זהויות טריגונומטריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps edu mathematics blue-p.svg

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, זהויות טריגונומטריות הן זהויות בין ביטויים המכילים פונקציות טריגונומטריות אשר מתקיימים עבור כל ערך אפשרי שיציבו במשתנים. הזהויות שימושיות במקרים רבים כדי לפשט ביטויים המכילים פונקציות טריגונומטריות.

תוכן עניינים

קשרים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהות הטריגונומטרית הפיתגוראית \sin^2 \theta + \cos^2 \theta = 1\,
זהות היחס \tan \theta = \frac{\sin \theta}{\cos \theta}

מתוך שתי הזהויות הללו ניתן להסיק את הטבלה הבאה שמבטאת כל פונקציה טריגונומטרית בעזרת פונקציה טריגונומטרית אחרת.

יש לשים לב כי חלק ממשוואות ההמרה עלולות לספק את הסימן הלא נכון (+ או −).

לדוגמה, אם sin θ = 1/2, הטבלה מראה כי \scriptstyle\cos\theta\,=\,\sqrt{1 - \sin^2\theta} = \sqrt{3}/2, אף על פי שאפשרי גם \scriptstyle\cos\theta \,=\, -\sqrt{3}/2.

דרוש מידע נוסף על הרביע שבו נמצאת θ על מנת לקבוע תשובה יחידה ומדויקת.

כל אחת מן הפונקציות הטריגונומטריות במונחים של 5 האחרות.
פונקציה sin cos tan csc sec cot
= \sin \theta  \sin \theta\  \sqrt{1 - \cos^2\theta}  \frac{\tan\theta}{\sqrt{1 + \tan^2\theta}}  \frac{1}{\csc \theta}  \frac{\sqrt{\sec^2 \theta - 1}}{\sec \theta}  \frac{1}{\sqrt{1+\cot^2\theta}}
= \cos \theta  \sqrt{1 - \sin^2\theta}  \cos \theta\  \frac{1}{\sqrt{1 + \tan^2 \theta}}  \frac{\sqrt{\csc^2\theta - 1}}{\csc \theta}  \frac{1}{\sec \theta}  \frac{\cot \theta}{\sqrt{1 + \cot^2 \theta}}
= \tan \theta  \frac{\sin\theta}{\sqrt{1 - \sin^2\theta}}  \frac{\sqrt{1 - \cos^2\theta}}{\cos \theta}  \tan \theta\  \frac{1}{\sqrt{\csc^2\theta - 1}}  \sqrt{\sec^2\theta - 1}  \frac{1}{\cot \theta}
= \csc \theta  {1 \over \sin \theta}  {1 \over \sqrt{1 - \cos^2 \theta}}  {\sqrt{1 + \tan^2\theta} \over \tan \theta}  \csc \theta\  {\sec \theta \over \sqrt{\sec^2\theta - 1}}  \sqrt{1 + \cot^2 \theta}
= \sec \theta  {1 \over \sqrt{1 - \sin^2\theta}}  {1 \over \cos \theta}  \sqrt{1 + \tan^2\theta}  {\csc\theta \over \sqrt{\csc^2\theta - 1}} \sec\theta\  {\sqrt{1 + \cot^2\theta} \over \cot \theta}
= \cot \theta  {\sqrt{1 - \sin^2\theta} \over \sin \theta}  {\cos \theta \over \sqrt{1 - \cos^2\theta}}  {1 \over \tan\theta}  \sqrt{\csc^2\theta - 1}  {1 \over \sqrt{\sec^2\theta - 1}}  \cot\theta\

סימטריה, הזזה ומחזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי בחינת מעגל היחידה, ניתן להסיק את התכונות של הפונקציות הטריגונומטריות שיבואו להלן.

סימטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מבצעים שיקוף של הפונקציות הטריגונומטריות דרך ערכים מסוימים של \theta, התוצאה תהיה פעמים רבות אחת מהפונקציות הטריגונומטריות האחרות. מצב זה מוביל לזהויות הבאות:

הזזה ומחזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי הזזה של הפונקציות בזוויות מסוימות, ניתן לעתים למצוא פונקציות טריגונומטריות אחרות אשר יכולות לבטא את הנדרש בצורה פשוטה יותר. מספר דוגמאות לכך ניתן לקבל על ידי הזזת הפונקציות ב-\tfrac{\pi}{2}, \pi או 2\pi רדיאנים. מאחר שהמחזור של הפונקציות הללו הוא תמיד \pi או 2\pi, במקרים מסוימים הפונקציה החדשה תהיה זהה לחלוטין לפונקציה הישנה לפני ההזזה.

זהויות של סכום והפרש זוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך המהירה ביותר להוכיח זהויות אלה היא באמצעות נוסחת אוילר.

סינוס \sin(\theta \pm \varphi) = \sin \theta \cos \varphi \pm \cos \theta \sin \varphi \, הערה לשימוש בסימן "פלוס-מינוס" (± ו-∓):

כאשר מופיע הסימן ± בשני צידי המשוואה, יש לקרוא: אם פלוס בצד שמאל אז פלוס בצד ימין, ואם מינוס בצד שמאל אז מינוס בצד ימין.
כאשר מופיע הסימן ± בצד שמאל ו-∓ בצד ימין של המשוואה, יש לקרוא: אם פלוס בצד שמאל אז מינוס בצד ימין, ואם מינוס בצד שמאל אז פלוס בצד ימין.
למשל:  \ a \pm b \mp c פירושו  \ a+b-c או  \ a-b+c .

קוסינוס \cos(\theta \pm \varphi) = \cos \theta \cos \varphi \mp \sin \theta \sin \varphi\,
טנגנס \tan(\theta \pm \varphi) = \frac{\tan \theta \pm \tan \varphi}{1 \mp \tan \theta \tan \varphi}

זהויות הנוגעות לכפולות של זווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tn הוא פולינום צ'בישב ה-n-י. \cos n\theta =T_n (\cos \theta )\,
Sn הוא פולינום הפרישה ה-n-י. \sin^2 n\theta = S_n (\sin^2\theta)\,
משפט דה-מואבר, i הוא היחידה המדומה \cos n\theta +i\sin n\theta=(\cos(\theta)+i\sin(\theta))^n \,
1+2\cos(x) + 2\cos(2x) + 2\cos(3x) + \cdots + 2\cos(nx)
= \frac{\sin\left(\left(n +\frac{1}{2}\right)x\right)}{\sin(x/2)}

(פונקציה זו של x נקראת גרעין דיריכלה.)

זהויות של זווית כפולה, זווית משולשת וחצי-זווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להוכיח זהויות אלו באמצעות הזהויות של סכום והפרש זוויות, או באמצעות זהויות המכפלה שלעיל.

זווית כפולה
\begin{align}
\sin 2\theta &= 2 \sin \theta \cos \theta \ \\ &= \frac{2 \tan \theta} {1 + \tan^2 \theta}
\end{align} \begin{align}
\cos 2\theta &= \cos^2 \theta - \sin^2 \theta \\ &= 2 \cos^2 \theta - 1 \\ 
&= 1 - 2 \sin^2 \theta \\ &= \frac{1 - \tan^2 \theta} {1 + \tan^2 \theta}
\end{align} \tan 2\theta = \frac{2 \tan \theta} {1 - \tan^2 \theta}\, \cot 2\theta = \frac{\cot^2 \theta - 1}{2 \cot \theta}\,
זווית משולשת
\sin 3\theta = 3 \sin \theta- 4 \sin^3\theta \, \cos 3\theta = 4 \cos^3\theta - 3 \cos \theta \, \tan 3\theta = \frac{3 \tan\theta - \tan^3\theta}{1 - 3 \tan^2\theta} \cot 3\theta = \frac{3 \cot\theta - \cot^3\theta}{1 - 3 \cot^2\theta}
חצי-זווית
\sin \tfrac{\theta}{2} =  \pm\, \sqrt{\frac{1 - \cos \theta}{2}} \cos \tfrac{\theta}{2} =  \pm\, \sqrt{\frac{1 + \cos\theta}{2}} \begin{align} \tan \tfrac{\theta}{2} &= \csc \theta - \cot \theta \\ &= \pm\, \sqrt{1 - \cos \theta \over 1 + \cos \theta} \\ &= \frac{\sin \theta}{1 + \cos \theta} \\ &= \frac{1-\cos \theta}{\sin \theta} \end{align} \begin{align} \cot \tfrac{\theta}{2} &= \csc \theta + \cot \theta \\ &= \pm\, \sqrt{1 + \cos \theta \over 1 - \cos \theta} \\ &= \frac{\sin \theta}{1 - \cos \theta} \\ &= \frac{1 + \cos \theta}{\sin \theta} \end{align}

