ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מצוות יישוב ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה
מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מצוות יישוב ארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892
האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892
מקרא ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג
משנה מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ע"ה
ספרי מניין המצוות השגות הרמב"ן, מצווה ד'

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ביהדות לכבוש וליישב את ארץ ישראל. מצווה זו היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[1]. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים[2]. עם זאת ישנה מחלוקת ראשונים האם המצווה כלולה במניין תרי"ג המצוות.

גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות יישוב הארץ, אינם קשורים לגבולות הארץ לגבי מצוות התלויות בארץ שהם לכל היותר גבולות פרשת מסעי, אלא הם תלויים בגבולות הארץ המובטחת המוזכרים בתנ"ך[3].

הגדרת המצווה וחלוקתה[עריכת קוד מקור]

הגדרת המצווה כוללת שני חלקים:

  1. מצווה לכבוש את ארץ ישראל. מחמת כך המלחמה לשם כיבוש הארץ היא מלחמת מצווה.
  2. מצווה לדור בארץ ישראל ולקנות בה בית. יש שסייגו שהמצווה לדור בארץ ישראל איננה מצווה חיובית המחייבת כל אדם לעלות לארץ, כי אם מצווה קיומית למי שמתגורר בארץ[4].

המקור בתורה ובהלכה[עריכת קוד מקור]

בתורה נאמר: ”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ”[5], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל לכבוש את הארץ, בהמשך דבריו אף מוסיף שזו מצווה על כל יחיד לדור בארץ. אולם יש שפירשו את הפסוק כהבטחה ויעוד על קבלת הארץ ולא כמצווה[6]. בהתאם לשיטתו, הרמב"ן אף מונה את כיבוש וישוב הארץ כאחת מתרי"ג מצוות[7].

הרמב"ם לעומת לא הזכיר את כיבוש ארץ ישראל כמצווה[8]. כמו כן לא פסק למצווה את המגורים בארץ ישראל, אלא כתב:

ומותר לשכון בכל העולם כולו חוץ מארץ מצרים

עם זאת הביא מאמרי חז"ל המשבחים את הדר בארץ, מהם:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

לדעת הרמב"ם אין מצווה מן התורה על האדם לדור בארץ ישראל, אך יש בזה מעלה חשובה. עם זאת יש שכתבו בדעת הרמב"ם שאין זו מצווה מן התורה אלא מדרבנן[9].

בדעת הרמב"ם שהשמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל ממנין תרי"ג המצוות נכתבו כמה הסברים:

  • בספר מגילת אסתר כתב לבאר שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. על הסברו של בעל מגילת אסתר הקשו קושיות רבות, בין היתר שדרכו של הרמב"ם למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזמן הגלות (כגון הפרשת תרומות ומעשרות)[10].
  • באבני נזר כתב הסבר נוסף, לפיו הרמב"ם לא מנה מצווה זו משום שהיא נכללת במצוות "החרם תחרימם"[11], ודרכו לא למנות מצווה שכלולה במצווה אחרת[12].
  • בשם הרב קוק נאמר שהרמב"ם לא מנה את המצווה משום שהיא מצווה כללית, ואין דרכו של הרמב"ם למנות מצוות כאלה[13].

קניית בית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

מצוות יישוב ארץ ישראל מתקיימת גם בקניין ובעלות, שהיא ההפך מגרות תחת שלטון זרים. לכן הקונה בית בארץ ישראל – מקיים בכך את המצווה[14].

בשו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז) כתב: מצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בנשים כבאנשים, אבל מצווה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם גם כן בקנין קרקע בארץ ישראל. כמפורש בפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה", שצריך ירושה וישיבה (הקנין – הוא הירושה, והדירה – היא הישיבה) ויש צורך בשניהם עבור קיום המצווה.

לחלק מהדעות גם קניית קרקע, בלא בית, היא מצווה, והיו שהגדילו לטעון כי קניית חלקת שדה בארץ ישראל ישראל, כמוה כקניית חלקה בגן עדן[15]. בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן תנה) נכתב, כי אפילו עבור אנשים היושבים מחוץ לישראל זו מצווה לקנות נחלה בארץ ישראל, והדבר נחשב כאלו יושבים בארץ ישראל.

יישוב ארץ ישראל בזמן הזה[עריכת קוד מקור]

נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מהתורה הנוהגת בכל מקום ובכל זמן, או שמא המצווה מוגבלת לזמנים מסוימים.

בגמרא[16] מובא על האמורא רב זירא שחפץ לעלות מבבל לארץ ישראל, אולם הסתיר זאת מרב יהודה שסבר שאין לעלות מבבל לארץ ישראל מחמת הכתוב בספר ירמיהו[17] בבלה יובאו ושמה יהיו וכו'. המחלוקת המוזכרת בגמרא הינה רק לגבי עלייה מבבל לארץ ישראל, ואינה על שאר הארצות. עם זאת, בתלמוד מוזכר על אמוראים רבים שעלו מבבל לארץ ישראל.

יש מהראשונים שכתבו בפירוש כי מצוות יישוב הארץ נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות, כלשונו של הרמב"ן ”מצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה, היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות”. כדעתו משתמע במספר ראשונים[18], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[19]. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם[20].

עלייה בחומה בזמן הזה[עריכת קוד מקור]

מחלוקת נוספת היא האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל בדרך כיבוש ושלטון. בגמרא במסכת כתובות[21] נאמר שהשביע הקב"ה את ישראל שלא לעלות בחומה (יחד ביד חזקה, רש"י). דברי הגמרא לא נפסקו בפוסקים כמו הרי"ף הרמב"ם והשולחן ערוך, מחמת כך יש שסברו שדברי הגמרא הם דברי אגדה ולא הלכה. מאידך יש שכתבו מחמת דברי הגמרא שהמצווה בזמן הזה היא רק ליחידים אולם על הרבים אסור להתאגד יחד ולכבוש את הארץ[22].

שאלה זו עמדה במחלוקת בעת הקמת מדינת ישראל. יש שראו בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וראו במלחמותיה ובישובה קיום מצוות יישוב ארץ ישראל. ומאידך היו שראו בה עבירה חמורה על השבועה שלא לעלות בחומה, בלט בעמדה זו האדמו"ר מסטמר.

הלכות בעניין יישוב ארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

מחלוקת בין בני זוג[עריכת קוד מקור]

במשנה במסכת כתובות נכתב:

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[23]

קניית בית מגוי בשבת[עריכת קוד מקור]

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי[24]. בקניית קרקע בארץ ישראל מגוי ישנה מצווה כפולה: א. יישוב ארץ ישראל בכך שיגור בקרקע יהודי. ב. מצוות כיבוש הארץ בגאולת הקרקע מהגוי. לכן אפילו כבר יש לו דירה מצווה לגאול את הקרקע מהגוי[25].

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

על פי המשנה[26]. אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים[27], והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים[28], ובכך מכלות את הצומח.

נפסק בשו"ע[29] שבזמן הגלות בטל איסור זה. עם התחדשות היישוב היהודי בעת החדשה דנו הפוסקים האם האיסור חוזר. רבים מתירים בנימוק שפקע האיסור ויש צורך בתקנה חדשה בשביל לאסור, או מחמת שכיום רואים בזה תועלת ליישוב[30]. יש הסוברים שחזר האיסור למקומו[31].

במקום פיקוח נפש[עריכת קוד מקור]

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהילחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

חיוב מזוזה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד, אף על פי שבחוץ לארץ פטור כל שלשים יום, משום יישוב ארץ ישראל[32]. לאחר שקבע המזוזה שוב אינו נוטלה משם אפילו יצא מהדירה[33].


איסור יציאה מארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

מעלת המצווה[עריכת קוד מקור]

בגודל מעלת יישוב ארץ ישראל נכתב רבות בתלמוד ובראשונים:

  • כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה[34].
  • לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.
  • כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח.
  • כל המהלך ד"א בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב. וכעין זה מובא בספרי: "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב"[35].
  • ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה[36].
  • עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים[37].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

  • ויקיטקסט מצוה ליישב את ארץ ישראל, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

    1. ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה).
    2. ^ https://www.toraland.org.il/מאמרים/במעגל-השנה/טו-בשבט/מפרי-הארץ-הטובה/הנטיעה-בארץ-ישראל-כנטיעות-גן-עדן
    3. ^ ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
    4. ^ רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א', סימן ק"ב.
    5. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג
    6. ^ רש"י במדבר לג, נג
    7. ^ השגות הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם, סעיף ג
    8. ^ את המלחמה בכניסה לארץ מנה הרמב"ם כמצווה למחות את מחיית שבעה עממים, ספר המצוות לרמב"ם מצווה קס"ז.
    9. ^ שו"ת הרשב"ש סימן ב, פאת השולחן, הלכות ארץ ישראל
    10. ^ שו"ת אבני נזר, חלק יורה דעה, סימן תנד.
    11. ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק י"ז.
    12. ^ כמו שמנה רק את מצוות עשיית המשכן ולא מנה את עשיית הארון והכפורת כמצוות בפני עצמן.
    13. ^ הרב צבי יהודה קוק, שיחות הרב צבי יהודה, מועדים ב', תשס"ז, עמ' 221, וראו במקורות שבהערה
    14. ^ שו"ת ישועות מלכו (יורה דעה סימן סו). וראה ר' צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות יד)
    15. ^ אבן עזרא על בראשית לג יט; מדרש זוטא, רות פרשה ד, על רות ד,ה.
    16. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'.
    17. ^ פרק כז, פסוק כב
    18. ^ ריה"ל, הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)
    19. ^ בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
    20. ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
    21. ^ דף קיא עמוד א
    22. ^ כפתור ופרח, שו"ת רשב"ש סימן ב, פאת השולחן בהלכות ארץ ישראל סימן א
    23. ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצוות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
    24. ^ "שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'.
    25. ^ כיבוש וקנין ארץ ישראל, בתוך 'קדושת ציון' ניסן תשע"ו
    26. ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
    27. ^ רש"י בבא קמא דף עט/ב
    28. ^ פירוש המשניות, בבא קמא
    29. ^ חושן משפט, תט, א
    30. ^ הר צבי לטור חו"מ ת"ט, צומת התורה והמדינה כרך ג' – הרב שמעון ברוך אוחיון
    31. ^ שו"ת יביע אומר חלק ג - חושן משפט סימן ז ושו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכז
    32. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד, עמוד א'.
    33. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק"ד, עמוד ב'.
    34. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק', עמוד ב'.
    35. ^ (האזינו לב, מג).
    36. ^ תוספתא ע"ז ד' ג'
    37. ^ רמב"ן על התורה דברים יא.

    הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

    קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה קטגוריה:ארץ ישראל ביהדות קטגוריה:פרשת מסעי