זאב עופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב עופר
זאב עופר ב-2009
זאב עופר ב-2009
לידה 11 בספטמבר 1927 (בן 90)
עלה לישראל 1943
השתייכות Palmach.jpg  הפלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19451948 (הפלמ"ח)
19481976 (צה"ל)
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
תפקידים אזרחיים

זאב עופר (נולד ב-11 בספטמבר 1927) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף משנה, שירת כמפקד חטיבת ירושלים ומפקד פיקוד ההדרכה. לאחר שחרורו היה ראש צוות ההקמה של העיר ימית וסמנכ"ל חברת ערים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר נולד בטורקיה באי בורגז, שם נפשה אימו בעונה החמה. נקרא בשם וולף, בן בכור לרבקה (בקי) לבית גולדשטיין בת ליהודי ממוצא אוסטרי שהיגר לטורקיה, ושמואל גרשוולד שהגיע לטורקיה מרוסיה לאחר מהפיכת אוקטובר. אביו היה בעל בית חרושת, המשפחה הייתה אמידה והתגוררה בצד האירופי של איסטנבול. למד בבית הספר "בני ברית" היוקרתי, בו הלימודים היו בצרפתית, שפת האם שלו. החל מכיתה ד', בחטיבת הביניים ובתיכון הפך המוסד לבית ספר ממלכתי טורקי ושפת הלימוד בו טורקית.

במלחמת העולם השנייה טורקיה הייתה ניטראלית, אך בפרוץ המלחמה, כשעופר היה בן 14, אביו קיבל אזרחות טורקית, גויס לצבא ושירת רחוק מהבית עד 1943. עם קבלת האזרחות שונה שם המשפחה לגייקמן (לכל שמות המשפחה היה פירוש דומה: יער צבאים, במקור הגרמני הירשוולד, בהיגוי הרוסי גרשוולד ובתרגום מקוצר לטורקית גייקמן). 

בגיל 16 עופר נפרד מהוריו ומאחותו הצעירה יהודית ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ב-1943. הוא נקלט יחד עם קבוצתו בקיבוץ גבעת חיים, שם התחנך במסגרת עליית הנוער. שמו הפרטי עוברת, זאב, ושם המשפחה חזר להיות גרשוולד. בקיבוץ עבד חצאי ימים, בעיקר בפרדס, וחצאי ימים למד עברית, ידיעת הארץ, תנ"ך, תולדות ישראל ועוד.

שירות בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945 השתתף בבניית סכר בקיבוץ רביבים בנגב ולאחר מכן הצטרף לפלמ"ח והיה חבר בהכשרת חולתה. שירת בפלוגה ט' בגדוד השלישי, כחבר בהכשרה מגויסת בקיבוץ חולתה עבד מחצית החודש, בעיקר בדיג באגם החולה ומחצית החודש התאמן ויצא לפעולות. בין השאר השתתף בפיצוץ גשר בנות יעקב בליל הגשרים ביוני 1946. בהמשך עבר עם ההכשרה לפלוגה ד' של הגדוד הראשון בקיבוץ בית השיטה. ב-1947 השתחרר משירות פעיל בפלמ"ח והשתתף עם קבוצתו בהקמת קיבוץ חלוצה בנגב, שנקרא לימים משאבי שדה על שם מפקד הפלמ"ח יצחק שדה.

במלחמת העצמאות, עם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 חזר לשירות פעיל בגדוד הראשון של חטיבת יפתח. עבר קורס מפקדי כיתות בג'וערה ופיקד על מחלקה דתית בשדה אליהו. הוא השתתף בכל קרבות הגדוד בתפקיד מ"מ, בין השאר בקרבות מלכיה וצפת בחזית הצפון, בקרבות לוד ורמלה, במשלטים ובניסיון לכיבוש לטרון בחזית המרכז ובמשלטים בנגב המנותק.