סינוס, קוסינוס וטנגנס של כפולות של זווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

\sin n\theta = \sum_{k=0}^n \binom{n}{k} \cos^k \theta\,\sin^{n-k} \theta\,\sin\left(\frac{1}{2}(n-k)\pi\right)
\cos n\theta = \sum_{k=0}^n \binom{n}{k} \cos^k \theta\,\sin^{n-k} \theta\,\cos\left(\frac{1}{2}(n-k)\pi\right)

tan  יכולה להיכתב כביטוי של tan θ באמצעות היחס הבא:

\tan\,(n{+}1)\theta = \frac{\tan n\theta + \tan \theta}{1 - \tan n\theta\,\tan \theta}

cot  יכולה להיכתב כביטוי של cot θ באמצעות היחס הבא:

\cot\,(n{+}1)\theta = \frac{\cot n\theta\,\cot \theta - 1}{\cot n\theta + \cot \theta}

טנגנס של ממוצע זוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

 \tan\left( \frac{\alpha+\beta}{2} \right)
= \frac{\sin\alpha + \sin\beta}{\cos\alpha + \cos\beta}
= -\,\frac{\cos\alpha - \cos\beta}{\sin\alpha - \sin\beta}

על ידי הצבת 0 ב-α או β נקבל את הזהות של חצי-זווית שנזכרה לעיל.

המכפלה האינסופית של אוילר[עריכת קוד מקור | עריכה]

 \cos\left({\theta \over 2}\right) \cdot \cos\left({\theta \over 4}\right)
\cdot \cos\left({\theta \over 8}\right)\cdots = \prod_{n=1}^\infty \cos\left({\theta \over 2^n}\right)
= {\sin(\theta)\over \theta}

זהויות לצמצום חזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהויות אלה ניתן להוכיח באמצעות הגרסה השנייה והשלישית של זהות הזווית הכפולה של הקוסינוס (ראו לעיל).

סינוס קוסינוס שילובים
\sin^2\theta = \frac{1 - \cos 2\theta}{2} \cos^2\theta = \frac{1 + \cos 2\theta}{2} \sin^2\theta \cos^2\theta = \frac{1 - \cos 4\theta}{8}
\sin^3\theta = \frac{3 \sin\theta - \sin 3\theta}{4} \cos^3\theta = \frac{3 \cos\theta + \cos 3\theta}{4} \sin^3\theta \cos^3\theta = \frac{3\sin 2\theta - \sin 6\theta}{32}
\sin^4\theta = \frac{3 - 4 \cos 2\theta + \cos 4\theta}{8} \cos^4\theta = \frac{3 + 4 \cos 2\theta + \cos 4\theta}{8} \sin^4\theta \cos^4\theta = \frac{3-4\cos 4\theta + \cos 8\theta}{128}
\sin^5\theta = \frac{10 \sin\theta - 5 \sin 3\theta + \sin 5\theta}{16} \cos^5\theta = \frac{10 \cos\theta + 5 \cos 3\theta + \cos 5\theta}{16} \sin^5\theta \cos^5\theta = \frac{10\sin 2\theta - 5\sin 6\theta + \sin 10\theta}{512}

עבור חזקות שרירותיות כלשהן של \sin\theta או \cos\theta ניתן להשתמש בזהויות הבאות, אשר נובעות ממשפט דה-מואבר, נוסחת אוילר והבינום של ניוטון.

אם n הוא אי-זוגי אם n הוא זוגי
קוסינוס \cos^n\theta = \frac{2}{2^n} \sum_{k=0}^{\frac{n-1}{2}} \binom{n}{k} \cos{(n-2k)\theta} \cos^n\theta = \frac{1}{2^n} \binom{n}{\frac{n}{2}} + \frac{2}{2^n} \sum_{k=0}^{\frac{n}{2}-1} \binom{n}{k} \cos{(n-2k)\theta}
סינוס \sin^n\theta = \frac{2}{2^n} \sum_{k=0}^{\frac{n-1}{2}} (-1)^{(\frac{n-1}{2}-k)} \binom{n}{k} \sin{(n-2k)\theta} \sin^n\theta = \frac{1}{2^n} \binom{n}{\frac{n}{2}} + \frac{2}{2^n} \sum_{k=0}^{\frac{n}{2}-1} (-1)^{(\frac{n}{2}-k)} \binom{n}{k} \cos{(n-2k)\theta}

זהויות להמרת מכפלה לסכום וסכום למכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהויות אלה ניתן להוכיח באמצעות הרחבת הצד הימני במשוואה באמצעות הזהויות של סכום והפרש זוויות (ראו לעיל). ראו פעימה (אקוסטיקה) ליישום מעניין של הזהויות שלהלן.

