התנועה למשילות ודמוקרטיה
 | |
| פעילות | משילות ומאבק במהפכה החוקתית |
|---|---|
| תחום | הפרדת הרשויות |
| מדינה |
 ישראל |
| מייסדים | יהודה עמרני ושמחה רוטמן |
| חברים |
7 (נכון ל־2023)  |
| עובדים |
1 (נכון ל־2023) |
| תקופת הפעילות |
30 בינואר 2013 – הווה (12 שנים) |
|
meshilut | |
  | |
התנועה למשילות ודמוקרטיה היא עמותה שהוקמה בשנת 2013, למטרת שמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל, לרבות הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות[1][2].
מטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי התנועה מאמינים כי בשנים שקדמו להקמתה הגבירה המערכת המשפטית את עיסוקה בהכרעות ערכיות, מוסריות ופוליטיות, ובכך היטשטשו הגבולות בין המערכת המשפטית, על שלוחותיה, לסמכות נבחרי הציבור. במקרים שבהם נושאי התפקידים במערכת המשפט חלוקים על דעת הממשלה והכנסת גובר כוחם של המשפטנים. כך נבחרי הציבור מוצאים את עצמם מנועים מלקדם ולבצע את המדיניות שלשמה נבחרו מחד, ומאידך הנושאים שאמורים להיות בליבת פעילותה של המערכת המשפטית מוזנחים. מטרת התנועה להביא לשינוי מצב זה.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות התנועה מתמקדת במחקר לבחינה ואיתור סוגיות במערכת המשפט, הצפתן לתודעה הציבורית וקידום הצעות לחקיקה בכנסת[2].
מערכת בתי המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה עתרה בדרישה ששופטי בית המשפט העליון יפרסמו את יומניהם[3] בדומה לדרישה משרי הממשלה. מהיומנים עלה כי השופטים מקיימים התייעצויות לפני ישיבות הוועדה לבחירת שופטים, ולטענת התנועה, זאת בניגוד לחוק המחייב את חברי הוועדה לפעול בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי. התנועה טוענת כי יש להוציא את השופטים מההליך ולהעבירו לידי הפוליטיקאים[4]. בנוגע ל"וועדת השתיים", התנועה הגישה בקשת חופש המידע. ב-2018, התנועה חשפה את קיומו של "מאגר יהלום", הכולל מידע על עורכי דין מועמדים לשיפוט, ונאבקה עד לרישומו כחוק[5][6]. עם זאת, מאגר נוסף בשם "שרביט", שמכיל מידע אישי נוסף על מועמדים, לרבות רישומים פליליים ומידע לגבי חובות פרטיים, טרם הוסדר[7].
בשנת 2019, בעקבות פנייתה של התנועה, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להנהלת בתי המשפט להפסיק את המעקב אחר אזרחים המתבטאים נגד שופטים ברשתות חברתיות[8]. בנוסף, בעקבות ביקורת התנועה על אופן השיבוץ של שופטי בג"ץ בתיקים בעלי רגישות פוליטית, או מדינית וטענה להטיה בבחירת ההרכב הדן בעתירה, הוציאה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נוהל שלפיו שופטי בג"ץ לא יוכלו לבחור עוד מי יישבו עמם בהרכב שדן בדחיית עתירות[9].
באפריל 2024 עתרה התנועה נגד הקמת צוות לבחינת הדלפת פסק הדין שביטל את עילת הסבירות על ידי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. בעתירה נטען שהסמכות לטפל בענייני ביטחון מידע נתונה בלעדית לממונה על הביטחון בהנהלת בתי המשפט הכפוף לשר המשפטים ולא לנשיא בית המשפט העליון. כן נטען שממלא מקום נשיא בית המשפט העליון נתון בניגוד עניינים בעניין. העתירה נדחתה, אך הביאה לשינוי שאלוני ניגוד העניינים בהם השתמשה הנהלת בית המשפט[10].
באוקטובר 2024 עתרה התנועה נגד השתתפות השופטים נעם סולברג ודפנה ברק ארז בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים בה ייבחר נשיא בית המשפט העליון, לאור היותם מועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון על פי שיטת הסיניוריטי. העתירה נדחתה בנימוק שהדיון בוועדה למינוי נשיא בית המשפט העליון עוסק במינוי ספציפי ולא בדיון עקרוני בשיטת הסיניוריטי[11].
מינוי משפטנים בשירות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרם הדיון על מינויו של שי ניצן לפרקליט המדינה עתרה התנועה לבג"ץ בדרישה לעכב דיון זה[12], אך העתירה נדחתה. עם סיום תפקידו בשלהי 2019 תמכה התנועה בעמדת שר המשפטים אמיר אוחנה בדבר סמכותו למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה בזמן תקופת בחירות[13][14][15], בניגוד לעמדת היועץ מנדלבליט.
בינואר 2017 הגיש ח"כ אמיר אוחנה, ביוזמת התנועה, הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[16][3]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד להצעת החוק, אך היא עברה בקריאה טרומית[17].
בשנת 2023 עתרה התנועה עם תנועות אחרות נגד השתתפות היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה בדיונים על חוק לצמצום סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. העתירה נדחתה[18].
שלטון מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות נוספת של התנועה בתחום טוהר המידות בשלטון המקומי חשפה כי מאות עובדי הרשויות המקומית בישראל לא הגישו הצהרת הון כנדרש בחוק[19].
בשנת 2023 בקשה התנועה להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה שדרשה לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות בגלל שהות רבים מהמתמודדים במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. העתירה נמחקה לאור ההחלטה להתייעץ עם צה"ל לגבי האפשרות לקיים את הבחירות ועל כן בקשת התנועה לא נדונה[20].
