שמעון נוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון נוה (הקר)
אין תמונה חופשית
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

שמעון נוה (הקר) (נולד ב-1948) הוא תת-אלוף בצה"ל. הקים ועמד בראשו של המלת"ם (המכון לחקר תורת המערכה) בצה"ל, נחשב להוגה פורץ דרך ומעורר מחלוקת בתחום האמנות המערכתית.[1]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון נוה נולד בחדרה, בשנת 1966 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב נוה לצנחנים כמפקד מחלקה ובהמשך מונה למפקד פלוגה. בשנת 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים,[2] שימש כמפקד פלחה"ן צנחנים.[3] בהמשך היה נוה מפקד גדוד 450[4] ולאחר מכן פיקד על גדוד גפן, גדוד קורס קציני החי"ר בבה"ד 1.[5] במלחמת לבנון הראשונה שימש קצין אג"ם של עוצבת האש. בהמשך שירת כמפקד חטיבה וכמפקד אוגדה[דרושה הבהרה]. נוה הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.[6]

פעילותו האקדמית וההכשרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 קיבל נוה תואר דוקטור בהיסטוריה, וספרו הראשון "אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית", שראה אור ב-2001, מבוסס על עבודת הדוקטורט. בספר הוא מתבסס על רעיונות אמנות המערכה (operational art) הסובייטית ועל גישת תורת המערכות המורכבות אשר מאפשרות יחד לבחון את פעולות המערכת באמצעות יחסי הגומלין הנוצרים בין הפרטים המרכיבים אותה והשפעתם על המכלול. בספרו הוא מבחין בארבע אבני דרך בהתפתחות תורת המערכה: האחת היא המחשבה הצבאית של המאה ה-19, השנייה היא הבליצקריג, השלישית היא התגבשותה של תורת המערכה הסובייטית במחצית הראשונה של המאה העשרים, הרביעית היא תאורית המערכה המשולבת האמריקאית שיושמה במלחמת המפרץ. הספר זכה בשנת 2002 לפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

ב-1995 הקים ביחד עם תא"ל במיל' דב תמרי את המלת"ם (המרכז לחקר תורת המערכה)[7] ולימד באוניברסיטת תל אביב. המלת"ם פורק ב-2005 עקב דוח ביקורתי של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שמתח ביקורת על כך שתורת המערכה לא הועלתה על הכתב ועל אי-סדרים בניהול המכון. בעקבות כך פרש נוה מפעילותו בצה"ל. לפעילותו בצה"ל בשנים אלו נודעת השפעה נרחבת על תפיסת ההפעלה של הצבא ועל קצינים מובילים רבים בצה"ל, ביניהם הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, האלוף גרשון הכהן, תא"ל גל הירש ואחרים. ההשפעה הרבה לה זכה באותן שנים הובילה ליצירת מחלוקת בין מחנה תומכי גישתו ואלו המתנגדים לחידושים שביקש להנחיל. החל משנת 2014 חזר נווה להדריך בצה"ל במסגרת קורס תתי-אלופים המתקיים תחת המכללה לביטחון לאומי.[8]

נוה נשוי לחוקרת ספרות עברית ומגדר פרופ' חנה נוה ולזוג ארבעה ילדים. אחיו הצעיר הוא פרופסור ראובן הקר‎.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • In pursuit of military excellence : the evolution of operational theory / Shimon Naveh; London : F. Cass, 1997
  • "אמנות המערכה : התהוותה של מצוינות צבאית" / שמעון נוה ; מתרגם: מיכאל גוגנהיימר. תל אביב : מערכות, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורות החשיבה המערכתית, דואלוג
  2. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 64-65.
  3. ^ רשימת מפקדי פלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים, באתר חטיבת הצנחנים.
  4. ^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, ‏ 20.06.2003.
  5. ^ אהוד ערן, תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 56.
  6. ^ אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
  7. ^ אמנון ברזילי, ‏אולי טיל נגד אגו?, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2006.
  8. ^ גילי כהן, עמוס הראל, ה"גורו" שקציני הצבא העריצו עד לכישלון במלחמת לבנון השנייה חזר להדריך בצה"ל, הארץ, ‏8.1.2015