אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: תהלים, פ"ד, ה' אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו: תהלים, קמ"ד, ט"ו תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: תהלים, קמ"ה וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: תהלים, קט"ו, י"ח

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה. ברוב הקהילות נוהגים לפתוח את אמירת הסליחות בקטע תפילה זה.

קטע התפילה זה, הוא תוכנו של מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת 2 פסוקים לפניו ופסוק אחד אחריו.

נוסח התפילה

כאמור, עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים קמ"ה, הפותח במילים: ”תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...” (ספר תהלים, פרק קמ"ה (ע"ע)), וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.

למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: ”אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה” (פרק פ"ד (ע"ע), פסוק ה') ואחריו הפסוק שחותם את מזמור תהלים קמ"ד: ”אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו” (פרק קמ"ד (ע"ע)). במחזור ויטרי וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי". בעלי התוספות ערערו על נוסח זה, וקבעו שיש להוסיף רק את הפסוק "אשרי יושבי ביתך".

לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: ”וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ” (פרק קט"ו (ע"ע)).

חשיבות התפילה

המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד: ”אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא, כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא”. אף על פי שיש נוסחאות שאינן גורסים את המילים "שלוש פעמים" בלשון הגמרא, הוא נאמר בפועל שלוש פעמים ביום בכל נוסחאות התפילה, פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה. חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים הקשורים באמירתו בתפילה.

לנוטריקון הפסוק הראשון, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.

קטע ממגילת תהילים שנמצאה במערה 11 בקומראן (11QPs^a).

בתרבות

במוזיקה החסידית

• אשרי העם שככה לו וגו', לחן עממי המושר בכל הישיבות בעיקר בשמחת תורה.
• אשרי יושבי ביתך וגו' אשרי העם שככה לו וגו', זכה לכמה לחנים אחד מהם לחן עולמי המושר בכל רחבי העולם בעת הוצאת ספר תורה בבתי כנסת הספרדים שמקורו מהמנון מדינת מצרים בלחנו של האמן האיטלקי נוצרי ג'וזפה ורדי לבקשת נשיא מצרים הערבי לפני 120 שנים איסמעיל פאשא אשרי העם שככה לו וגו' בלחן עולמי המוכר ומפורסם בבתי כנסיות של עדות המזרח והספרדים הולחן ל"ברכה לאדון" ליום שלום להסדר תעלת סואץ למצרים, הלחן בדקה ה-2:37, מוגש מאת אריה יואלי
• פסוקים א' וב', משולבים בשירו של שמילי אונגר מאך א ברכה מתוך אלבומו מאך א ברכה.
• על פסוק ט', שירו של הראל טל טוב ה' לכל.
• על פסוק ט', שירו של מרדכי שפירא טוב השם מתוך אלבומו הכל משמים.
• על פסוק י"ב, להודיע לבני האדם, משה גולדמן, מחנה שלווה ואהרלה סמט באלבום להודיע (מחנה שלווה 18).
• על פסוק י"ג, מלכותך מלכות וגו', לחנם של להקת ישיבת התפוצות בהעיר העתיקה בהר ציון בראשות הרב מרדכי גולדשטיין וזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר החסידי ב1978.
• על פסוק י"ג, מלכותך מלכות וגו', לחנו של אוהד מושקוביץ.
• על פסוקים י"ד וט"ו, סומך השם וגו' עיני כל וגו', לחנו של אלעזר קרדש, פורסם ב-2025.
• על פסוק ט"ז, שירו של גד אלבז בנו של בני אלבז פותח את ידך.
• על פסוק ט"ז, שירם של הזמר חסידי האמריקאי בני פרידמן וצבי זילבערברג פותח.
• על פסוק ט"ז, שירו של שרולי אלטמן השפעות.
• על פסוק ט"ז, שירו של ברוך שלום פותח את ידך.
• על פסוקים ט"ו-ט"ז, שירו של גלעד פוטולסקי פותח את ידך.
• המילים במזמור: "פותח את ידך ומשביע לכל חי" משולבות בשירו של מוטי וייס חי חי חי.
• על פסוק ח"י, קרוב ה' - יעקב יהודה דסקל באלבומו נאר מיט אמונה. ווסט.
• על פסוק כ"א, תהילת ה' ידבר פי ויברך וגו' ביצועו של הזמר רבי בנימין יפת זכרו לברכה מלהקת ישיבת כף החיים "שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון" ובסופו "תהילת השם ידבר פי ויברך וגו' ואנחנו נברך יה וגו'" בלחן אנדלוסי מבית מדרשם של הראשונים הרמ"ה הרמב"ן הריטב"א והרשב"א בברצלונה בספרד], בביצוע בנימין יפת, סרטון באתר יוטיוב

שירי ילדים

• אריאלה סביר באלבומה כתר של תפילה.

מגילות מדבר יהודה

בשנת 1956 נמצאה מגילת תהילים במערה 11 בקומראן, ובה מופיע נוסח דומה של המזמור עם מספר שינויים. כל המופעים של השם המפורש ה' נכתבו בכתב העברי הקדום ואחרי כל פסוק נוספו המילים "ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד".

בנוסף התגלה פסוק המשלים את האות נ' שחסרה בנוסח המסורה, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שאולי נשמט מוקדם יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "ה'", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא, וכך כותב גם אלכסנדר רופא.

הטקסט הכתוב הוא:

תפלה לדוד, ארוממכה ה' אלוהי המלך ואברכה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. ברוך יום אברככה ואאללה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. גדול ה' ואולל מאדה, לגדולתו אין חקר. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. דור לדור ישבחו מעשיכה וגבורתיכה יגידו. ברוך ה'"

— קטע ממגילת תהלים - שנמצאו במערות קומראן

קישורים חיצוניים

• אשרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הערך "אשרי יושבי ביתך", באתר ויקישיבה
• בני גזונדהייט וראובן קימלמן, תהלה לדוד - מבנה ומשמעות, באתר דעת
• תהילה לדוד - הסברים ומאמרים על פרק קמ"ה בתהילים
• שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (1)
• שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (2)
• מידע על אשרי יושבי ביתך בקטלוג הספרייה הלאומית
• הרב אליעזר מלמד, מהם פסוקי דזמרה? בספרו פניני הלכה
• מאמרים בנושא אשרי יושבי ביתך, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.