אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ
|
---|
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: |
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה. ברוב הקהילות נוהגים לפתוח את אמירת הסליחות בקטע תפילה זה.
קטע התפילה זה, הוא תוכנו של מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת 2 פסוקים לפניו ופסוק אחד אחריו.
נוסח התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים קמ"ה, הפותח במילים: ”תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...” (ספר תהלים, פרק קמ"ה), וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.
למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: ”אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה” (פרק פ"ד, פסוק ה') ואחריו הפסוק שחותם את מזמור תהלים קמ"ד: ”אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו” (פרק קמ"ד). במחזור ויטרי[1] וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי". בעלי התוספות ערערו על נוסח זה, וקבעו שיש להוסיף רק את הפסוק "אשרי יושבי ביתך".[2]
לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: ”וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ” (פרק קט"ו).
חשיבות התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד[3]: ”אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא, כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא”. אף על פי שיש נוסחאות שאינן גורסים את המילים "שלוש פעמים" בלשון הגמרא,[4] הוא נאמר בפועל שלוש פעמים ביום בכל נוסחאות התפילה, פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה. חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד[3] לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים הקשורים באמירתו בתפילה.
לנוטריקון הפסוק הראשון, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.

מגילות מדבר יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1956 נמצאה מגילת תהילים במערה 11 בקומראן, ובה מופיע נוסח דומה של המזמור עם מספר שינויים. כל המופעים של השם המפורש ה' נכתבו בכתב העברי הקדום ואחרי כל פסוק נוספו המילים "ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד".
בנוסף התגלה פסוק המשלים את האות נ' שחסרה בנוסח המסורה, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שאולי נשמט מוקדם יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "ה'", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא, וכך כותב גם אלכסנדר רופא.
הטקסט הכתוב הוא:
תפלה לדוד, ארוממכה ה' אלוהי המלך ואברכה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. ברוך יום אברככה ואאללה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. גדול ה' ואולל מאדה, לגדולתו אין חקר. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. דור לדור ישבחו מעשיכה וגבורתיכה יגידו. ברוך ה'"
— קטע ממגילת תהלים - שנמצאו במערות קומראן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הערך "אשרי יושבי ביתך", באתר ויקישיבה
- בני גזונדהייט וראובן קימלמן, תהלה לדוד - מבנה ומשמעות, באתר דעת
- תהילה לדוד - הסברים ומאמרים על פרק קמ"ה בתהילים
שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (1)
שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (2)
- מידע על אשרי יושבי ביתך בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב אליעזר מלמד, מהם פסוקי דזמרה? בספרו פניני הלכה
- מאמרים בנושא אשרי יושבי ביתך, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סימן פט
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב', ד"ה קודם.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'
- ^ ראו גיליון הש"ס על מסכת ברכות ד, עמוד ב'
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
מזמורים בנוסח המסורה | א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א • מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב • ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט • צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו • ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ | |
מזמורים חיצוניים | קנ"א • קנ"ב • קנ"ג • קנ"ד • קנ"ה |
סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום | ||
---|---|---|
טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת | ![]() |
ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • ספר יונה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.