תפילה לשלום המלכות
תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים[1], היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.
מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת אבות נאמר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".[2] הדברים מבוססים על הפסוק בירמיהו: "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה', כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (ירמיהו, כ"ט, ז'). רבי דוד אבודרהם, בספרו (דיני קריאת התורה) כותב: "ונהגו להתפלל למלך ולברך לשם שיברכהו ויאמצהו על אויביו"[3].
באחת ממגילות ים המלח שנמצאו בקומראן זוהה קטע כמכיל תפילה לשלומו של יונתן המלך, הוא אלכסנדר ינאי, שמלך כמה דורות לפני רבי חנינא סגן הכהנים[4].
תפילות מיוחדות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים שונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבה של פראג[5], וכן לכבוד פרנץ הראשון מלך אוסטריה על ידי רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג וחבל מוראביה[6]. במרוקו, נשאו היהודים תפילה לשלומו של המלך חסן הראשון, שנודע ביחסו האוהד כלפיהם[7]. את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה[8].
נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפילה מתחילה בהתייחסות לה' המשבצת שני קטעי פסוקים המתחילים ב"הנותן": "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהילים, קמ"ד) ו"הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה" (ישעיהו, מ"ג). יש שאמרו שהבחירה בפסוקים אלו אינה מקרית ומרמזת לפסוקים העוקבים אחריהם בתנ"ך: "פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" ו"יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ". על פי טענה זאת, התפילה בנוסחה הגלוי מתפללת לשלום המלכות אך מרמזת לבקשה להצלה מידי המלכות.
במקומות מסוימים, שהיו בעיות עם השלטון, החליפו את נוסח המקובל של התפילה בנוסח יותר שלילי. לדוגמה, בסידור שפת אמת, רעדלהיים תרצ"ח, הנוסח הוא כך:[9]
"אנא אב הרחמים מקור הברכות, אתה משביח שאון גלים ובידך פקודת נפש כל חי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה יהי נא חסדך עם ארץ מולדתנו ארץ גרמניא ירום הודה לרפאות את שברה, לקוממה להאדירה לשכללה לחזקה ביתד בל תמוט לעולם. הסר מנאות ארצה דבר וחרב ורעב ויגון, למען ינוחו כל בניה בשלוה והשקט וכל משחית לא יקרב לאהליהם לא ישמע קול שוד בגבולנו בהשביתך מלחמות עד קצה הארץ להשיב איש אל גפנו ותחת תאנתו במהרה תושע יהודה וישראל ישכול לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן."
אמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפילה הייתה מקובלת בקהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, ובחלק מקהילות התימנים, אך לא אצל האיטלקים. נהגו לאומרה בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ומי שברך לקהל. נהוג ששליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, תוך שהוא מחזיק בידו את ספר התורה. את שמות בני משפחת המלוכה ותואריהם נהוג לציין, הן בדפוס והן בעל פה, בשפה המקומית ולא בעברית. בקהילה הספרדית של אמסטרדם אומרים את התפילה בכל יום בו קוראים בתורה (גם בימות החול) לפני הוצאת ספר תורה. בקהילות ספרדיות רבות נהוג לומר את התפילה כחלק מתפילות מי שברך רבות הנאמרות לאחר תפילת כל נדרי ביום הכיפורים.
כיום התפילה נאמרת בארצות אירופה. בארצות הברית היא נאמרת בהרבה מקומות, אלא שבמקום ההתייחסות למלך ומשפחתו מסתפקים בהתייחסות ל"כל ראשי הממשלה ויועציהם" או "כל שרי המדינות האלו", או עם התייחסות לנשיא וסגן הנשיא.[10]
בברית המועצות הודפסו סידורים בהם הופיעה תפילה למען ברית המועצות, מגינת השלום בעולם.
במדינת ישראל לא התקבלה התפילה, אם כי הודפסו בתחילת ימי המדינה נוסחים המברכים את נשיא מדינת ישראל. תפילה זו היוותה השראה לתפילה לשלום המדינה הנאמרת בקהילות רבות בישראל ובמקצת הקהילות מחוצה לה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לשלומה של מלכות באתר צהר
- יואל רפל, תפילה לשלום השליט, בבלוג של איגוד ספרני יהדות
- התפילה לשלום המלכות תחת השלטון הנאצי - אתר דעת
- קטע מהקלטה עתיקה של התפילה משנת 1922 מפי החזן והזמר הטורקי חיים אפנדי
- הרב יוסף תאומים, סידור הגיון לב, קניגסברג, תר"ה, 1845, עמ' 307-309, באתר HebrewBooks - בפירוש יש דברים על תפילת הנותן תשועה למלכים וחשיבותו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על יסוד הפסוק: "הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה." (תהילים, קמ"ד, י')
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'
- ^ דוד אבודרהם, אבודרהם, מהדורת ורשה, תרל"ח, לז:, באתר HebrewBooks
- ^ אסתר וחנן אשל ועדה ירדני, "חיבור מקומראן ובו קטע ממזמור קנד ותפילה לשלומו של יונתן המלך וממלכתו", תרביץ ס, ג, עמ' 295–323.
חנן ואסתר אשל, "התפילה לשלומו של יונתן המלך, מזמור קנד והפשר לישעיה י", תרביץ סז, א, עמ' 121–130, תשנ"ח - ^ כפי שנזכר בשו"ת "נודע ביהודה" (מהדורה קמא, סימן פ"ח, ד"ה מכתבך מן): "תקבל נוסח התפלה שיסדנו לשלום המלכות".
- ^ התפילה מועתקת בתוך "תולדות מוהר"ר מרדכי בנט", (דפוס ראשון: אפען, תקצ"ב 1832), טארנא, תרפ"ט שנכתבו על ידי בנו יעקב (הקרוי אבריל) בנט.
- ^ יוסף (ג’ורג’) הררי., תולדות יהודי אל מגרב, חולון:הוצאה עצמית, ה'תשל"ד 1973, עמ' 121
- ^ "אני טרם אכלה את דברי אתפלל תפילה קצרה. הנותן חכמה לחכמים ותשועה למלכים, לאין שיעור חכמתכם ירבה וינשא את מלככם, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח. ובא לציון גואל ושמחת עולם ליושביה והתענגו על רוב שלום, כן יהי רצון, אמן." (נוסח הנאום באתר פרס נובל).
- ^ יהודית תידור באומל, קול בכיות : השואה והתפילה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשנ"ב, עמ' 112.
- ^ עיין לדוגמה בסידור ארטסקרול מהדורת ה-RCA.
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה היהודית כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת | 
|
| ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
| שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
| מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
| מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
| תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
| שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