מכפלה לסכום
\cos \theta \cos \varphi = {\cos(\theta - \varphi) + \cos(\theta + \varphi) \over 2}
\sin \theta \sin \varphi = {\cos(\theta - \varphi) - \cos(\theta + \varphi) \over 2}
\sin \theta \cos \varphi = {\sin(\theta + \varphi) + \sin(\theta - \varphi) \over 2}
\cos \theta \sin \varphi = {\sin(\theta + \varphi) - \sin(\theta - \varphi) \over 2}
סכום למכפלה
\sin \theta + \sin \varphi = 2 \sin\left( \frac{\theta + \varphi}{2} \right) \cos\left( \frac{\theta - \varphi}{2} \right)
\sin \theta - \sin \varphi = 2 \cos\left({\theta + \varphi \over 2}\right) \sin\left({\theta - \varphi\over 2}\right) \;
\cos \theta - \cos \varphi = -2\sin\left( {\theta + \varphi \over 2}\right) \sin\left({\theta - \varphi \over 2}\right)
\cos \theta + \cos \varphi = 2 \cos\left( \frac{\theta + \varphi} {2} \right) \cos\left( \frac{\theta - \varphi}{2} \right)

בפרט,

\ \sin^2(\theta) = \frac{ 1 - \cos(2 \theta )}{2}
\cos^2(\theta) = \frac{ 1 + \cos(2 \theta) }{2}

זהויות אלה שימושיות בשיטות אינטגרציה על ריבועי פונקציות טריגונומטריות וניתן להכלילן לחזקות שונות.

זהויות קשורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם x, y, ו-z הן שלוש זוויות של משולש כלשהו, כלומר אם \ = \pi = x + y + z חצי מעגל (180°), אזי
\tan(x) + \tan(y) + \tan(z) = \tan(x)\tan(y)\tan(z).

לחלופין, אם אחת מהזוויות x, y, ו-z היא זווית ישרה (90° או π/2) אזי ניתן להגדיר את שני הצדדים כ-∞ (אינסוף). אין זה ∞+ ("אינסוף חיובי") וגם לא ∞− ("אינסוף שלילי"); הפונקציה tan(θ)‎ שואפת בנקודה 2π ל-∞+ מצד שמאל ול-∞− מצד ימין.

בנוסף, אם \pi = x + y + z = חצי מעגל (180°), אזי
\sin(2x) + \sin(2y) + \sin(2z) = 4\sin(x)\sin(y)\sin(z).

משפט תלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם \pi = w + x + y + z = חצי מעגל (180°), אזי

\begin{align}
\sin(w + x)\sin(x + y)  = \sin(w)\sin(y) + \sin(x)\sin(z)
\end{align}

ביסודה מהווה זהות זו זה התאמה של משפט תלמי משפת הגאומטריה לשפת הטריגונומטריה.

צירופים לינאריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור שימושים מסוימים, חשוב לדעת שכל צירוף לינארי של גלי סינוס בעלי אותו זמן מחזור אך מופע שונה מהווה גל סינוס בפני עצמו, גם הוא בעל אותו זמן מחזור אך מופע שונה. במקרה של צירוף לינארי של גל סינוס וגל קוסינוס (בעלי הפרש מופע של π/2), נקבל

a\sin x+b\cos x=\sqrt{a^2+b^2}\cdot\sin(x+\varphi)\,

כאשר


\varphi = \arcsin \left(\frac{b}{\sqrt{a^2+b^2}}\right)
+ \begin{cases}
0 & \text{if }a \ge 0, \\
\pi & \text{if }a < 0,
\end{cases}

או באופן שקול,

\varphi = \arctan \left(\frac{b}{a}\right) + \begin{cases}
0 & \text{if }a \ge 0, \\
\pi & \text{if }a < 0.
\end{cases}

באופן כללי, עבור הפרש מופע כלשהו, נקבל

a\sin x+b\sin(x+\alpha)= c \sin(x+\beta)\,

כאשר


  c = \sqrt{a^2 + b^2 + 2ab\cos \alpha},

וכן


.\beta = {\rm arctan} \left(\frac{b\sin \alpha}{a + b\cos \alpha}\right)

