שומרת יום כנגד יום
שומרת יום כנגד יום הוא מושג יסודי בהלכות נידה המתאר את מצבה של אשה שהיא "זבה קטנה" - הרי היא טמאה ביום שראתה, וכן עליה לשמור (לבדוק את טהרת גופה) עד סוף היום שאחרי ראייתה[1].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישה הנמצאת בתקופת הזיבה, שהם 11 יום שלאחר שבעת ימי נידתה, ורואה דם באחד מן הימים, נקראת "זבה קטנה". דינה הוא שתשמור יום אחד בטהרה, כלומר שלא תראה בו דם, ואז תהיה טהורה.
במידה והאישה רואה דם במשך שני ימים רצופים בתוך אותה תקופה היא נחשבת שוב כ"זבה קטנה", וגם במקרה זה עליה לשמור יום אחד בטהרה, כלומר בלי לראות דם.
אם האישה רואה דם שלושה ימים ברציפות במהלך 11 ימי הזיבה נחשבת "זבה גדולה", והיא למעשה זבה.
דין זה היה קיים במצב הבסיסי של הלכות נידה, אך כיום כבר אינו תופס בגלל חומרא דרבי זירא
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רמב"ם, הלכות איסורי ביאה ו, ז-י
.jpg){kind=small}
