לשנה הבאה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לשנה הבאה בירושלים הבנויה היא תפילה הנאמרת בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה.

חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פאס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.

תוכן התפילה ומשמעותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן התפילה הוא: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התפילה במקורה באה לבטא את הציפייה להגעה של כל עם ישראל לירושלים ובפרט לבניין העיר ובניין בית המקדש. תפילה זו הייתה מזוהה עם הרצון של עם ישראל בגלות לעלות לארץ ישראל, בהסתמכם על דברי הזוהר[1] שירושלים היא כינוי לארץ ישראל. וכן ירושלים פירושה "עיר של שלום" – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמים וארץ, בין האידאל לבין המציאות שעם ישראל רצה להגיע אליו.

הרב פרופ' נחום לאם כתב על כך:

"בכל העתים והזמנים הייתה ירושלים הרוח החיה של כל ישראל ועיני כל פונים אליה... יום הכיפורים, בהגיעו לשיאו, בסוף תפילת הנעילה, מלווים אותו בארץ ובתפוצות בקריאת 'לשנה הבאה בירושלים'. וכן סדר ליל פסח מסתיים בקריאה נלהבת זו. כיוצא בו עושים ישראל בכל מקום שהם, כתקנת חז"ל, כמה דברים לזכר חורבן ירושלים, לקיים מה שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי'"[2].

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילה זו נאמרת בכל מקום, גם בירושלים עצמה. ישנם מקומות שנוהגים לשיר אותה בסוף התפילה.

מאז מלחמת ששת הימים החלו לומר ולשיר תפילה זו בסוף תפילת יום ירושלים בחוגים דתיים לאומיים.

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו לחן עממי חסידי מפורסם על המילים. בחלק מחצרות החסידות שרים את הלחן על מילים נוספות: "תשועת ה' כהרף עין, לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

לחן נוסף מפורסם ומושר רבות בחתונות חרדיות הופיע באלבומו של מרדכי בן דוד, "אוהבי השם". לחן נוסף, מהיישוב הישן בירושלים, מוכר גם על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוהר, פרשת וירא, פסקה שצה
  2. ^ נחום לאם, "מרכזיותה של ירושלים בלב האומה", קובץ "תורה שבעל פה" כב, עמוד קמו-קמז.