ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שקר
שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת - ונאמרים על ידי אדם שרצונו להסתיר את האמת. האדם המשקר מציג את ההצהרה, האמירה או המשפט כאמיתיים וכך מנסה לגרום לאחרים להאמין לאותו דבר, אך לאו דווקא ממניעים רעים. ההצהרה יכולה להיות נכונה בחלקה, ועדיין תוגדר כשקר.
מתן עדות שקר הוא עבירה פלילית (בישראל עוסק בכך סעיף 237 לחוק העונשין).
פסיכולוגיה של השקר[עריכת קוד מקור]
שקרים הם התנהגות יחסית שכיחה ונאמרים במגוון רב של סיטואציות[1]. שקר מוגדר כמשפט אשר אינו אמת, הנעשה בכוונה להוליך שולל את היעד- האדם, הגוף או הקבוצה אשר להם משקרים[2]. כאשר אדם משקר, הוא לוקח על עצמו מחיר כבד הנובע מתפיסתו בחברה כ'שקרן', על כן ישקר רק כאשר התועלת מהשקר תעלה על המחיר שישלם[3].
מספר מחקרים הראו כי אנשים לא רק משקרים למען טובתם העצמית, אלא גם אומרים שקרים פרו-חברתיים, כלומר אומרים משפטים שאינם אמת, הנאמרים בכוונה להוליך שולל יעד, אך בכך גם להיטיב עמו. בשקר מסוג זה התועלת הישירה היא עבור האחר, והמחיר הוא עצמי. שקרים אלו נאמרים כצורת נימוס, והם נפוצים ביותר בין בני משפחה, או כאשר היעד מושקע רגשית בתוכן השקר[4].
בשנת 2020 קבוצת מחקר ישראלית אמריקאית הראתה בסדרת מחקרים כי אנשים לעיתים משקרים על מנת להיראות יותר אמינים[5]. לדוגמה החוקרים בדקו קבוצת עורכי דין ישראלים. עורכי הדין התבקשו לדמיין סיטואציה בה הם נותנים הערכה עבור לקוח של עבור עבודה מסוימת. בהערכה ניתן ללקוח טווח נורמטיבי של שעות, כאשר התשלום הוא לפי שעת עבודה. התברר כי אם בפועל היה לוקח לעורכי הדין לעבור על העבודה מספר שעות שהוא בטווח העליון של הערכה, חלקם היו אומרים ללקוח כי לקח להם זמן פחות מה משהם עבדו בפועל. לעומת זאת אם היה לוקח להם מספר שעות שהוא בגבול התחתון, חלקם דווקא היו אומרים מספר שעות שהוא מעל למה שלקח להם בפועל. רוב עורכי הדין דיווחו שלא היו משקרים בסיטואציה שכזו.
סוגי שקרים[עריכת קוד מקור]
- שקר לבן - שקר שנאמר מטעמי נימוס, או מדרכי שלום ולכן בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית. עם כל זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים שקר לבן בהבנה, ומתייחסים אליו כשקר לכל דבר, מכיוון שהם סבורים שהשקר הלבן מטשטש את המציאות.
- הגזמה - תיאור שאינו שקרי לחלוטין אך מפריז יתר על המידה. תיתכן גם הפחתה, כלומר תיאור המפחית מעוצמת הדבר.
- השמטה - הצגת סיפור תוך הסתרת פרטים מכוונת במטרה לייצר מצג שווא. על השמטה נאמר "חצי אמת גרועה משקר".
עדות שקר[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – עדות שקר
עדות שקר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. הוכחה שעדות היא עדות שקר יכולה להשפיע על מהימנותו של האדם שמסר אותה גם ביחס לדברים אחרים שאמר, וכך להשפיע משמעותית על המשפט. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.
זיהוי שקרים[עריכת קוד מקור]
כאשר אדם משקר מתקיימת פעילות נוירוביולוגית מוגברת של מספר אזורים ספציפיים במוחו, וגופו יוצר, בדרך כלל, תנועות גוף מסוימות שעלולת להעיד עליו כשקרן, כגון שפשוף העיניים, תנועות עיניים בתדירות גבוהה, משחקים בשיער ועוד[דרוש מקור].
פוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.
השקר ביהדות[עריכת קוד מקור]
בתורה[עריכת קוד מקור]
התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק” (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ז') לפי פרשנויות מסוימות, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[6].
התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב). על שבועת שקר נענשים במלקות.
עם זאת, יש בתורה דוגמאות לשקרים או להסתרת האמת של אבות האומה במקרים מסוימים, למשל:
- אברהם מציג את שרה אשתו כאחותו לפרעה (ומאוחר יותר גם לאבימלך מלך גרר), כי חשש שיהרגו אותו ויקחו אותה לאישה למלך[7].
- יצחק משקר לתושבי גרר הפלשתים שרבקה היא אחותו ולא אשתו מתוך חשש שיהרגו אותו ויקחו אותה[8].
- יעקב ורבקה מרמים את יצחק לאחר שהתעוור, וגורמים לו לחשוב שהוא מברך את עשו בעוד למעשה הוא מברך את יעקב[9].
בהלכה[עריכת קוד מקור]
ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה (דרכי שלום).
- במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[10] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[11]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[12] ומפני השלום[13] ומפני שנאה במעשיה הטובים[14] או שנאה בעיני בעלה[15]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
- התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים מיניים-אינטיימים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[16].
- במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[17]. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
- הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות של גויים: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"[18] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.
נביא שקר[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם ה' או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[19].
משיח שקר[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – משיח שקר
משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך. תופעה זו של הכרזה על אדם כמשיח, קיימת בדתות שונות, וקרויה בשפה מדעית "טוענים למשיחיות" או "פסאודו-משיח" (משיח כביכול).
שבועת שקר[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – שבועת שקר
האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- איאן לסלי, שקרנים מלידה - מדוע איננו יכולים לחיות בלי לשקר, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
- רבי נחום יברוב, ניב שפתים - ליקוטי דינים והערות בהלכות איסורי שקר, ירושלים תשע"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- חמוטל דגני, שקרנים כפיתיים: מדוע הם משקרים, ואיך מתמודדים?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2004
רותי לוי, מה היה קורה אם האף שלנו היה מתארך כשהיינו משקרים?, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2015- רותם שטרקמן, "אני לא הנהג". האם גם אתם שיקרתם לווייז?, באתר TheMarker, 15 במרץ 2019
- טיפת אמת, קורט שקר ומה יוצא? – אמת, שקר ומה שביניהם (עותק שמור של הדף מארכיון האינטרנט)
The Science of Lying, רשימת השמעה, באתר יוטיוב, בערוץ 'SciShow' (סרטון מס' 48)- מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד לעדות שקר, הנחיות פרקליט המדינה, 2016.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ DePaulo, B. M., & Kashy, D. A. (1998). Everyday lies in close and casual relationships. Journal of personality and social psychology, 74(1), 63.
- ^ Levine, E. E., & Schweitzer, M. E. (2014). Are liars ethical? On the tension between benevolence and honesty. Journal of Experimental Social Psychology, 53, 107-117.
- ^ Kajackaite, A., & Gneezy, U. (2015). Lying costs and incentives. UC San Diego Discussion Paper.
- ^ DePaulo, B. M., & Bell, K. L. (1996). Truth and investment: lies are told to those who care. Journal of personality and social psychology, 71(4), 703.
- ^ Choshen-Hillel, S., Shaw, A., & Caruso, E. M. (2020). Lying to appear honest. Journal of Experimental Psychology: General.
- ^ ראו ספר חרדים (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך בספר יראים (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג".
- ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ג, ספר בראשית, פרק כ'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ו' ראו גנבת הברכות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ה, סעיף א'
- ^ ר"י מיגאש על הסוגיה
- ^ ריטב"א על הסוגיה
- ^ דרישה על הטור
- ^ מהרש"א על הסוגיה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד א': אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום
- ^ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
- ^ ספר דברים, פרק י"ח, פסוק כ"ב