וסת החודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

וסת החודש משמעותו שאם האישה ראתה דם פעם אחת באחד מימי החודש העברי, נחשב הדבר כווסת שאינו קבוע, ויש לה לחשוש שאף בחודש העברי הבא באותו תאריך תראה שוב דם, ותטמא. אם אכן ראתה גם אף בחודש הבא ובחודש שלאחריו - שלוש פעמים בסך הכל, נעשתה וסת זו כווסת קבועה.

וסת זו אינה מוסכמת על דעת כל הראשונים, אך להלכה דעת רובם שאכן יש לחוש ולפרוש בווסת החודש.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של ווסת זה אינו מפורש בתלמוד, אך בראשונים הוזכרה וסת זו, והוכיחו כן ממשנה במסכת נידה שמלבד וסת ההפלגה ישנה נמי וסת החודש[1]. בראשונים ביארו שאף שאין ההפלגות שוות, מכל מקום קביעות החודש גורמת לה שתראה דווקא באותו תאריך בחודש

הרמב"ן בחידושיו התנגד וחלק על קיומה של וסת זו בטענה שאין כל הגיון בכך שיום החודש בדווקא יגרום לראיית הדם[2]:

וקורא אני על עצמי מקרא זה פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה, וכי הוסת מזל יום גורם או מזל שעה גורם שיהא תלוי ביום השבוע או ביום החדש, שהרי להפלגות שוות הדין נותן כן שכבר נתמלאת סאתה של זו וכן דרכן של נשים כולן, וכן של אנשים בחלאים של הפסקות שהן באין בהפסקות שוות או בשעת המולד של לבנה ובמלואה אלא שיהא שיפורא גורם תימא הוא, ולפי דעתי בעניותי לא יפה כוונו הראשונים בחלוקי הוסתות שאני אומר אין וסת אלא להפלגה שוה לפי שהאורח בזמנו הוא בא מתמלא ונופצת לזמן הקבוע שכן טבען של בני אדם.

חידושי הרמב"ן על נידה סד א.

אף הרמב"ם בספר הלכותיו ה'יד החזקה' לא הזכיר שיש לחוש לווסת החודש, ואכן יש שכתבו שלדעתו אין צריך לפרוש ביום הווסת של עונת החודש.

מדיני הווסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסת שאינו קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשה שראתה פעם אחת או פעמים דם באחד מימי החודש, נאסרת לחודש הבא מחשש שמא תראה שנית בחודש הבא, באותו תאריך שראתה בו בחודש הקודם, וסת זו נקראת 'וסת החודש'. כל זמן שלא ראתה באותו תאריך ג' פעמים דינה כאישה שיש לה וסת שאינו קבוע שחוששת לו רק לפעם הבאה. למשל אישה שראתה ביום ט"ו לחודש ניסן, צריכה לפרוש מבעלה ביום ט"ו לחודש אייר. אם לא ראתה בט"ו אייר, נעקרה הווסת ויותר אינה צריכה לחשוש לה.

אך אם ראתה בט"ו באייר, חוששת לט"ו בסיון. ואם לא ראתה בט"ו בסיון נעקרה הווסת ויותר אינה חוששת לה.

המחשה לפרישות בווסת שאינו קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא צבעים
ראיית דם עונת הפלגה עונה בינונית יום בחודש

להלן לוח להמחשה של עונות החודש ושאר ההפלגות עם סימון ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי.
כעת יהיו שלושה ימי פרישה:

  • עונה בינונית - 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה) - תחול בכ"ו בחשוון.
  • וסת החודש - באותו תאריך בחודש הבא - תחול בכ"ז בחשוון.
  • עונת הפלגה - ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת, לאחר 28 יום - תחול בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה[3] (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

וסת קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שראתה אף בט"ו בסיון, נמצא שראתה ג'פעמים בטו לחודש, קבעה לה וסת החודש, וחייבת לפרוש כל ט"ו לחודש, עד שיעברו עליה שלושה חודשים שלא תראה בהם בט"ו לחודש.

לדעת השולחן ערוך, וסת החודש נקבעת לאחר שלוש פעמים, רק בתנאי ששלוש הראיות היו ב'עונה אחת' היינו שראתה את שלושתם ביום או את שלושתם בלילה. במקרה וראתה אחד ביום ושתים בלילה או להפך, לא קבעה וסת, ונחשבת כבעלת וסת שאינו קבוע שדינו שנעקר בפעם אחת כשלא תראה בתאריך זה.

הגדרת וסת החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשונים נחלקו ממתי מונים את וסת החודש, לדעת הרא"ה וסת החודש אינו מחושב לפי תאריך החודש עצמו, אלא לפי הימים שעברו ממולד הלבנה, וטעמו שסיבת ראיותיה של האישה לימים מסוימים הן תלויים בהילוכו של הירח, ואין כל השפעה אם החודש מלא או חסר, מאחר שהילוך הירח לא השתנה.

אמנם הרשב"א תוקף את דבריו וסובר, שאכן וסת החודש נקבע לפי תאריך החודש, ואף שהווסת תלוי במהלכה של הלבנה, אך כוח קידוש החודש ניתן לחכמים, ואין מתחשבים בהילוכה האמיתי, אלא רק בקביעות חז"ל, והביא דוגמאות נוספות לדין זה, שקביעת חז"ל משפיעה אף על המציאות[4].

וסת החודש בדילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור וסת החודש, היא כאשר אישה ראתה ג' פעמים באותו התאריך. אמנם אף אם ראתה מספר פעמים בתאריכים עוקבים, כגון כ' בחודש ולאחריו כ"א בחודש וכן הלאה או בדילוגים גדולים יותר, קבעה וסת אף לזה, והוא נקרא וסת החודש בדילוג. לדעת רוב האחרונים, אף בווסת הדילוג למפרע קובעת וסת, כגון שראתה בכ' בחודש ולאחריו בי"ט לחודש וכן הלאה, אמנם יש שחולקים בזה.

בתלמוד נחלקו רב ושמואל במספר ההפלגות הנצרכות בווסת החודש בדילוג, על מנת שאישה תקבע לה וסת:

לדעת רב די בארבע ראיות, שהם שלוש הפלגות, מאחר שלדעתו אף הראיה הראשונה מצטרפת לקביעת הווסת. אך לדעת שמואל, מאחר שהראיה הראשונה לא נעשתה לפי דילוג, אין ראיה זו מצטרפת לקביעת הווסת, ולדעתו נצרכים חמשה ראיות וארבעה דילוגים בניהם.

באחרונים דנו בווסת זו, מה יהיה דינה כשתגיע לסוף החודש, ליום לכ"ט או ל', האם צריכה לחוש לא' בחודש, ולהתחיל שוב את הסדר מתחילת החודש, או שמא מעתה אין לה וסת, מאחר שווסתה הוא רק ליום ל"א בחודש העתיד להיות, ומאחר שלעולם לא יגיע, אין לה לחוש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרשב"א בספר תורת הבית, שער ז'.
  2. ^ אם זאת הרמב"ן בהלכות, כתב להחמיר ולחוש לוסת זו.
  3. ^ לעניין עונה בינונית יש שכתבו שצריכה לחשוש לכל היום.
  4. ^ כגון לעניין בתוליה של קטנה שחוזרים עד שלוש שנים, אף במקרה שחז"ל ראו לנכון לעבר את השנה ונוסף חודש נוסף, עיי"ש

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.