הפסק טהרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית.

הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי. בדיקה זו הכרחית על מנת שתוכל האישה להתחיל לספור שבעה נקיים על מנת להיטהר מטומאת נידה או זבה.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הדין לבדיקת הפסק טהרה הוא במשנה, במסכת נידה פרק י' משנה ב'. שם נפסק להלכה שנידה חייבת לבדוק את עצמה כדי לוודא שהדימום הווסתי הסתיים לגמרי בטרם תוכל להיטהר על ידי טבילה.

ישנה מחלוקת בשאלה האם מקור דין זה הוא מהתורה או מתקנת חכמים.

זמן הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לקיים את בדיקת ההפסק טהרה רק לאחר שעברו עליה לפחות 5 ימים משעה שהתחילה ראייתה, לפי מנהג אשכנז. או 4 ימים מתחילת ראייתה לעדות המזרח. הטעם שיש להמתין הוא מחשש שמא תפלוט שכבת זרע של בעלה, דבר שיגרום לפסילת הימים שספרה. לאחר שלושה ימים מקיום יחסי האישות, ששכבת הזרע אינו ראויה להזריע, אף אם תפליט את הזרע הוא אינו פוסל את הימים שספרה. לדעת הרמ"א יש לה להמתין יום נוסף מחשש שמא תשמש בבין השמשות ותטעה ששימשה ביום.

כיוון שהאישה לא תוכל להמשיך בתהליך הטהרה ולהתחיל את שבעת הימים הנקיים עד שיעברו עליה 4 או 5 ימים מראייתה, נהגו הנשים לבצע את הבדיקה רק סמוך ליום בו הן יכולות להתחיל לספור את שבעת הימים הנקיים.

על פי ההלכה, את הבדיקה יש לבצע קרוב ככל האפשר לשקיעת החמה, אולם אין לבצעה לאחר השקיעה. בדיקה שתתבצע לאחר השקיעה שנויה במחלוקת, ולשיטות רבות אינה מועילה. אולם יש סוברים שאם הבדיקה התבצעה בזמן בין השמשות היא מועילה בדיעבד[1]. בדיקה לאחר זמן זה תשתייך ליום הבא והמשך תהליך הטהרה - שבעת הימים הנקיים - יוכל להתחיל רק ביום שלאחר מכן.

מכיוון שמומלץ לרחוץ את אזור הבדיקה היטב, ולעיתים יש לבצע כמה בדיקות, נשים נוהגות להקדים את הפעולות לחצי שעה או מעט יותר לפני השקיעה.

את בדיקת הפסק הטהרה ניתן לבצע בכל הימים בשנה, גם בשבת, בחג, ביום כיפור או בתשעה באב.

שלבי הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד בדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לבדוק את בדיקת הפסק טהרה על האישה לקחת בד לבן, רך ונקי (יש לוודא כי הוא נקי מכתמים העלולים להטעות את תוצאות הבדיקה). בד זה מכונה "עד בדיקה".

בחנויות רבות נמכרים כיום בדי בדיקה מוכנים של חברות שונות (ובהשגחה של גופי כשרות שונים). הבד המוכן מגיע לאחר בדיקה שהוא נקי מכתמים ובשקית אטומה למניעת כתמים. לבד מצורף שובל קטן המסייע בשליפת הבד מהנרתיק לאחר הבדיקה (במיוחד בבדיקת "מוך דחוק"). אולם, אין כל חובה להשתמש דווקא בבד קנוי, כל בד (אך לא נייר) לבן, יבש ונקי יהיה כשר לבדיקה (ישנם המצריכים שהוא יהיה מכובס על מנת שלא יפצע את פנים הנרתיק).

את הבד האישה מחדירה באמצעות אצבעה לתוך הנרתיק, מסובבת היטב ומוציאה. לאחר מכן, יש לבדוק את הבד באור (עדיף אור יום) לראות האם הוא נקי.

כתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הלכות רבות שצריך לדעת כדי להחליט האם כתם מסוים שנמצא על הבד פוסל את הבדיקה או לא. על כן במקרים רבים מומלץ לשאול שאלת חכם ולא להחליט לבד.

אשה הסובלת מקשיים שונים שאינם מאפשרים לה לבצע את הבדיקה בצורה זו, יכולה ללכת לרופא גינקולוג או לבודקת טהרה (אחות מוסמכת שעברה הסמכה לבדיקת טהרה הלכתית של נשים), שיסתכלו לתוך הנרתיק שלה ויבדקו האם הדימום פסק לחלוטין. דרך זו נחשבת גם היא כהפסק טהרה.

רחיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הבדיקה מומלץ ביותר לרחוץ את הנרתיק היטב על מנת לנקות אותו משאריות של דם הנמצאות שם ועלולות להטעות את תוצאות הבדיקה.

