ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/שיתין נשמין
שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה. ישנן דעות שונות בספרות ההלכה לגבי אורכו של השיעור, וההכרעה המקובלת היא שהוא מעט יותר מחצי שעה.[1]
מקור[עריכת קוד מקור]
בתלמוד הבבלי נאמר כי אסור לישון בשנת צהריים יותר משיתין נשמין. התלמוד מכנה את השיעור "שנת הסוס".
לחצו כדי להקטין חזרה
קובץ:מפת יהדות בבל בימי התלמוד עם יישובים.png
|
היישובים היהודיים בבבל בתקופת התלמוד, על פי בן-ציון אשל. פומבדיתא נראית בקצה הצפוני-מערבי, בסמוך לפלוג'ה של ימינו, וסמוך לה מתחתיה נראית בי כובי. |
התלמוד מביא על כך סיפור שסופר על אביי עצמו: ”אביי הוה ניים (ביום[2]) כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי. קרי עליה רב יוסף (את הפסוק במקרא[3]): עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ”[4]. בתלמוד לא מבואר כמה הוא זמן ההליכה מפומבדיתא לבי כובי. לדעת רש"י המרחק הוא זמן הליכת שש פרסאות (מרחק זמן הליכת פרסה בהלכה מצוין לרוב הדעות כשעה וחמישית, ולפי זה שש פרסאות זה 7.2 שעות)[5], והאחרונים תמהו על שיטתו שעולה ממנה משך זמן מרובה לשינת אביי, ושממקומות אחרים משמע שלא מדובר במרחק הליכה גדול כל כך[6], ויש שהגיהו ופירשו בדעת רש"י שכוונתו לשישית פרסה (שלפי הדעה המקובלת[7] זה 12 דקות)[8]. לדעת הרא"ה המרחק הוא זמן הליכת מיל (מרחק זמן הליכת מיל בהלכה מצוין לפי הדעה המקובלת בפוסקים כ-18 דקות)[9].
דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך ”אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת צהריים – יישן. ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס, שהוא שיתין נשמי.[10]” הפוסקים האחרונים סייגו את הדברים וכתבו כי אם ישן לצורך לימוד תורה בלילה וכדומה מותר לו לישון גם יותר מכך.[11]
שיעור הזמן[עריכת קוד מקור]
בפוסקים ישנן כמה דעות מהו שיעור הזמן של שיתין נשמין.
- החיד"א כתב כי "ירא אחד דקדק כמה פעמים בשינת הסוס" ומצא שהיא "יותר מחצי שעה".[12]
- הרב צבי הירש בושקא כתב כי השיעור הוא לא פחות משלוש שעות, והוכיח ממה שמסופר על האר"י שישן שלוש שעות בשבת בצהריים, ולא ייתכן שישן יותר משיתין נשמין.[13]
- הרמ"ע מפאנו כתב כי שיעור נשימה אחת הוא אחד חלקי תתר"ף (1/1080) משעה, ולדבריו שישים נשימות הם שלוש דקות ושליש.[14] בעל התניא כתב גם כן כי שיעור נשימה הוא כך, אך הוסיף כי שישים הנשימות המוזכרות על דוד המלך הם נשימות גדולות הכלולות מ-18 נשימות, לדבריו השיעור הוא שעה אחת.[15]
- הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כתב "יש אומרים (שהשיעור הוא) כשתי שעות".[16]
- יש שהביאו בשם האר"י שהשיעור הוא שש שעות.[17]
- הרב אברהם דנציג כתב[18] כי שיעור שיתין נשמין הוא שיעור "מהלך מאה אמה",[19] ולדבריו השיעור הוא 54 או 72 שניות.[20] גם הט"ז צידד בכך.[21]
- בספרות הקבלה נתנו משמעות אחרת ל"שיתין נשמין" על פי הזוהר,[22] כי אין הכוונה לשיעור זמן כלשהו, אלא כל אדם שקם משנתו לפני חצות הלילה, שנתו לא נחשבת כשנת שיתין נשמין אלא רק כ"שישים נשימות חסר אחת" כיון שהשינה לא מושלמת והוא לא התחבר לכל שישים הדרגות שיש בשינה.[23] אולם המלבי"ם הוכיח מהזוהר שהוא "פחות מארבע שעות".[24]
דינים נוספים[עריכת קוד מקור]
מי שלא ישן שיעור שיתין נשמין אינו חייב בנטילת ידיים כשקם,[25] יש אומרים כי אינו חייב בברכות התורה,[26] ואם היה זה באמצע סעודה אין זה נחשב הסחת דעת המחייבת שוב בברכה.[27]
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- יעקב משה הלל, ביאור לשון הזוהר בעניין השינה לפני ואחרי חצות ופירוש השיתין נשמי, "מקבציאל" יט' ה'תשנ"ד עמודים קצ"א - ר"ב.
