הפיגוע באיתמר (2002)

הפיגוע באיתמר
חלק מהאינתיפאדה השנייה
Itamar attack (2002) I.jpg
תאריך 20 ביוני 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום איתמר (יישוב) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°10′21″N 35°18′30″E / 32.17238056°N 35.30822778°E / 32.17238056; 35.30822778
סוג פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק רובה עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע PFLP Infobox Flag.svg החזית העממית לשחרור פלסטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגוע באיתמר (2002) התרחש בליל חמישי, י"א בתמוז ה'תשס"ב (20 ביוני 2002). במהלכו פרץ מחבל ביריות לבית משפחת שבו באיתמר בסביבות השעה 21:00, רצח את אם המשפחה ושלושה מבניה, ופצע שני ילדים נוספים. בקרב עם המחבל נהרג גם מפקד כיתת הכוננות יוסף טויטו במהלך ניסיונו לחלץ את הנפגעים.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבל הגיע לאיתמר בשעה 21:00 לערך ופרץ את הגדר ההיקפית. הוא עבר ליד בית שנראה לו ריק ונכנס לבית משפחת שבו (ככל הנראה מהדלת האחורית למטבח). המחבל רצח ביריות את אם המשפחה רחל (בת 40) ואת שלושת בניה: נריה (בן 15), צביקה (בן 12) ואבישי (בן 5). במהלך הלחימה באירוע נפצעו שני ילדים נוספים - אביה (בת 13) ועשהאל (בן 9).

כיתת הכוננות של היישוב הוקפצה למקום לאחר שנשמעו קולות הירי. היא הייתה הראשונה שיצרה מגע עם המחבל וניסתה לחלץ את הנפגעים. יוסף טויטו (בן 31), אב לחמישה, שהיה מפקד כיתת הכוננות, נהרג כשנורה על ידי המחבל, שהתבצר בבית, בעת ניסיון החילוץ. הכוח הצבאי הראשון בזירה היה החפ"ק של מ"פ ב' מגדוד 275 (שריון, מילואים - שפרץ לבית תוך כדי לחימה במחבל) ובהמשך כוחות נוספים של הגדוד ומחטמ"ר שומרון.

כוחות של צה"ל ומג"ב כיתרו את הבית, כוח של ימ"ס שומרון הגיע למקום, חבר למ"פ השריון ונכנסו ביחד ללחימה בתוך המבנה. הלחימה נמשכה כשעה ובמהלכה חילצו הלוחמים את עשהאל הפצוע שהסתתר בארון באחד החדרים, בהמשך הלחימה זיהה לוחם הימ"ס הקדומני את בת המשפחה אביה מסתתרת מתחת למיטת ההורים בחדר שבו התבצר המחבל. הלוחם ביקש ממנה לצאת לכיוונו, זינק ומשך אותה החוצה ברגע בו המחבל ירה לכיוונה והציל אותה בפעולתו. המחבל ניסה להימלט מהבית דרך חלון האמבטיה וחוסל לאחר קרב קצר בחצר הבית.

במהלך ההשתלטות נפצעו שני לוחמים. כתוצאה מחילופי האש עלה הבית בלהבות, ורק לאחר שכובתה האש נמצאה גופתו של ילד נוסף שלא נמצאה בזמן שהימ"ס סרקו את הבית. הפצועים פונו באמבולנסים לבית החולים תל השומר.

במשך התנהלות הקרב הורו כוחות הביטחון לתושבי היישוב להסתגר בבתים. אבי המשפחה, בועז, לא נפגע כיוון שלא היה בבית בעת חדירת המחבלים, ושני ילדיו הנוספים, יריב ועטרה, לא נפגעו אף הם.

לאחר סיום הקרב בתוך המבנה המשיכו כוחות גדוד המילואים לסרוק את שכונות היישוב, וביחד עם גששים, נציגי שב"כ וחבלני המשטרה ביצעו מרדף על העקבות וסייעו במעצר מפעילו של המחבל בכפר עוורתא וחשודים נוספים והסגרת חגורת נפץ בכפר בית-פוריכ הסמוך.

שלושה שבועות לפני הפיגוע חדר מחבל אחר ליישוב ורצח שלושה בחורי ישיבה[1].

חיילי צה"ל מחוץ לבית משפחת שבו ביישוב איתמר בו התרחש הפיגוע, 20 ביוני 2002
הלווית הנרצחים בפיגוע, 21 ביוני 2002

בעקבות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף טויטו, מפקד כיתת הכוננות ביישוב הוכר כחלל צה"ל לאחר פניית המשפחה לצה"ל ולמשרד הביטחון.

מ"פ ב' בגדוד 275 זכה לתעודת הערכה מיוחדת ממח"ט שומרון על תפקודו באירוע.

ימ"ס שומרון קיבלה צל"ש מח"ט יחידתי וצל"ש מח"ט ללוחם ביחידה.

בועז שבו, אבי המשפחה, נישא בשנית בשנת 2007 להילה, אם לחמישה ילדים מנישואיה קודמים, שילדה שלישייה[2]. בתו של בועז, אביה, ששרדה את הפיגוע, נישאה בשנת 2013 לבן של הילה (אמה החורגת)[3].

עשהאל שבו, שאיבד את רגלו הימנית בפיגוע, הוא ספורטאי, כדורסלן ושחיין מצטיין, וייצג את ישראל באולימפיאדת הנכים ריו דה ז'ניירו (2016) ובשנת 2017 ייצג שוב את ישראל במכביה בקטגוריית כדורסל נכים[4].

ב-2009 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי כמיל סעיד חסן חניש שתכנן את הפיגוע יפצה את בני המשפחה בסכום של 60 מיליון ש"ח.[5]

בשנת 2022 עשהאל נבחר להדליק משואה ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפיגוע באיתמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]