ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:יעקב אריאל/ארכיון1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

<:יעקב אריאל

  • תאריך תחילת ההצבעה: 16:30, 14 במאי 2020 (IDT)
  • תאריך סיום ההצבעה: 16:30, 21 במאי 2020 (IDT)
  • המחלוקת היא לגבי קטע העוסק בעתירה נגד הענקת פרס ישראל לרב אריאל וציטוט המיוחס לפסק הדין.

דיונים קודמים[עריכת קוד מקור]

הצגת עמדות[עריכת קוד מקור]

עמדת צד א'[עריכת קוד מקור]

לאחר אזכור ההחלטה להעניק לרב אריאל את פרס ישראל, יופיע הנוסח הבא:

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"[2]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"[3].

הערות שוליים

נימוקים בעד עמדה זו:

עמדת צד ב'[עריכת קוד מקור]

דברי הרב אריאל לא יוצגו כ'התבטאויות נגד הקהילה הגאה' ופרפרזות מאתר ערוץ 20 לא יוצגו בסימוכין לפסק הדין.

נימוקים בעד עמדה זו:

  1. הציטוט מוצג בסימוכין לפסק הדין עצמו, אך אינו מופיע בו. למעשה הוא לקוח מכתבה באתר ערוץ 20.[1]
  2. מדובר בפרפרזה משפטית לא מוצלחת, שכן החצי השני שלה לקוח מסיכום פסק דין קודם של בג"צ בו דחה עתירה נגד הענקת פרס ישראל לזאב שטרנהל, והחצי הראשון שלה הוא חצי משפט שהמשכו "– אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס". כלומר הנימוק לדחיית העתירה הוא שדברי הרב אריאל אינם רלוונטיים להחלטה על הפרס, לא שפרס ישראל אמור להיות מוענק לבעלי דעות מגוונות.
  3. האמירה "התבטאויותיו של הרב אריאל הן צורמות, עולבות ופוגעות בציבור שלם" היא הערת אגב בפסק דין שכתבה השופטת ענת ברון שאין לה נפקות משפטית ולכן אינה חלק מהרציו (החלק המחייב). בנוסף היא אפילו לא באה בעקבות שקלא וטריא משפטי כלשהו ואינה אלא הבעת דעה סתמית של השופטת.
  4. אין צורך להבהיר שבג"צ לא קבע שדברי הרב אריאל אינם חמורים, כי הם אינם מוזכרים בערך. לדעתי גם את העתירה שנדחתה לא היה צריך להזכיר.
  5. הצגת דברי הרב כ'התבטאויות נגד הקהילה הגאה' היא מקרה חמור של חוסר NPOV. בברכה, גנדלף - 01:16, 08/05/20
  1. שולמית אלוני קיבלה גם היא את הפרס, וזכתה גם היא ל"נזיפה" על עמדותיה משופטי בג"ץ, אבל זה לא מוזכר בערך שלה. זאב שטרנהל קיבל גם הוא את הפרס, וגם שם נערכה עתירה לבג"ץ, וגם שם הביעו השופטים את מורת רוחם מדברים שאמר, אבל בערך שלו אפילו לא מוזכרת העתירה. מה שהיה טוב במקרים ההם טוב גם כאן. אם יוכרע כאן אחרת יש לעדכן גם בערכים של שניהם, ואם תהיה שם התנגדות בכוונתי לפתוח הצבעות גם לגבי שני אלה (ואחרים, ככל שאזכר בהם). סוף סוף, אין אצלנו כלל שהצבעות מחלוקת צריכות להיפתח רק בגין התבטאויות של רבנים. על כל פנים, ככל שזה תלוי בי לא אסכים למוסר כפול. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 15:32, 8 במאי 2020 (IDT)
נוסף על מה שכתב נרו, נראה שבשבועות האחרונים יש מי שטורח לעבור בין ערכי רבנים ולציין שהתטאו נגד להט"ב בצורה לא לגמרי פוליטיקלי קורקט. אני זוכר מהזמן האחרון את ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:רפי פרץ, ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:מאיר מאזוז, ועכשיו זה. רוב הסיכויים ששכחתי נוספים. לאור חוסר ההלימה שעליה הצביע נרו יאיר, נראה שמדובר בעבודה של לובי. זה סר טעם, וזו לא אנציקלופדיה. העובדה שרב אורתודוקס אינו פרו להט"ב אינה חידוש ואינה אנציקלופדית (יתכן שדווקא מקרה הפוך כן ראוי לאזכור). מספיק עם הפארסה הזאת. חמויישֶה - שיחה 12:37, 10 במאי 2020 (IDT)