- יחיאל דב פוקס, בענין שינה ביום והמסתעף, קובץ "מדרכי דוד" ירושלים ה'תשס"ה, עמודים קע"א - ר"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- ד"ר משה רענן, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס – סוס באתר פורטל הדף היומי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ קיצור שולחן ערוך סימן ב' אות ח'. אור לציון חלק ב' פרק א' סימן ז'.
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב', ד"ה הוה ניים.
- ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב', ד"ה כמיעל.
- ^ ראו רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן כ', ד"ה ומ"ש במכתבו; רבי יעקב עטלינגר, ערוך לנר, על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב', ברש"י ד"ה כמיעל (וראו שם שלדעתו אינו יותר מארבע או חמש פרסאות [4.8–6 שעות]); וראו רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, סימן ד, ס"ק י"ז.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ט, סעיף ב'.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי צבי הירש בושקא, תפארת צבי, או"ח, סי' א', ד"ה הגיעני, לבוב תקע"ו, דף ב', עמ' א', באתר אוצר החכמה;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יוסף שלום אלישיב, הערות רבינו הגרי"ש אלישיב, על מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב', ד"ה אביי, באתר אוצר החכמה. - ^ רא"ה, חידושי הרא"ה, על מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב', ד"ה אמר רב, באתר מפרשי האוצר.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"א.
- ^ פלא יועץ מערכת השין. פתח הדביר אורח חיים סימן רל"א. רב פעלים בקונטרס "סוד ישרים" חלק ב' סימן ט'.
- ^ מחזיק ברכה בקונטרס אחרון אורח חיים סימן ד'.
- ^ שו"ת תפארת צבי סימן א'.
- ^ אלפסי זוטא סוכה כו:. מובא בשערי תשובה אורח חיים סימן ד' סעיף טז'.
- ^ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח, עמוד תקמ"ג.
- ^ ערוך השולחן סימן ד' סעיף קטן יז'.
- ^ הרב שלום בוזגלו ב"מקדש מלך" על הזוהר בראשית ר"ז., שו"ת משנה הלכות חלק ה' סימן ד' סוף דיבור המתחיל "גם מש"כ".
- ^ חיי אדם כלל ז' אות ח'.
- ^ המוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'.
- ^ (תלוי במחלוקת הראשונים ב"כדי הילוך מיל") מידות ושיעורי תורה פרק כ' הערה 127. שמירת הגוף והנפש סימן נד' הערה מה'
- ^ טורי זהב, אורח חיים סימן מד' ס"ק א'.
- ^ ספר הזוהר, חלק א', דף ר"ז, עמוד א'
- ^ שלמי ציבור יז. בשם הרש"ש. כף החיים אורח חיים סימן ד' סעיף קטן נז'. שו"ת וישב הים חלק ג' סימן א'.
- ^ ארצות החיים, ארץ יהודה, סימן ד' סעיף קטן י'.
- ^ משנה ברורה, סימן ד', סעיף קטן ל"ד
- ^ הרב שלמה זלמן אוירבך ב"הליכות שלמה" תפילה פרק ו' סעיף א'. לוח לארץ ישראל בדיני הושענא רבה בשם האדר"ת.
- ^ חיי אדם כלל מ' סעיף י"ז.