אשרי יושבי ביתך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "תהילה לדוד" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תהילה לדוד (פירושונים).
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו:

תְּהִלָּה לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:
שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחריתפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, וברוב הקהילות פתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת 2 פסוקים לפניו ופסוק אחד אחריו.

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים קמ"ה, הפותח במילים: "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ..." (ספר תהלים, פרק קמ"ה), וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.

למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (פרק פ"ד, פסוק ה') ואחריו הפסוק שחותם את מזמור תהלים קמ"ד: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו" (פרק קמ"ד). במחזור ויטרי[1] וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי". בעלי התוספות ערערו על נוסח זה, וקבעו שיש להוסיף רק את הפסוק "אשרי יושבי ביתך".[2]

לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ" (פרק קט"ו).

חשיבות התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד[3]: "אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא, כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא". אף על פי שיש נוסחאות שאינן גורסים את המילים "שלוש פעמים" בלשון הגמרא,[4] הוא נאמר בפועל שלוש פעמים ביום בכל נוסחאות התפילה, פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה. חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד[3] לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים הקשורים באמירתו בתפילה.

לנוטריקון הפסוק הראשון, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.

קטע ממגילת תהילים שנמצאה במערה 11 בקומראן (11QPsa).

מגילות ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילת תהילים שנמצאה במערה 11 בקומראן, ניתן להבחין כי כל המופעים של השם המפורש ה' נכתבו בכתב העברי הקדום.

הטקסט הכתוב הוא:

תפלה לדוד, ארוממכה ה' אלוהי המלך ואברכה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. ברוך יום אברככה ואאללה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. גדול ה' ואולל מאדה, לגדולתו אין חקר. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. דור לדור ישבחו מעשיכה וגבורתיכה יגידו. ברוך ה'"

קטע ממגילת תהלים - שנמצאו במערות קומראן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סימן פט
  2. ^ תוספות, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב', ד"ה קודם.
  3. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'
  4. ^ ראו גיליון הש"ס על מסכת ברכות ד, עמוד ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.