ישיבת אור עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אור עציון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבה תיכונית אור עציון
אין תמונה חופשית
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תש"ך
השתייכות ישיבות תיכוניות
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים בנימיני והמועצה האזורית שפיר
מנהל דוד אביכזר
ראש הישיבה הרב ערן פרינס, הרב חיים דרוקמן
תלמידים כ־250
מיקום מרכז שפירא
קואורדינטות 31°41′55″N 34°42′31″E / 31.698706°N 34.708664°E / 31.698706; 34.708664
ישיבה גבוהה אור עציון
סמל אור עציון.png
סמל ישיבת אור עציון
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשל"ח
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים דרוקמן
מספר כיתות 11
מנהל דוד אביכזר
תלמידים כמאתיים
באחריות המנהל לחינוך התיישבותי

ישיבת אור עציון הוא שמן של ישיבה תיכונית ולצדה פנימייה צבאית, ישיבת הסדר וכן של ישיבה גבוהה, כולן בראשות הרב חיים דרוקמן. המוסדות נמצאים במרכז שפירא, שבין אשקלון לקריית מלאכי, ומשתייכים לרשת ישיבות בני עקיבא. הישיבה התיכונית הוקמה בשנת תש"ך (1960), על ידי המועצה האזורית שפיר. שמה של הישיבה ניתן לה כהנצחה לזכרם של בני גוש עציון ולוחמיו, אשר נפלו במלחמת השחרור. הישיבה הוקמה בראשונה כישיבה תיכונית חקלאית על ידי משה מושקוביץ ובראשה הועמד הרב חיים בנימיני.[1]

ב־1977 (ה'תשל"ז) הוקמה ישיבת ההסדר (הפועלת גם כישיבה גבוהה), וב־1980[2] הוקמה ליד הישיבה התיכונית פנימייה צבאית לפיקוד, במתכונת הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

הישיבה התיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת שנת תשע"ח מונה לראש הישיבה התיכונית הרב ערן פרינס. בין הר"מים הרבנים קלמן כ"ץ, אבי דיין, גיל ביצ'ה, משה יניב, בניהו יורב ואיציק בן עזרא. לומדים בה נכון לשנת 2017 כ־250 תלמידים, כולל חניכי הפנימייה הצבאית ותלמידי תורת עציון.[3] ראשי הישיבה אשר קדמו לרב פרינס הם (ע"פ סדר כרונולוגי, מהמאוחר למוקדם) הרב מיכה קלצהנדלר, הרב יצחק נריה, הרב רפי מימון, הרב יוסף כפיר והרב חיים דרוקמן, המשמש כיום כנשיא הישיבה.

מסלול הפנימייה הצבאית הוקם, כאמור, בשנת 1983. מייסד הפנימייה ומפקדה הראשון היה סגן אלוף פנחס נעמן. אחריו פיקדו על הפנימייה סא"ל אדי דגן, סא"ל נתי שכטר וסא"ל אילון היימן. מפקדה כיום (2016) הוא סא"ל ליאור פרי. בפנימייה למדו כ־30 חניכים בכל כיתה (הנקראת "פלוגה"). בעקבות ההחלטה על סגירת הפנימיות הצבאיות, המחזור האחרון עתיד לסיים את לימודיו בסוף שנת הלימודים תשע"ט.

בישיבה מסלול בשם 'תורת עציון', שבו נערכים הלימודים בקמפוס של הישיבה הגבוהה, כולל שיעורים של הרמי"ם מהישיבה הגבוהה. התלמידים במסלול לומדים לימודי קודש עד שעות אחר הצהרים ולאחר מכן לימודי חול לתעודת בגרות מלאה. ראש המסלול הוא הרב ברוך הרניק.

ישיבת ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת ההסדר־גבוהה אור עציון, הוקמה בשנת ה'תשל"ז (1977), ראש הישיבה הרב חיים דרוקמן. בישיבה לומדים כ־200 תלמידים, כולל התלמידים הנמצאים בשירות צבאי פעיל ואברכים הלומדים בכולל שבישיבה. עם צוות הישיבה נמנים הרבנים אביגדור שילה, יהודה בהרב, שמעון לפיד, מנחם מן, שמואל רוזנפלד (רבו של קיבוץ חפץ חיים), יאיר פינקלשטיין ודן (דני) אלינר.

הישיבה מפעילה כמה מסגרות:

לצד הישיבה פעיל ארגון בוגרים המארגן ימי עיון ופעילויות נוספות. הישיבה מוציאה עלון שבועי לתלמידיה ולחייליה בשם "אור השבוע" וחוברת שנתית עם דברי תורה. כמו כן יוצא ביטאון חודשי בשם "אור הלבנה" המעודד יצירה של תלמידי הישיבה.

הישיבה ממוקמת ביישוב מרכז שפירא, סמוך לכביש 3 בין קריית מלאכי לאשקלון.

הישיבה מונה כמאה וחמישים תלמידים הלומדים בבית המדרש, וכן תלמידים המשרתים בצבא במסגרת תוכנית "ההסדר".

כארבעים מהתלמידים הם אברכים. חלקם לומדים גמרא במסגרת הרגילה, וחלקם לומדים בתוכניות ההלכה לקראת בחינות ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל. האברכים מתגוררים בחלקם על יד הישיבה ובחלקם במסגרת הגרעין התורני בקריית מלאכי.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת אור עציון מחנכת את תלמידיה ברוחו של הרב קוק. בניגוד למרבית ישיבות ההסדר, בישיבה מתגייסים לאחר שנתיים וחצי של לימודים בישיבה ולא לאחר שנה וחצי.

מוסדות ומסגרות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מפעילה מסלול להכשרת מורים (שלוחה של מכללת הרצוג); מכינת "אור מאופיר", לפיתוח מנהיגות צעירה בקרב עולי אתיופיה ומדרשת אורות עציון - מדרשה לבנות לאחר גיל התיכון, בראשות הרב עוזי ביננפלד.

לצד הישיבה פעיל ארגון בוגרים המארגן ימי עיון ועוד. הישיבה מוציאה עלון שבועי לתלמידיה ולחייליה בשם "אור השבוע" וחוברת שנתית עם דברי תורה. כמו כן יוצא ביטאון חודשי בשם "אור הלבנה" המעודד יצירה של תלמידי הישיבה.

המכון התורני לחקר כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המכון התורני לחקר כתבי יד ע"ש ר' יצחק וחנה סטרולוביץ" נוסד בשנת תשמ"ד, ושם לו למטרה להיות מנוף ליצירה תורנית, להגדלת תורת ארץ ישראל במלוא משמעותה הרחבה והמקיפה, ולהעשרת אוצר הספרים היהודי בהוצאה לאור של יצירות תורניות ייחודיות.

בין הספרים שהוציא המכון לאור:

  • ספרי הרב קוק "אורות התורה" ו"אורות התשובה" במהדורות חדשות ומנוקדות
  • "אור זרוע" למסכתות שבת ועירובין, וסדר נשים
  • ספרי ראש הישיבה, הרב חיים דרוקמן, הכוללים בין השאר קמעא קמעא, לזמן הזה, התורה לדורנו.
  • "שפת אמת" על התורה והמועדים במהדורה חדשה
  • ספרי הרב אלימלך בר שאול (רבה של רחובות לשעבר)
  • ספרי הרב יהושע בכרך
  • "משמיע ישועה" - סיפורים על הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת הסופר שמחה רז ובעריכת הילה וולברשטיין
  • ספרי ילדים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]