המשך הדיון[עריכת קוד מקור]

עמדה זו לא ברורה. מה המשמעות של מי שבוחר בעד אפשרות זו?! יוניון ג'ק - שיחה 10:46, 8 במאי 2020 (IDT)
לפי עמדה ב' האם ניתן יהיה לצטט את דבריו בלי להציג אותם כ"התבטאות נגד הקהילה"? למשל: "עקב דבריו שהומוסקסואלים הם נכים שצריכים טיפול, הוגשה עתירה וכו'"
כמו כן, האם לפי עמדה זו ניתן יהיה להציג סימוכין מאתר אחר חוץ מערוץ 20,או לצטט ישירות מהאתר כך שלא מדובר בפרפרזה? איתמראשפר - שיחה 14:04, 8 במאי 2020 (IDT)
אולי כדאי להבהיר בהצעה זו שיישאר הנוסח הנוכחי ("עתירה לבג"ץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל נגד ההחלטה נדחתה") או בדומה לו. היקף דומה לזה שבערך שולמית אלוני, והרבה יותר מהערך זאב שטרנהל, שם אין כלום על העתירה לבג"ץ. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 15:37, 8 במאי 2020 (IDT)
אז כדאי כבר להניח תבנית מחלוקת גם על הערכים שלהם ולהצביע על שלושתם במקביל. אחרת גדל הסיכון שהחלטת הקהילה תהיה לא עקבית, כפי שכבר כעת אין עקביות בין הערכים.
איתמר, את הפרפרזה המשובשת הזו מצאתי רק בערוץ 20, בטוויטר של מישהי, ובוויקיפדיה. האם לאחר ההצבעה יהיה ניתן להמשיך להתקוטט על איזה נוסח מוטה אחר? ודאי, ללא תלות באיזו עמדה תתקבל. בברכה, גנדלף - 15:48, 08/05/20
אני בעד. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 16:07, 8 במאי 2020 (IDT)

גנדלף, הנימוק הראשון שלך מטעה. הציטוט שמופיע במסגרת אמנם לא מופיע כשהוא בפסק הדין, אבל הוא כן מופיע בשני חלקים:

9. ... לא ניתן ואין זה ראוי אפוא להגביל את חלוקתו של פרס ישראל לאלה המחזיקים בדעות הנטועות בלב הקונצנזוס הציבורי, אלא שיש למדוד את המועמדים לפרס בהתאם להישגיהם המקצועיים ולתרומתם בתחום פועלם. אשר לרב אריאל –מומחיותו ועשייתו היא בתחום הספרות התורנית, ועל כן מטבע הדברים מתעורר חשש לכך שהשקפת עולמו ביחס למשפחות חד-מיניות באה לידי ביטוי גם ביצירה התורנית שהיא אומנותו, עד כי לא ניתן עוד להפריד בין דעותיו האישיות לבין פועלו המקצועי; ...
10. הנה כי כן, התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו.

כלומר לטעון שהציטוט לקוח מערוץ 20 ולכן לא צריך להציג אותו ליד העתירה זו הטעיה, כיוון שהציטוט מערוץ 20 מאחד בין שני ציטוטים מפסק הדין כאשר המילה היחידה שהוא מוסיף היא "ואולם".
חוץ מזה, לטעון שההתבטאויות שלו הן לא נגד הקהילה זה חסר ביסוס. לא רק שהעותרות התייחסו אליהן ככאלו מבלי שהמשיבים הכחישו, אלא שפסק הדין עצמו קורא להתבטאויות האלו "התבטאויותיו של הרב אריאל בגנות הקהילה הלהט"בית" (בסוף סעיף 8 ובסוף סעיף 10).
ואולי הטיעון הכי מוזר ביניהם הוא הטיעון השלישי. הציטוט הוא לא "הערת שאגב בפסק דין", אלא חלק מההסבר של איך היא הגיעה למסקנות שלה. אם סעיף 10 בפסק הדין הזה (שבו מופיע הציטוט) הוא הערת אגב שאין לה מקום בוויקיפדיה, אזי הציטוט המרכזי בהלכת דרעי-פנחסי, זה שמופיע בערך, הוא גם הערת אגב שאין לה מקום בוויקיפדיה. הנימוקים האלו הם לא חסרי משמעות, הם חלק מההיגיון שמאחורי ההחלטה. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 11:07, 8 במאי 2020 (IDT)

