ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/וידוי (יהדות)
מקרא | במדבר, ה', ז' |
---|---|
משנה תורה | הלכות תשובה, פרק א', הלכה א' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ע"ג ספר החינוך, מצווה שס"ד |
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה[1] להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
מהות הווידוי[עריכת קוד מקור]
הווידוי על חטא בין אדם למקום נעשה בין האדם לבין ה'. וידוי בפני אדם אחר מוגדר לדעת רב כהנא בתלמוד[2] כ"חוצפה". לעומת זאת במקור אחר בתלמוד מובא דעת רב נחמן שעל חטא שבין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור,[3] וכך פסק הרמב"ם[4] ומציין שוידוי כזה הוא "שבח גדול".
הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם עזיבת החטא (צריך להפסיק לעשותו בפועל, ולנקוט פעולות כדי להתרחק ממנו אם אפשר), התחרטות עליו, וקבלה לעתיד - שלא יחטא (הכרה, חרטה וקבלה לעתיד).[5] הווידוי צריך להיעשות דווקא בדיבור ולא במחשבה. על פי רבי נחמן מברסלב, יש חשיבות לווידוי דברים לפני תלמיד חכם כאשר אינו במטרה לפרסמם לציבור, אלא רק לשם תיקון החטא[6].
ככלל, אין נוסח אחיד לווידוי והמטרה פשוט להודות על חטאו. בספר משנה תורה, כתב הרמב"ם:
"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
בתפילה[עריכת קוד מקור]
בנוסף לווידוי האישי, נקבעו בתפילה שני נוסחי וידוי אחידים, הקרויים "וידוי קטן" ו"וידוי גדול". הווידוי הקטן הוא חלק מה"תחנון", ונאמר בלחש ברוב ימי החול, בתפילת שחרית לאחר חזרת הש"ץ. ביום הכיפורים נוהגים לומר אותו בקול רם, ובחלק מהקהילות אף לשיר אותו. הווידוי הגדול נאמר רק בתפילת יום הכיפורים.
שני הווידויים נאמרים בעמידה, ועל פי האר"י נהוג לאומרם תוך כדי הכאה על החזה מול הלב (ומכאן הביטוי "מכה על חטא").[7] גם נוהגים על פי השל"ה לאומרם תוך התכופפות קדימה.
בנוסחים רבים, הויידויים כוללים רשימה של חטאים המסודרים בסדר אלפביתי; הווידוי הקטן מונה חטא אחד לכל אות, ואילו קטע "על חטא" של הווידוי הגדול - שניים לכל אות.
מעבר לנוסחים הכלליים יצאו לאור רשימות שונות של חטאים לאמירה בוידוי כהרחבה לנוסח הרשמי. אחד מוידויים אלו הוכן על ידי שמשון מאוסטרופולי.[8]
נוסח וידוי קטן[עריכת קוד מקור]
א-לוהינו וא-לוהי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' א-לוהינו וא-להי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.
וידוי גדול[עריכת קוד מקור]
נוסח הווידוי הגדול של מנהג בבל העתיק היה קצר ביותר וכלל בסך הכל כ-144 מילים. הוא מתחיל בקטע "אתה יודע רזי עולם ...", ממשיך במניית קטגוריות כלליות של עבירות, ומסיים באמירה: "הגלויים לנו כבר אמרנו לפניך ושאינם גלויים לנו לפניך הם גלויים ... ומלפניך סליחה ומחילה". הנוסח הבבלי אפילו לא כלל את נוסח וידוי הקטן המופיע כמעט בכל שאר הנוסחים כחלק מהוידוי הגדול.[9][10]
בנוסחי אשכנז וספרד מתחיל וידוי הגדול בוידוי הקטן, ממשיך ב"אתה יודע", "על חטא" לפי סדר הא"ב כפול, "על חטא" של קבוצות חטאים ומסתיים ב"את שגלויים לנו ...".[11]
לפני המיתה[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – וידוי שכיב מרע
נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו. יסוד הדין הוא במסכת שבת ובמסכת שמחות. קיימים מספר נוסחים שנתקנו לעת זו, בין החשובים הוא נוסח אשר מביא הרמב"ן בספרו תורת האדם.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מלילה הלנר-אשד, הווידוי: א-לוהים סופג את החטא, באתר ynet, 1 באוקטובר 2006
- משה הלברטל, הקלות הבלתי נסבלת של הווידוי: מתי ומדוע אל לנו להתוודות?, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
- הרב אליעזר מלמד, מצוות הווידוי באתר פניני הלכה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ לדעת הרמב"ם וידוי הוא אחד מתרי"ג מצוות. ספר המצוות, עשה ע"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו, עמוד ב'
- ^ תבנית:משנה תורה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ג'
- ^ לקוטי עצות/וידוי דברים
- ^ שער הכוונות סוף דרוש ה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שמשון מאוסטרופולי, וידוי הגדול, ירושלים, תרנ"א, באתר היברובוקס - ^ נפתלי וידר, לחקר מנהג בבל הקדמון, תרביץ, טבת תשכ"ח, עמ' 136, 140-142
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סעדיה גאון, סדור רב סעדיה גאון, מקיצי נרדמים, ראובן מס, ירושלים, תשכ"ג, עמ' רנט-רס, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שמשון הענא, מחזור חלק ראשון כמנהג ק"ק אשכנזים, הומבורג, תפ"א, עמ' פ:-פא:, באתר היברובוקס
סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום | ||
---|---|---|
טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת | |
ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים |
קטגוריה:ליטורגיה יהודית קטגוריה:תשובה קטגוריה:מצוות עשה קטגוריה:יום הכיפורים קטגוריה:פרשת נשא קטגוריה:מצוות שבדיבור