לשנה הבאה בירושלים

לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה.
חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכן התפילה ומשמעותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכן התפילה הוא: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התפילה במקורה באה לבטא את הציפייה להגעה של כל עם ישראל לירושלים ובפרט לבניין העיר ובניין בית המקדש. תפילה זו הייתה מזוהה עם הרצון של עם ישראל בגלות לעלות לארץ ישראל, בהסתמכם על דברי הזוהר[1] שירושלים היא כינוי לארץ ישראל. וכן ירושלים פירושה "עיר של שלום" – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמים וארץ, בין האידיאל לבין המציאות שעם ישראל רצה להגיע אליו.
הרב פרופ' נחום לאם כתב על כך:
- "בכל העתים והזמנים הייתה ירושלים הרוח החיה של כל ישראל ועיני כל פונים אליה... יום הכיפורים, בהגיעו לשיאו, בסוף תפילת הנעילה, מלווים אותו בארץ ובתפוצות בקריאת 'לשנה הבאה בירושלים'. וכן סדר ליל פסח מסתיים בקריאה נלהבת זו. כיוצא בו עושים ישראל בכל מקום שהם, כתקנת חז"ל, כמה דברים לזכר חורבן ירושלים, לקיים מה שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי'"[2].
מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפילה זו נאמרת בכל מקום, גם בירושלים עצמה. ישנם מקומות שנוהגים לשיר אותה בסוף התפילה.
מאז מלחמת ששת הימים החלו לומר ולשיר תפילה זו בסוף תפילת יום העצמאות ויום ירושלים בחוגים דתיים לאומיים.
לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנו לחן עממי חסידי מפורסם על המילים. בחלק מחצרות החסידות שרים את הלחן על מילים נוספות: "תשועת ה' כהרף עין, לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
לחן נוסף מפורסם ומושר רבות בחתונות חרדיות הופיע באלבומו של מרדכי בן-דוד, "אוהבי השם". לחן נוסף, מהיישוב הישן בירושלים, מוכר גם על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב זאב גוטהולד, "לשנה הבאה בירושלים: עיון בפיוטים ומנהגים", בתוך: יעקב שויקה והרב חיים סבתו (עורכים), מנחת אהרן: מאסף תורני לזכרו של הרב אהרן שויקה זצ"ל, ירושלים תש"ם, עמ' 223–261. [נדפס מחדש בתוך: זאב גוטהולד, תחכמון: אוסף מאמרים על ערכי היהדות, ירושלים תש"ע, חלק ב', עמ' 60–106.]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לשנה הבאה בירושלים (אורכב 21.08.2016 בארכיון Wayback Machine), אתר בית חב"ד.
- לשנה הבאה בירושלים הבנויה, אתר ישיבה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום | ||
---|---|---|
טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת | ![]() |
ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים |