ברכת מציב גבול אלמנה

ברכת מציב גבול אלמנה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה

היישוב המתחדש בית אל בבנימין, המשמר את שמו של היישוב המקראי בית אל.

ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כאלמנה, וכעת שבה אל ביתו.

הראשונים נחלקו האם הברכה נתקנה בעיקרה על ראיית כל מבנה, או דווקא על ראיית בית הכנסת. כיום המנהג לברך את הברכה על ראיית בית הכנסת.

מקור הברכה

ברכת מציב גבול אלמנה מוזכרת בתלמוד הבבלי במסכת ברכות: ”תנו רבנן: הרואה בתי ישראל בישובן, אומר: 'ברוך מציב גבול אלמנה'”. ונפסקה בשולחן ערוך.

הברכה מדמה את עם ישראל בגלות כאשה שנעזבה מבעלה שהיא כאלמנה, וכאשר שבו ישראל לארצם וגבולם, הם כאלמנה ששבה לבעלה. דימוי עם ישראל בחורבן ובגלות לאלמנה, מקורו בפסוק בישעיהו: ”כִּי יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ: אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד”.

במשך שנות הגלות, כאשר היישוב היהודי בארץ היה דל, לא נהגו לברך ברכה זו כי קשה היה להגדיר את היישוב בארץ כיציב ולא הייתה בו כל כך נחמה. אך כאשר החלה ההתיישבות היהודית בארץ להתרחב, בעת עליית חובבי ציון ובעת היציאה מחומות ירושלים, החלו לברך ברכה זו על יישובים שנבנו בארץ.

מתי מברכים את הברכה

חלק מפוסקי דורנו כתבו לברך את ברכת מציב גבול אלמנה על ראית בית הכנסת חורבת ר' יהודה החסיד, אם לא ראהו במשך שלשים יום.

רש"י על הגמרא במסכת ברכות מבאר שמברכים את הברכה על יישוב ”כגון יישוב בבית שני”. ובאר הבית יוסף: ”היינו כשישראל מיושבים בלא שטן ולא פגע רע” (בית יוסף אורח חיים סימן רכד). יש אומרים שגם על יישובים החיים בצל פיגועים והתנכלויות אויב ניתן לברך כיוון שהם נחשבים יושבים לבטח הרבה יותר ממצב עם ישראל בגלות.

לדעת הרי"ף ברכת 'מציב גבול אלמנה' נתקנה על ראיית בית כנסת של יישוב ישראלי. אולם לדעת רוב הראשונים, בהם ר"ח, רש"י, רמב"ם, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ד, סעיף י', הברכה היא על יישוב חדש ולאו דווקא בית כנסת. בפועל, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, המנהג לברך את הברכה בבית הכנסת שביישוב החדש.

את ברכות הראיה הקשורות למקומות ואתרים מברכים בכל שלושים יום, לכן גם ברכה זו מברכים בכל שלושים יום שרואים את היישוב החדש. אמנם יש אומרים שמאחר ואין כל כך התפעלות מראיית יישובים חדשים, לכן רק על ראייה ראשונה של יישוב, שאז ישנה התפעלות, מברכים ברכה זו.

לדעת הרב אליעזר מלמד שונה הדין לגבי ירושלים, מאחר שעליה עיקר אבל החורבן, יש לברך על כל בניית שכונה חדשה בתוכה למרות שהיישוב היהודי בה מבוסס וקדום.

להלכה כתב במשנה ברורה בשם הפרי מגדים שבימינו טוב לברך ברכה זו בלא שם ומלכות.

הרב צבי יהודה קוק כתב שהחשש והפחד בדורינו שמא יש כאן ברכה לבטלה, בשל מחלוקת הראשונים, וההחמרה עקב כך שלא לברך כלל - נגזרת מחסרון שלמות באמונה.

לקריאה נוספת

• הרב מאיר בראלי, מציב גבול אלמנה: בירורים בדין רואה בתי ישראל ביישובן ובחורבנן, תשע"א
• הרב מאיר בראלי, מציב גבול אלמנה: בירורים בדין רואה בתי ישראל ביישובן ובחורבנן, בויקיטקסט

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד, ברכת מציב גבול אלמנה, באתר פניני הלכה
• הרב יהודה עמיחי, ברכת מציב גבול אלמנה, באתר מכון התורה והארץ