaux archéologiques en Syrie en 1922-1923, Syria. Archéologie, Art et histoire 5, 1924, עמ' 119, pi 32 doi: 10.3406/syria.1924.3036, where the origin is given as unknown. The throne had been received in Sidon by L. Brossé: cf. Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1925, p. 206

[11] Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXXIV, 1933, pp. 31-; René Dussaud, Noel Aimé-Giron. — Un naos phénicien de Sidon (avec 4 planches). Extrait du Bulletin de l'Institut français d'archéologie orientale., Syria. Archéologie, Art et histoire 14, 1933, עמ' 335–336

[12] G. Mendel, Catal. of sculpt. (Museums imper. Ottom.), I, n ° 92 (attribution in the 5th century); Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1924, pp. 191-; cf. A. Dessus-Lamare-Leenhoff, Ernest IIerzfeld. — Die Ausgrabungen von Samarra, Band I. — Der Wandschmuck der Bouten von Samarra und seine Ornamentik, avec 321 gravures et 101 planches. (Forschungenzur islamischen Kunst herausgegeben von Friedrich Sarre)., Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 93–97

[13] Sébastien Ronzevalle, Note sur un monument phénicien de la région de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 51, 1907, עמ' 589–598 doi: 10.3406/crai.1907.71970

[14] Sébastien Ronzevalle, Le "Trône d’Astarté", Mélanges de la Faculté Orientale (Beirut) 3 (1909), 755–83, pls 9–10;

[15] Clermont-Ganneau, in Repert. epigr. sémit., n ° 800.

[16] Renan, Ernest (1864). Mission de Phénicie. Paris: Imprimerie Impériale. pp. 707. & plate LIII: "Le petit fauteuil représenté planche LIII est une restitution en partie hypothétique de l’ensemble formé par deux fragments que nous avons rapportés (au Louvre, Catal. n° 75 et 76). Le globe ailé, les bras en forme d’aile, les sculptures fines, quoique très-frustes, du devant sont certains. Les figures des angles sont très-difficiles à agencer." (באנגלית: "The small armchair shown on Plate LIII is a partly hypothetical restitution of the whole formed by two fragments that we have brought back (to the Louvre, Catal. N ° 75 and 76). The winged globe, the wing-shaped arms, the fine, though very rough, carvings on the front are certain. The angle figures are very difficult to arrange.")

[17] לוחית שיבוץ הנושאת תיאור עלילתי, שגיבורו הוא שליט כנעני, באתר אתר מוזיאון ישראל, ‏2022-01-25

[18] Noël Aimé-Giron, Un ex-voto à Astarté, BIFAO 25 (1925), p. 191-211

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים	אל • אשרה • בעל־הדד (וסת'־בעל) • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • שלמן • גד
אתרים מקודשים	מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות
כתבים דתיים	שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת
פולחן	במות • תרפים • מצבה • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב
הנהגה דתית	כהנים • קדשים