סכומים נוספים של פונקציות טריגונומטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכומים של סינוסים וקוסינוסים עם ארגומנטים כטורים חשבוניים:

\sin{\varphi} + \sin{(\varphi + \alpha)} + \sin{(\varphi + 2\alpha)} +
\cdots + \sin{(\varphi + n\alpha)}=\frac{\sin{\left(\frac{(n+1) \alpha}{2}\right)} \cdot \sin{(\varphi + \frac{n \alpha}{2})}}{\sin{\frac{\alpha}{2}}}
\cos{\varphi} + \cos{(\varphi + \alpha)} + \cos{(\varphi + 2\alpha)} +
\cdots + \cos{(\varphi + n\alpha)}=\frac{\sin{\left(\frac{(n+1) \alpha}{2}\right)} \cdot \cos{(\varphi + \frac{n \alpha}{2})}}{\sin{\frac{\alpha}{2}}}

לכל a ו-b:

a \cos(x) + b \sin(x) = \sqrt{ a^2 + b^2 } \cos(x - \arctan(b, a)) \;

כאשר arctan(y, x)‎ היא הכללה של arctan(y/x)‎ אשר מכסה את כל היקף המעגל.

\tan(x) + \sec(x) = \tan\left({x \over 2} + {\pi \over 4}\right)

הזהות האחרונה שימושית לעתים כאשר עוסקים בפונקציה הגודרמנית, אשר מקשרת בין הפונקציות הטריגונומטריות המעגליות וההיפרבוליות ללא שימוש במספרים מרוכבים.

אם \pi = w + x + y + z = חצי מעגל (180°), אזי

\cot(x)\cot(y) + \cot(y)\cot(z) + \cot(z)\cot(x) = 1

הפונקציות הטריגונומטריות ההפוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

 \arcsin(x)+\arccos(x)=\pi/2\;
 \arctan(x)+\arccot(x)=\pi/2.\;
\arctan(x)+\arctan(1/x)=\left\{\begin{matrix} \pi/2, & \mbox{if }x > 0 \\  -\pi/2, & \mbox{if }x < 0 \end{matrix}\right.

הרכבה של הפונקציות הטריגונומטריות על הפונקציות ההפוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

\sin[\arccos(x)]=\sqrt{1-x^2} \, \tan[\arcsin (x)]=\frac{x}{\sqrt{1 - x^2}}
\sin[\arctan(x)]=\frac{x}{\sqrt{1+x^2}} \tan[\arccos (x)]=\frac{\sqrt{1 - x^2}}{x}
\cos[\arctan(x)]=\frac{1}{\sqrt{1+x^2}} \cot[\arcsin (x)]=\frac{\sqrt{1 - x^2}}{x}
\cos[\arcsin(x)]=\sqrt{1-x^2} \, \cot[\arccos (x)]=\frac{x}{\sqrt{1 - x^2}}

קשר לפונקציה המעריכית המרוכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

e^{ix} = \cos(x) + i\sin(x)\, (נוסחת אוילר),
e^{-ix} = \cos(-x) + i\sin(-x) = \cos(x) - i\sin(x)\,
e^{i\pi} = -1\,
\cos(x) = \frac{e^{ix} + e^{-ix}}{2} \;
\sin(x) = \frac{e^{ix} - e^{-ix}}{2i} \;

ומכאן נסיק:

\tan(x) = \frac{e^{ix} - e^{-ix}}{i({e^{ix} + e^{-ix}})}\; = \frac{\sin(x)}{\cos(x)}

כאשר i^2 = -1.

מכפלות אינסופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהויות הבאות, העוסקות במכפלות אינסופיות, שימושיות עבור פונקציות מיוחדות:

\sin x = x \prod_{n = 1}^\infty\left(1 - \frac{x^2}{\pi^2 n^2}\right)
\sinh x = x \prod_{n = 1}^\infty\left(1 + \frac{x^2}{\pi^2 n^2}\right)
\frac{\sin x}{x} = \prod_{n = 1}^\infty\cos\left(\frac{x}{2^n}\right)
\cos x = \prod_{n = 1}^\infty\left(1 - \frac{x^2}{\pi^2(n - \frac{1}{2})^2}\right)
\cosh x = \prod_{n = 1}^\infty\left(1 + \frac{x^2}{\pi^2(n - \frac{1}{2})^2}\right)