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע בצה"ל. הוא נשלח להשתלמות בחו"ל, בבית הספר לקציני חי"ר בצרפת. בשנים 1967–1969 השתלם בבית הספר הגבוה למלחמה בצרפת. בין תפקידיו היה קצין הדרכה ראשי בבית הספר לחיל רגלים, מפקד בסיס ההדרכה וקצין אג"ם בחטיבת גולני, מפקד בית הספר למכ"ים שעימו השתתף במלחמת קדש, ב-1960 מונה לקצין מבצעים של פיקוד הצפון, לאחר מכן למד והדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ב-1964 מונה למפקד גדוד 12 בחטיבת גולני, ולאחר מכן שירת כראש ענף תורת הלחימה במטכ"ל. באוקטובר 1969 מונה למפקד המחלקה להגנה מרחבית, ובאוגוסט 1973 מונה למפקד חטיבת ירושלים, עליה פיקד במלחמת יום הכיפורים, קודם במערך ההגנה מפני התקפה אפשרית ממזרח ובהמשך בחזית המצרית מעבר לתעלת סואץ. הוא פיקד על צעדת ירושלים ועל טקס יום העצמאות 1974. בתחילת 1975 מונה למפקד פיקוד ההדרכה.

בחיים האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976, בתום 31 שנות שירות פעיל השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה ובמסגרת שירות המילואים השתתף במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שחרורו עמד בראש צוות ההקמה של העיר ימית, כאשר בתקופת כהונתו טיפל בנושא פינוי היישוב בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. לאחר מכן היה סמנכ"ל בחברת ערים.


עופר הוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומרצה במסגרות שונות בנושאים קשורים לפלמ"ח, למלחמת העצמאות ולנושאי ספריו.

נשוי לתהילה עופר, עמה שירת בפלמ"ח, ולהם בן. הוריו ואחותו עלו לישראל ב-1951.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק (עם תהילה עופר), ספרית פועלים 2004, 2005
  • Haviva Reick – A Kibbutz Pioneer's Mission and Fall behind Nazi Lines (with Tehila Ofer), Fawns, 2014
  • הגדוד הראשון – גדוד העמק ממטולה עד הנגב (עם תהילה עופר), הוצאת קבוצת חברי הגדוד הראשון פלמ"ח, 2008
  • תחנות בדרך ארוכה (אוטוביוגרפיה), הוצאה עצמית, 2008
  • יפתח – חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות (עם תהילה עופר), הוצאת קבוצת חברים יוצאי חטיבת יפתח-פלמ"ח, 2013

מאמרים שפרסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשק המחר, מערכות קצ"ה-195, בית ההוצאה של צבא הגנה לישראל, 19604
  • בין העתונות והממשל, מאמר בספר השנה של העתונאים תשל"ח-1978, הוצאת אגודת העתונאים בתל אביב, 1978
  • דגם 67 צבא צרפת (מאמר בחתימה מקוצרת: אל"ם זאב), מערכות 205, בית ההוצאה של צבא הגנה לישראל, 1979
  • יחידות דתיות בפלמ"ח (מחקר), עלי זית וחרב כרך ה, העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי, משרד הביטחון, ארכיון ה"הגנה", 2004
  • מטורקיה לארץ-ישראל – סיפורן של שתי חברות נוער (מחקר), הוצאה עצמית, 2005

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האוטוביוגרפיה, ספרים ומחקרים שפרסם זאב עופר
  • אתר הפלמ"ח באינטרנט, מאגר החברים
  • ימיתון –  מאמרים ב-3 כרכי העלון של העיר ימית, 1976-1981
  • תולדות היהודים ברפובליקה הטורקית, אבנר לוי, הוצאת לאפיר העמותה לקידום, 1992
  • הנערה עם האקדח, זיוה ארבל, ספרית פועלים תש"ס 1999
  • לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, איתן הבר וזאב שיף, זמורה ביתן / דביר הוצאה לאור, 2003