את הבדיקה ניתן לבצע כמה פעמים שרוצים (תוך התחשבות במצב הגופני שמא תפצע את עצמה בגלל התעסקות יתר במקום הרגיש). אם בדיקה אחת לא יצאה נקייה מספיק, ניתן לשטוף ולבדוק שוב בבד חדש. יש לשים לב שהבדיקה האחרונה היא הקובעת, ויש לוודא שהיא תעשה לפני שקיעת החמה.

מוך דחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובא בפוסקים הראשונים כי לכתחילה, חובה על האישה לבצע בדיקת מוך דחוק ביום בו היא עושה את בדיקת הפסק הטהרה. בדיקה זו מתבצעת על ידי החדרת בד בדיקה נקי לתוך הנרתיק והשארתו שם למשך כל זמן בין השמשות. כלומר, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים. לאחר מכן, יש לבדוק את הבד ולוודא כי הוא נקי מכתמים. את המוך הדחוק יש לשמור עד ליום המחרת ולבודקו באור היום. מטרת בדיקה זו היא לוודא באופן מוחלט שאכן הדימום נפסק כליל.

בדיקה זו אינה חובה גמורה, אלא חומרא. ואם יש קושי לבצעה (גופני, נפשי או טכני) האישה יכולה להמשיך את תהליך הטהרה גם ללא בדיקה זו, אך רק לאחר פסיקת חכם בנושא. אולם אם האישה מבצעת את בדיקת הפסק הטהרה ביום הראשון לתחילת הדימום, היא חייבת לבצע גם בדיקת "מוך דחוק" כדי שתוכל להמשיך בתהליך הטהרה. (ישנם פוסקים הסוברים כי אם בדקה סמוך ממש לשקיעת החמה תוכל להמשיך בתהליך בדיעבד).

חובות נוספות לאחר הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהאישה בדקה את בדיקת הפסק הטהרה ואת בדיקת המוך הדחוק, עליה לוודא שהם אכן נקיים. בדיקה זו צריכה להתבצע באור יום (אך לא מול שמש ישירה) או באור הדומה בצבעו לאור יום. ישנם צבעים רבים ושונים שיכולים להופיע על בד הבדיקה, חלקם טהורים וחלקם טמאים. פעמים רבות יש ללכת לשאול שאלת חכם מכיוון שהלכות אלו סבוכות ביותר.

בגדים לבנים ונקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר שסיימה את הבדיקות, עליה ללבוש תחתונים לבנים. ובכך היא מתחילה את שבעת הימים הנקיים שעליה להמתין כדי שתוכל לסיים את טהרתה. מטרת לבישה זו היא לוודא שאכן הדימום פסק, ואם הוא לא פסק יהיה אפשר להבחין בכך בנקל על התחתונים הלבנים. יש לוודא שהתחתונים נקיים לפני הלבישה.

גם אם היא עדיין אינה בטוחה שהבדיקות יצאו נקיות והיא מחכה להזדמנות לברר זאת, עדיין היא יכולה להתחיל את שבעת הימים הנקיים ולהחליף את התחתונים.

בכל מקרה, ייחשב היום שלאחר בדיקת הפסק הטהרה (כלומר מאחר צאת הכוכבים ואילך) ליום הראשון של שבעת הימים הנקיים.

בדיקות דומות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לבדיקת הפסק טהרה, ישנן בדיקות נוספות המתבצעות באותה צורה (החדרת בד לבן ונקי לנרתיק ובדיקת נקיונו).

  • במהלך שבעת הנקיים - שבעה ימים בהם האישה בודקת כי אכן הסתיים הדימום לחלוטין - מוטל על האישה לבדוק פעמיים ביום שאכן פסק הדימום.
  • בעת פרישה סמוך לווסת - יום או לילה בו האיש והאישה נמנעים מקיום יחסי אישות מחשש שהחל המחזור הבא - על האישה לבדוק את עצמה על מנת לוודא שלא החל המחזור.

ישנו מנהג נוסף הנקרא "עונת אור זרוע" שנחשב החמרה ונהוג בקרב קהילות אשכנז. משמעותו פרישה מקיום יחסי אישות 2 עונות (עונה משמעותה 12 שעות מתאריך המיועד לקבל מחזור. אם צפויה לקבל ביום שני בבוקר, הם צריכים לפרוש מיום ראשון בערב. לפי האור זרוע הם צריכים לנהוג פרישות מיום ראשון בבוקר)

  • בעת שמרגישה אחת מההרגשות של יציאת דם ואין לה "חזקת הרגשות" צריכה לבדוק מיד (תוך חמש דקות) בדיקה כזו על מנת לראות אם היה זה דם או לא.
  • במקרים שונים בהם על האישה לבדוק את עצמה לפני ואחרי קיום יחסי אישות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טהרת הבית חלק ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.