לא הבנתי את הטענה שהאמירה שהציטוטים צורמים היא החלטה שיפוטית. הם פסקו שהציטוט הוא צורם? האם כעת אם מישהו יטען שהציטוט אינו צורם הוא יבזה את ביהמ"ש? איזו משמעות יש לפסיקה כזו? (או בנימה יותר למדנית: האם יש 'חלות שם' צורם?) ההחלטה השיפוטית היא שגם אם הציטוט צורם, אין בו כדי לפסול את קבלת הפרס. איש לא פנה אל ביהמ"ש כדי שיחליט אם הציטוט צורם. בן עדריאלשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף 11:11, 8 במאי 2020 (IDT)
זה לא אומר שזה לא דבר שהשפיע על השיקול. ממש כמו שבציטוט של פסק דין נתניהו כתוב על זה שההסכם הקואליציוני חריג. אף אחד לא שאל אם הוא חריג, השאלה היא אם הוא חוקי. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 11:37, 8 במאי 2020 (IDT)
יובל, בעצמי כתבתי שהציטוט הוא הלחם של שני דברים שונים שנכתבו בפסק הדין, ושהחיבור שלהם יוצר רושם מוטעה שהנימוק לדחיית העתירה היה שפרס ישראל אמור להיות מוענק לבעלי דעות מגוונות, בשעה שהנימוק המרכזי היה שהן אינן רלוונטיות. בברכה, גנדלף - 16:02, 08/05/20
זה לא מה שנכתב בנימוקים, אבל אני לא רוצה להיכנס ל"הוא אמר היא אמרה" אז אני אקבל. כך או כך זה לא הרושם שאני מקבלת מהציטוט. נכתב שאי אפשר להגביל את הפרס למי שמסכים עם הקונצנזוס הישראלי, וכך גם אני מבינה - ההתבטאות חמורה, אבל גם אם הומופוביה זה לא מקובל בחברה זו לא עילה לפסול את הענקת הפרס. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 16:13, 8 במאי 2020 (IDT)

על מה הדיון בכלל?[עריכת קוד מקור]

דיון המחלוקת נפתח בשאלה האם צריך לצטט בערך את המשפט מתוך פסק הדין או להסתפק בהחלטה הסופית (לדחות את העתירה)? לא ברור לי איך עמדת צד ב', כפי שהיא מוצגת כרגע קשורה לדיון הספציפי הזה. Eladti - שיחה 13:44, 8 במאי 2020 (IDT)

הדיון הוא על הוספת הפסקה הספציפית המופיעה במסגרת, ועמדת צד ב' מתייחסת לפסקה הזו. הפסקה הזו לא מכילה רק ציטוט, ולכן עמדה ב' מתייחסת למכלול (כלומר להצגת דברי הרב כאילו כוונו נגד הקהילה הגאה, הרכבת שני ציטוטים נפרדים לפייק-ציטוט אחד, ציטוט עמדה אישית של השופטת וכו'). Ronam20 - שיחה 13:51, 8 במאי 2020 (IDT)
יופי של הסבר מאוזן ונייטרלי, Ronam.
הדיון הוא על השאלה האם צריך להסביר שהעמותה עתרה נגדו בגלל ההתבטאויות שלו נגד הקהילה (או בגנות הקהילה, אם אתם מעדיפים), ועל האם צריך להופיע הציטוט המדובר, שמורכב מכמה משפטים שונים בפסק הדין. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 13:59, 8 במאי 2020 (IDT)

נגד או בגנות?[עריכת קוד מקור]

למען הדיוק הלשןני אני מציע לשנות בניסוח של עמדה א' ל"התבטאויותיו בגנות הקהילה וכו'". זה גם הנוסח בו בחר בית המשפט, ובצדק. בברכה, איתמראשפר - שיחה 14:12, 8 במאי 2020 (IDT)

מיקוד הדיון וההצבעה[עריכת קוד מקור]

נכון לעכשיו, מופיעה בערך "יעקב אריאל" הפסקה הבאה:

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות".[1][2] עתירה לבג"ץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל נגד ההחלטה נדחתה.[3]

הערות שוליים

למיטב הבנתי, השאלה כאן ועכשיו היא האם להשאיר את הפסקה הנ"ל כמו שהיא, או להחליפה בפסקה הבאה:

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות".[1][2] בעקבות התבטאויותיו נגד הקהילה הגאה, עתרה האגודה למען הלהט"ב בישראל נגד ההחלטה. השופטים דחו את העתירה וציינו ש"התבטאויותיו של הרב אריאל הן צורמות, עולבות ופוגעות בציבור שלם – ואולם לא ניתן ואין זה ראוי להגביל את מתן פרס ישראל לאלה המחזיקים בדעות הנטועות בלב הקונצנזוס הציבורי".[3]

הערות שוליים

Talmoryair, בתור מי שיצר את דף הצבעת מחלוקת זו - האם תוכל לאשר את מה שכתבתי כאן עכשיו? יוניון ג'ק - שיחה 14:53, 8 במאי 2020 (IDT)

מבחינתי זה בסדר [כלומר הרע במיעוטו]. Talmor Yair - שיחה 15:05, 8 במאי 2020 (IDT)
אנא הסבר: מה כאן רע (לדעתך)? יוניון ג'ק - שיחה 15:11, 8 במאי 2020 (IDT)
יוניון ג'ק, תודה רבה על מיקוד הדיון. אני מציע שינוי נוסח בפסקה המוצעת. במקום לכתוב "בעקבות התבטאויותיו נגד הקהילה הגאה, עתרה האגודה למען הלהט"ב בישראל נגד ההחלטה." לכתוב "האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה בטענה כי לא ראוי להעניק את הפרס לאדם שהבתטא בגנות הקהילה".
ההצעה הנוכחית מקבלת את התבטאויות נגד הקהילה הגאה כעובדה מוגמרת, בעוד שהנושא נתון לפרשנות. העובדה שהעתירה הוגשה בשל אותן התבטאויות, בטענה שהן פוגעות, היא כבר עובדה (וזאת מבלי להתייחס לשאלה האם באמת האמירות היו פוגעות או לא). Eladti - שיחה 15:44, 8 במאי 2020 (IDT)
באמת שאני לא מבינה את הטענה שההתבטאויות שלו הן לא נגד הקהילה, כשהעותרים, המשיבים ובית המשפט הסכימו כולם שהן כאלו. אריאל עצמו לא טען שהן לא נגד הקהילה, אלא רק שהן לא רלוונטיות לקבלת הפרס. למה שזה יהיה אחרת בוויקיפדיה? //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 15:49, 8 במאי 2020 (IDT)
כתבי התשובות של המשיבים אינם לפנינו ואיננו יודעים מהם כתבו. ודאי שהרב אריאל לא הסכים שהתבטא 'נגד הקהילה'. זה לא הנושא שעמד לדיון ובהליכים משפטיים הצדדים לא צריכים להסביר מדוע הם מתנגדים לכל המינוחים בהם הצד שכנגד משתמש על מנת להשחיר את פניהם. וגם אם היה מועיל לו להכחיש את זה ולהסביר את דבריו, ייתכן שזה היה מחייב את הרב אריאל להשקיע מזמנו בנושא או פוגע בכבודו. (מזכיר לי את המקרה שהרב אליעזר מלמד סירב להתייצב לשימוע אצל שר הביטחון אהוד ברק מחשש לכבוד הרבנות.) בברכה, גנדלף - 16:20, 08/05/20
אנחנו דווקא כן יודעים את תגובת הרב לעתירה: הוא אכן השקיע מזמנו בנושא ואמר "לא חוזר בי. לא אצטער אם הפרס יבוטל" בראיון ארוך ל-ynet. אני מסכים שאפשר להחליף את המילה "נגד" במילה "בגנות", לדעתי זה יותר מדוייק. איתמראשפר - שיחה 19:24, 8 במאי 2020 (IDT)
אם כך, אני מציע את הדבר הבא: למען הסדר הטוב והבהירות - דף ההצבעה הנוכחי יגנז. אני אפתח במוצ"ש בחצות דף הצבעת מחלוקת חדש, ובו יהיו כתובים כל הנוסחים שעלו כאן בדיון. במהלך 72 השעות שלאחר מכן כל אחד יוכל להציג טיעונים בעד אחת מהאפשרויות, זאת שהוא תומך בה ביותר. אפשרות שלא יהיו לה אף תומכים - תוסר מההצבעה. לאחר מכן - ההצבעה תיפתח. אנא הגיבו בקצרה - בעד/נגד מה שהצעתי. אם יהיה קונצנזוס - כך נעשה. יוניון ג'ק - שיחה 19:44, 8 במאי 2020 (IDT)
לא בדיוק הבנתי מה האופציות. בנגד, בגנות, רק את זה שהאגודה עתרה ולא למה... ומה עוד? או רק על המילה "בגנות" לפתוח הצבעה חלופית? //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 20:23, 8 במאי 2020 (IDT)
אני מקווה שהפעם לא יהיה שולצה. זה מיותר. להביט לאופק - שיחה 20:57, 8 במאי 2020 (IDT)
YuvalNehemia, כל האופציות השונות יהיו ברורות ברגע שדף ההצבעה החדש יווצר. להביט לאופק, במידה ויהיו אפשרויות הצבעה שלא יהיו להם תומכים כלל - הן יוסרו מההצבעה, ואז לא תהיה הצבעת שולצה. יוניון ג'ק - שיחה 21:22, 8 במאי 2020 (IDT)
מצוין. יש לי הרגשה שיש מי שדוחף לשולצה בכח כטכניקה פסולה. עדיף באמת להשאיר את השולצה רק אם אין ברירה. להביט לאופק - שיחה 21:25, 8 במאי 2020 (IDT)
אלעד שים לב שדברים לא מסתכמים בטענה שמדובר בנכים הזקוקים לטיפול, אלא הבהיר כי אין להתגאות בזה או לתת לזה לגיטימציה ברשות הרבים. גאווה להט"בית היא בסיס הקהילה הגאה, כפי שניתן להבין משמה. בר 👻 שיחה 21:35, 8 במאי 2020 (IDT)

