ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שפת אמת (ספר)

שפת אמת
	שער הספר שפת אמת במהדורת פיוטרקוב תרס"ח
	שער הספר שפת אמת במהדורת פיוטרקוב תרס"ח
מידע כללי
מאת	יהודה אריה ליב אלתר
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות תורנית - חסידות

ערך זה עוסק בחסידות גור. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שפת אמת.

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, OCLC, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים. את הספר חיבר רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור. ספר זה נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר. בנוסף, חיבר האדמו"ר ספר חידושים על חלק מהתלמוד הבבלי, הנקרא אף הוא "שפת אמת".

תוכן הספר[עריכת קוד מקור]

הספר הודפס מיד לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים, הכוללים את הדרשות על התורה והמועדים. הדרשות על המועדים שובצו בין הדרשות על הפרשיות, פחות או יותר במקום המתאים לפי לוח השנה. במהדורת "אור עציון" החדשה הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים, בסדרה בת שבעה כרכים. כמו כן, דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר לוקטו לספר "שפת אמת-ליקוטים", וניתן למצוא בו את הבסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.

את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש", ולאחר השבת או המועד היה כותב אותן בעצמו על פי זכרונו. לכן ניתן למצוא לעיתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאוד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת", וביאור של משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: ”ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון אל הכתב לזאת טוב הקיצור במילות קצרות”.^[1]

בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. דרשות השפת אמת אינן פרשנות, אלא בירור עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית של הרבי שנשען על הנאמר בפסוקים ובמדרשים כנקודות מוצא מילוליות (לדוגמה מילים כ"ויעל" או "וירד" משמשות כנקודת מוצא לעיון בתופעה הרוחנית של "עלייה" או "ירידה"). דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.

מושגים מרכזיים[עריכת קוד מקור]

שבת
ארץ ישראל
הנקודה הפנימית
רצון
בני ישראל / כנסת ישראל
עולם שנה נפש

שם הספר[עריכת קוד מקור]

שם הספר, "שפת אמת", ניתן לו על ידי בני וחתני המחבר. בהקדמה להדפסה הראשונה של הספר שיצאה מיד לאחר פטירת המחבר, הם נימקו את בחירת השם: ”כי כשמו כן הוא. גם לאשר המאמר האחרון אשר כתב איזה ימים קודם פטירתו [הוא בהחיבור הנוכחי פרשת ויהי שנת תרס"ה] סיים שם דבריו האחרונים בתיבות אלו "שפת אמת תכון לעד". גם מרומז בזה שמו הקדוש זצלה"ה "יהודה אריה במוהר"ר אברהם מרדכי" (הכוונה לגימטריה - 1221)”. בשם זה השתמשו המו"לים גם בשאר חיבוריו שהודפסו.

ביאורים ועזרים[עריכת קוד מקור]

הספר נחשב כקשה במיוחד לעיון, בגלל כתיבתו התמציתית וקיצורי הלשון. גם חסרונם של מקורות ומראי מקומות מקשה להבין רעיונות שמושתתים על מדרשים ודברי חז"ל שמובאים בקיצור שאינו מאפשר לדעת את מקורם. בשנים האחרונות, נעשו כמה ניסיונות להוציא מהדורות עם תוספת ביאורים ומראי מקומות. בהוצאת ישיבת אור עציון יצאה לאור ב-2012 מהדורה מוערכת שבה נוספו מראי מקומות והפניות ואף ביאורים במקום הצורך^[2]. כמו כן נדפסה מהדורה של מכון "בני בינה". כמו כן, נכתבו כמה ספרי עזר שנועדו לבאר את הדברים ולהנגישם בשפה קלה.

בחסידות גור מתנגדים לכל שינוי ולכל ניסיון לבאר את הספר, על פי דברי בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שאמר כי כל יהודי יכול ללמוד בספר לפי רמתו, ולכן אין לקבוע מסמרות בביאור מסוים שלא בטוח שהוא הנכון. כך למשל, הרב יעקב משה חרל"פ כתב ביאור לספר, וגנז אותו לבקשת האדמו"ר מגור שנימקה בטיעון זה.

הערכה[עריכת קוד מקור]

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהספר "שפת אמת" היה מונח על שולחנו מדי שבת, ציין כי ”יש שהמחבר גדול מספרו, ויש שהספר גדול ממחברו, אבל ה"שפת אמת" הוא וספרו חד הוא”. עוד אמר עליו כי ”"השפת אמת" כותב בקיצור נמרץ, ויש לדייק בדבריו כמו בדברי אחד הראשונים”^[3].

חידושי "שפת אמת" על הש"ס[עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

שפת אמת הוא גם שמו של ספר חידושים על הש"ס בסגנון המקובל אצל האחרונים שנתחבר על ידי אותו המחבר. שפת אמת על הש"ס יצא לאור על הסדרים מועד וקדשים וכן על מסכתות נזיר וסוטה. בשנת ה'תשע"ג (2013) התגלה בין ספרי אוסף שניאורסון שהועברו לידי המוזיאון היהודי במוסקבה, כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו^[4].

התוכן המופיע בספר בסוגריים מרובעות, הוא מחתנו רבי יעקב מאיר בידרמן^[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הרב משה שפירא, פניני שפת אמת, שובה - מרכז ללימודי יהדות, עפרה, תשס"ד-תש"ע (חמישה כרכים).
הרב אריה הנדלר, שפת הג"ן, דרשות "שפת אמת" מבוארות ומוערות לג"ן פרשיות השבוע, ישיבת שעלבים, שעלבים, תשס"ה.
הרב שלמה רוזנברג, תכון לעד - עיונים ב"שפת אמת", הוצאת ישיבת הר עציון, תשס"ח.
הרב נחמיה שינפלד, שפתי דעת, מהגותו הרעיונית של ה'שפת אמת' לחג ולמועד, מוסד הרב קוק, 2010.