צבי וינברג (חוקר תנ"ך)
 | |
| לידה |
אפריל 1913 ניסן ה'תרע"ג פרנקפורט, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 2011 (בגיל 98) י"ב באייר ה'תשע"א כפר הרא״ה, ישראל  |
| ענף מדעי | תנ"ך |
| מקום מגורים | כפר הרא"ה |
| עיסוק | מרצה בכיר לתנ"ך |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' יהושע מאיר גרינץ |
| מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
| בת זוג | סיטה |
| הערות | ממייסדי כפר הרא"ה |
  | |
צבי וינברג (אפריל 1913 – 16 במאי 2011) היה ממייסדי קיבוץ חפץ חיים, היה מראשוני המתיישבים בכפר הרא"ה. מדריך עולים ומורה במוסדות החינוך בכפר הרא"ה, ומרצה בכיר לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מייסד המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינברג נולד בפרנקפורט, רכש חינוך תורני מעמיק בבית הספר על שם הרב שמשון רפאל הירש, בישיבת "קהל עדת ישורון" ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה.[1] וינברג עלה ארצה ב־1933 למרות התנגדות הוריו והצטרף לקיבוץ בני עקיבא "פתח תקווה". הוא היה ממייסדי קיבוץ חפץ חיים, והתחתן שם עם סיטה, אך עם הולדת ילדיו העדיף הזוג לחפש מקום התיישבות אחר, ולאחר היוועצות עם החזון אי"ש הגיעו ב־1937 למושב כפר הרא"ה בו היו חברים עד פטירתם.[2] וינברג היה מראשוני המורים בבית הספר במושב, והדריך החל מ־1943 נוער עולה כולל ילדי טהראן. בשנות ה־50, עם הטמעת לימודים כלליים בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה החל וינברג ללמד שם היסטוריה.[2] כך סיפר אחד מתלמידיו בישיבה:
- "בראש מורכן, בזיכרון מדהים, בשפע החכמה, באנושיות מדהימה, עם מקטרת בפה, חיוך תמידי מבצבץ מזקנו, לומד תמיד, קשוב לאין קץ, שווה לכל נפש – זה היה צבי בשבילי בשעורי היסטוריה בישיבה בכפר הרא"ה".[3]
בעולם האקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינברג החל בלימודים אקדמיים בשנות ה־40 לחייו והיה מחלוצי התלמידים באוניברסיטת תל אביב עם הקמתה בשנות ה־50. למרות גילו המתקדם, סיים בהצלחה תואר בוגר בחוגים להיסטוריה ולמקרא (1961), תואר מוסמך החוג למקרא (1965) ותואר דוקטור של האוניברסיטה (1972). נושא עבודת הדוקטור שלו היה "הקורבן על פי תורת הכוהנים והמנהגים של העמים השכנים"[4] והיא פורסמה כספר.[1]
עם סיום הדוקטורט התקבל וינברג כמרצה במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.[1]
בשנת 1973 הטיל הדיקן פרופ' יצחק גילת על וינברג להקים מחלקה חדשה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה. כמרכז המחלקה בהקמה טיפל וינברג בהשלמת האישורים האקדמיים שנדרשו, בהכנת תשתית המחלקה ובהרשמת תלמידים. הוא גם עמד בראש המחלקה בשנת הלימודים הראשונה ואז החליפו פרופ' משה גרסיאל.[5]
בשנת 1978 מונה ד"ר וינברג למרצה בכיר במחלקה לתנ"ך ובשנת 1981 יצא לגמלאות אך המשיך ללמד במחלקה.[5]
נושאי מחקר ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוינברג היו 46 פרסומים בעברית ו־10 בגרמנית. פרסומיו בגרמנית עסקו ביחסי אבות הכנסייה עם היהדות, ביחסים בין הדתות כיום ובהסברה לציבור הגרמני.[4]
על נושאי מחקרו העיקריים, כפי שהם משתקפים בחיבוריו העבריים, נמנים[4]:
הקורבנות[1] ומקומות ההקרבה.[6]
הוראת תנ"ך: עבודת יום הכיפורים,[7] הוראת התורה בבתי ספר תיכוניים,[8] הצגת דמויות ואירועים,[9] ועוד.
פרשני המקרא.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על צבי וינברג בקטלוג הספרייה הלאומית
צבי וינברג (1913-2011), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 צבי וינברג, הקרבן בישראל על פי המקרא והמנהגים של העמים השכנים, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל, החברה היהודית העולמית לתנ"ך, המדור לתנ"ך שעל יד המחלקה לחינוך ותרבות בגולה על ידי ראובן מס, תשמ"ז, עמ' "על המחבר"
- ^ 1 2 חגי הוברמן ואברהם נווה, ייחודו של כפר-תולדותיו וקורותיו של כפר הרא"ה, וועד כפר הרא"ה, 2003, עמ' 70, 147, 163-165, 187, 190, 193, 265,199
- ^ מרדכי לארי, ניחומים לגדי וינברג, 16.5.2011
- ^ 1 2 3 המחלקה לתנ"ך אוניברסיטת בר-אילן, רשימת פרסומים של ד"ר צבי וינברג
- ^ 1 2 מ. לנדו, מעורבות ד"ר צבי וינברג בהקמת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוני' בר -אילן, 24.9.2020
- ^ צבי וינברג, אתר המזבח והמציאות, בית מקרא ג' קמ"ו, תשנ"ו, עמ' 241-248
- ^ צבי וינברג, הוראת עבודת יום הכיפורים, שמעתין יח, תשמ"א, עמ' 5-11
- ^ צבי וינברג, הרהורים על דרך הוראת התורה בבתי ספר על יסודיים דתיים, שמעתין י"ט, תשמ"ב, עמ' 5-10
- ^ צבי וינברג, פרשת פילוג הממלכה ודרך הוראתה בכיתה (מלכים א, י"א-י"ב), שמעתין 64, תשמ"א, עמ' 5-9
- ^ צבי וינברג, הערות אודות פירושי הרמב"ם בפירושו של רמב"ן לתורה, שמעתין 84, תשמ"ו, עמ' 11-13
| בקרת זהויות |
|
|---|