וסת ההפלגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וסת ההפלגה הוא אחד מהוסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה, ונאסרים בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

וסת ההפלגה פירושו מספר הימים שעברו עליה בין שתי הראיות האחרונות. כגון אם ראתה היום, והראיה הקודמת הייתה לפני 32 ימים, צריכה לפרוש בעוד 32 יום מראייה זו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסת החודש נזכרה בתלמוד במה מקומות, כגון בנידה "ורבי יוחנן אמר אשה קובעת לה וסת... כגון דחזאי ריש ירחא וחמשא בירחא וריש ירחא וחמשא בירחא..." (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ט, עמוד ב').

לדעת מקצת מהראשונים, אף מחלוקת רב ושמואל בסוגיית וסת הדילוג (להלן), הכוונה היא לוסת ההפלגה בדילוג, מאחר שלדעתם אין כלל וסת החודש.

מדיני הווסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסת שאינו קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אישה שאין לה וסת

אישה שראתה דם בפעם השנייה בחייה, צריכה לחשב את הזמן שעבר מאז ראייתה הקודמת עד ראייתה כעת, וכפי הזמן הזה, צריכה לחשוש שתראה להבא, כגון אם ראייתה הראשונה הייתה בא' בחודש, ולאחר מכן ראתה בכ"ה לאותו חודש, נמצא שעברו 25 ימים מהראיה הראשונה לשנייה, דינה הוא שצריכה לחשוש שמא תראה שוב לעוד 25 יום מראיתה השנייה, וצריכה לפרוש באותו יום מדין פרישה סמוך לווסת. כל זמן שלא נקבעה הוסת, (בשלוש הפלגות קבועות, ראו להלן) צריכה לחשוש לווסתה פעם אחת בלבד, ואם הגיע היום ה25 לוסתה, ולא ראתה באותו יום, נעקרה וסת זו ואינה צריכה לחשוש ליום ה25 הבא.

כל זמן שלא נקבעה לה וסת, וחוששת ליום ההפלגה מדין וסת שאינו קבוע, צריכה לחשוש בנוסף - לעונה בינונית, ולוסת החודש.

מקרא צבעים
ראיית דם עונת הפלגה עונה בינונית יום בחודש
ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

המחשה לפרישות בווסת שאינו קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן לוח להמחשה של עונות ההפלגה ושאר ההפלגות עם סימון ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי.
במקרה כזה יהיו שלושה ימי פרישה:

  • עונה בינונית - 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה) - תחול בכ"ו בחשוון.
  • וסת החודש - באותו תאריך בחודש הבא - תחול בכ"ז בחשוון.
  • עונת הפלגה - ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת, לאחר 28 יום - תחול בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה[1] (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

וסת קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – וסת קבוע

כאשר האישה ראתה שלוש פעמים בהפלגה קבעה שלא אותו מספר ימים, קבעה לה וסת לאותה הפלגה, ומעתה צריכה לחוש להפלגה זו בלבד, ולא לוסת החודש ולעונה בינונית.

בפוסקים נחלקו באישה שקבעה לה וסת למספר ימים פחותים מל' ימים של עונה בינונית, כגון ל27 יום, ועבר היום ה27 ולא ראתה, לדעת הרמב"ן מאחר שלא מסתבר שלא תראה לעולם, צריכה שוב לחשוש שמא תראה בעונה בינונית, ויש חולקים שלעולם אישה שיש לה וסת קבוע אינה חוששת לעונה בינונית[2].

יש שכתבו שאף לדעות אלו שאינה צריכה לחשוש לעונה בינונית, מכל מקום אם ראתה אפילו פעם אחת בהלפגה של 31 ויותר, מאחר שצריכה לחשוש ליום ה31 משום וסת שאינו קבוע, כמו כן יש לה לחשוש ליום העונה הבינונית[3].

וסת ההפלגה בדילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם לא ראתה כל חודש באותו ההפרש של ימים ממש, אך יש לה סדר מסוים לראיותיה, כגון שראתה בחודש הראשון בהפלגה של 25 יום, ובחודש שלאחריו בהלפגה של 26 יום וכן הלאה, קבעה לה וסת ההפלגה בדילוג. וכן בהלפגות גדולות יותר, כל זמן שישנו סדר קבוע להפלגה. כתבו בראושנים, שכל זמן שלא קבע וסת להפלגה בדילוג, אינה צריכה לחשוש לדילוג הבא (מדין וסת שאינו קבוע).

באחרונים כתבו שאף אם הדילוג מתקטן מחודש לחודש, כגון שראתה בהפלגה של 25 יום, ולאחריה הפלגה של 24 יום, וכן הלאה, קבעה וסת לדילוג זה. אך יש שחולקים שאין נקבע לה וסת הדילוג במקרה כזה.

מספר הדילוגים הנצרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלתמוד הובאה מחלוקת רב ושמואל לעניין וסת הדילוג, שלדעת רב די לנו בשלושה דילוגים, אבל לשמואל אינה קבועת עד שתדלג פעם נוספת, מאחר שהראיה הראשונה שלא היה בדילוג אינה מצטרפת.

ובראשונים נחלקו באיזה וסת נחלקו רב ושמואל:

הרמב"ן סובר שאין כלל וסת החודש, ולדעתו מחלוקת רב ושמואל עוסקת בוסת ההפלגה בדילוג. ובראשונים נחלקו כדעת מי יש לפסוק, בשולחן הבאו שתי דעות אלו, ובש"ך כתב להחמיר כשתי הדעות.

אך לדעת שאר הראשונים רב ושמואל נחלקו לעניין וסת החודש בדילגו דווקא, אך לא לעניין וסת ההפלגה הדילוג. יש מהאחרונים שכתבו שלדעת תוספות בוסת ההפלגה בדילוג אף רב מודה שאינה קובעת קודם שתראה חמש ראיות וארבע הפלגות[4]. אך יש שכתבו שלדעת תוספות רב ושמואל נחלקו אף בזה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלבד עונה בינונית שיש מחמירים שאסורה כל יום ל' או ל"א.
  2. ^ ויש שדייקו כן מלשון הט"ז תחילת סימן קפ"ט.
  3. ^ קנה בושם, ליישב דעת הט"ז הנ"ל.
  4. ^ רש"ש, על תוספות שם. וכך כתב החזו"א.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.