והמצב כיום?[עריכת קוד מקור]

האם הוצגה פשרה או המחלוקת עדיין קיימת? Euro know - שיחה 13:41, 10 במאי 2020 (IDT)

אין פשרה. Talmor Yair - שיחה 18:58, 10 במאי 2020 (IDT)
בתור ויקיפד חדש אני רוצה לשאול. האם אי פעם היתה פשרה בדיונים מסוג זה על ערכים מסוג זה? כי אני למשל עכשיו בדיון מסעיר בערך תנועת תורה ועבודה האם לרשום על הרב הירשנזון "מראשוני רבני תנועת המזרחי" "מרבני תנועת "המזרחי" או מראשוני "תנועת "המזרחי". ואם אין לדיונים האלה תוחלת מדוע לקיים אותם? מדוע לא להציע נוסחים עבור הצבעת מחלוקת ובזה נסגור את הפינה? להביט לאופק - שיחה 19:23, 10 במאי 2020 (IDT)
כי הגישה של לרוץ להצבעה טובה במקרה שבו יש ויכוח עקרוני, ושתלוי בתפיסת עולם (ראה למשל המחלוקת שהייתה קלפני זמן מה על העךר נעמי שמר). ככל שניתן, אנחנו מעדיפים להגיע לפשרות. אם הזכרת את הערך נמאני תורה ועבודה, אתה מתבקש לענות שם אך ורק על שאלתי, ולא לבזבז לכולנו את הזמן.david7031שיחה • י"ז באייר ה'תש"ף • 19:28, 10 במאי 2020 (IDT)
אני מבקש ממך שתלמד לדבר בכבוד. להאשים אותי בבזבוז זמן זה לא לעניין. ועניתי לך שם. ומבחינתי הדיון מוצה, שתביא מקור חלופי אשמח לחזור לדיון. להביט לאופק - שיחה 19:40, 10 במאי 2020 (IDT)
למה לא נפתחה עדיין ההצבעה? ישנן רק שתי אפשרויות, ולשתיהן הובאו נימוקים. מוטב לפתוח בהקדם לפני שנתחיל עם מבול ההצעות הנוספות והשולצה הארור. חמויישֶה - שיחה 14:57, 11 במאי 2020 (IDT)
בהתאם להמלצות הצגתי שינוי כפי שמופיע מטה. בר 👻 שיחה 18:26, 11 במאי 2020 (IDT)

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

אפשרות א' – להשאיר את הפסקה כפי שהיא מופיעה בערך[עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות".[1][2] עתירה לבג"ץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל נגד ההחלטה נדחתה.[3]

הערות שוליים


אפשרות ב' - לשונות את הפסקה לנוסח זה[עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"[2]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"[3].

הערות שוליים

תוצאות ההצבעה[עריכת קוד מקור]

יפורסמו בהמשך.