רפורמה במערכת המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 פרסמה התנועה תוכנית הכוללת עשרה צעדים לחיזוק הדמוקרטיה, לשיטתה. ביניהם: שינוי שיטת בחירת השופטים, קביעת פסקת התגברות, הגבלת זכות העמידה ושימוש בעילת הסבירות, מינוי יועצים משפטיים כמשרת אמון של השר, פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, קביעה בחוק של חובת התייצבות עובדי ציבור בוועדות הכנסת, הגדלת מספר חברי הכנסת ל-180 וצעדים נוספים[21]. חלק מצעדים אלו ניסתה הממשלה לקדם במהלך הרפורמה המשפטית בישראל (2023).
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוצאות התנועה בשנת 2019 היו 814,249 ש"ח, מתוכם 509,992 ש"ח הגיעו מתרומות מישראל, ו-386,817 ש"ח ממתן שירותים ומשיתופי פעולה[22]. בין התורמים, קרן של קנת' אברמוביץ'[23][24].
תקציב התנועה בשנת 2022 היה כחצי מיליון ש"ח[25].
קשר אפשרי לתנועת קוממיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי תחקיר שפורסם ב-2018 ב"ידיעות אחרונות" התנועה למשילות ודמוקרטיה נוסדה על ידי אישים הקשורים לתנועת קוממיות, הקשורה לרבני מפלגת תקומה, ולטענת התחקיר התנועה למשילות ודמוקרטיה משמשת זרוע לענייני חקיקה של תנועת קוממיות. התחקיר הצביע על יהודה עמרני, שהיה, בשנתיים הראשונות, גם בעל תפקיד בקוממיות, והרבנים יאיר קרטמן ויעקב יקיר שהיו ממייסדי התנועה למשילות וחברי הנהלת קוממיות[26]. שני הארגונים הכחישו שקיימת זיקה ביניהם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עו"ד שמחה רוטמן מפלגת בג"ץ, 2019, בהוצאת סלע מאיר - הספר יצא במימון המונים שיזמה התנועה למשילות ודמוקרטיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
התנועה למשילות ודמוקרטיה, ברשת החברתית פייסבוק
התנועה למשילות ודמוקרטיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
התנועה למשילות ודמוקרטיה, סרטונים בערוץ היוטיוב- התנועה למשילות ודמוקרטיה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- שחר גינוסר, תנועת מלקחיים, באתר ידיעות אחרונות, 6 במרץ 2018
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מי אנחנו, באתר התנועה למשילות ודמוקרטיה
- ^ 1 2 דף עמדה: חקיקה המבטלת פסקי דין חלוטים, באתר הכנסת העשרים
- ^ 1 2 שחר גינוסר, תנועת מלקחיים, באתר ידיעות אחרונות, 8 בינואר 2020
- ^ יומני השופטים נחשפו, באתר ערוץ 7
- ^ עקיבא ביגמן, הנהלת בתיהמ"ש: מאגר המידע על המועמדים לשיפוט יירשם כחוק, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2019
- ^ עקיבא ביגמן, חוק וסדר? נחשף המאגר הסודי של המועמדים לכהן כשופטים, באתר ישראל היום, 31 בדצמבר 2018
- ^ עקיבא ביגמן, ה"שרביט" הסודי של השופטים, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2020
- ^ יאיר אלטמן, מנדלבליט: להקפיא את מאגר הגולשים שהקימה הנהלת בתיהמ"ש, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2019
- ^ מירב חמוז כהן, חבר מביא חבר: שופטי העליון לא יבחרו עוד את הרכב השופטים לצידם, באתר כיפה, 27 בנובמבר 2018
- ^ בג"ץ 3451/24 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' משרד המשפטים - הנהלת בתי המשפט ואחרים, ניתן ב־1 באוגוסט 2024
- ^ בג"ץ 63762-10-24 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הוועדה לבחירת שופטים ואחרים, ניתן ב־6 בנובמבר 2024
- ^ יובל יועז, "לעכב את מינוי שי ניצן עד להכרעה על הערעור בתיק ליברמן", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
- ^ בג"ץ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים ואחרים, ניתן ב־1 באפריל 2015
- ^ חוות דעת על מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, באתר התנועה למשילות ודמוקרטיה, דצמבר 2019 (ארכיון)
- ^ גיא פלג, הקרב הבא בין אוחנה למנדלבליט: מינוי פרקליט המדינה, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2019
- ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017;
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשע"ז-2017, באתר הכנסת - ^ טל שניידר, חוק מינוי היועמ"שים למשרדי הממשלה עבר בקריאה טרומית, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2017
- ^ בג"ץ 1893/23 ארגון לביא ואחרים נ' היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ניתן ב־22 במרץ 2023
- ^ מאות בכירים ברשויות עוברים על החוק, באתר ערוץ 7, 17 באפריל 2018
- ^ בג"ץ 8781/23 ערן בן יהודה נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־31 בדצמבר 2023
- ^ תוכנית 10 הצעדים, באתר התנועה למשילות ודמוקרטיה
תכנית פעולה: עשרת יעדי המשילות לכנסת הבאה, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2019 - ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה - נתונים כספיים, באתר גיידסטאר
- ^
שוקי שדה, 15 בעלי מאה, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2015
- ^ דניאל דולב, הקשר בין מקורבו של נתניהו - לתלונה נגד ההסכם עם מני נפתלי, באתר וואלה, 4 בינואר 2018
- ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ שחר גינוסר, תנועת מלקחיים, באתר ידיעות אחרונות, 7 במרץ 2018