זהויות ללא משתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוק מורי":

\cos 20^\circ\cdot\cos 40^\circ\cdot\cos 80^\circ=\frac{1}{8}

הוא מקרה מיוחד של הזהות הבאה:

\prod_{j=0}^{k-1}\cos(2^j x)=\frac{\sin(2^k x)}{2^k\sin(x)}

כאשר k = 3, x = 20°. את השם טבע הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן, אשר למד את הזהות הזו בילדותו מילד בשם מורי, ומאז זכר אותו למשך כל חייו.

זהויות נוספות באותה מתכונת הן:

 \cos\frac{\pi}{7}\cos\frac{2\pi}{7}\cos\frac{3\pi}{7} = \frac{1}{8}

וכן,

\sin 20^\circ\cdot\sin 40^\circ\cdot\sin 80^\circ=\frac{\sqrt{3}}{8}.

את הזהות הבאה קשה להכליל מיד לזהות הכוללת משתנים (אך קראו בהמשך להסבר):

\cos 24^\circ+\cos 48^\circ+\cos 96^\circ+\cos 168^\circ=\frac{1}{2}

לאחר עיון בזהות שלהלן, ניתן להגיע למסקנה שמדידה במעלות אינה תמיד מתאימה יותר ממדידה ברדיאנים:

 \cos\left(      \frac{2\pi}{21}\right)
  \,+\, \cos\left(2\cdot\frac{2\pi}{21}\right)  
  \,+\, \cos\left(4\cdot\frac{2\pi}{21}\right)

  \,+\, \cos\left( 5\cdot\frac{2\pi}{21}\right)
  \,+\, \cos\left( 8\cdot\frac{2\pi}{21}\right)
  \,+\, \cos\left(10\cdot\frac{2\pi}{21}\right)=\frac{1}{2}

הגורמים 1, 2, 4, 5, 8, 10 נותנים רמז למקורה של הדוגמה הנ"ל: אלה הם המספרים הטבעיים הקטנים מ-21/2 שהם זרים ל-21 (כלומר, אין להם גורם ראשוני משותף עם 21). הדוגמאות האחרונות נובעות מעובדה בסיסית על פולינומים ציקלוטומים: הקוסינוסים מהווים את החלק הממשי של פתרונות הפולינום; סכום הפתרונות הוא פונקציית מביוס אשר מחושבת עבור המספר 21 (בדוגמה האחרונה); רק חצי מהפתרונות מופיעים בדוגמה זו. לשתי הזהויות הקודמות לזהות האחרונה נגיע בצורה דומה, עם 10 או 15 במקום 21 (ולאחר המרה למעלות).

חישוב פאי (π)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך יעילה במיוחד לחשב את ערכו של פאי היא שימוש בזהות שלהלן, המיוחסת לאסטרונום ג'ון משין:

\frac{\pi}{4} = 4 \arctan\frac{1}{5} - \arctan\frac{1}{239}

זהות נוספת, המיוחסת לאוילר, היא:

\frac{\pi}{4} = 5 \arctan\frac{1}{7} + 2 \arctan\frac{3}{79}

ערכים קלים לזכירה של סינוס וקוסינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]


\begin{matrix}
\sin 0 & = & \sin 0^\circ & = & 0 & = & \cos 90^\circ &  =  & \cos \left( \frac {\pi} {2} \right) & = \sqrt{0}/2 \\  \\
\sin \left( \frac {\pi} {6} \right) & = & \sin 30^\circ & = & 1/2 & = & \cos 60^\circ & = & \cos \left( \frac {\pi} {3} \right) & = \sqrt{1}/2  \\  \\
\sin \left( \frac {\pi} {4} \right) & = & \sin 45^\circ & = & \sqrt{2}/2 & = & \cos 45^\circ & = & \cos \left( \frac {\pi} {4} \right) & = \sqrt{2}/2  \\  \\
\sin \left( \frac {\pi} {3} \right) & = & \sin 60^\circ & = & \sqrt{3}/2 & = & \cos 30^\circ & = & \cos \left( \frac {\pi} {6} \right) & = \sqrt{3}/2  \\  \\
\sin \left( \frac {\pi} {2} \right) & = & \sin 90^\circ & = & 1 & = & \cos 0^\circ & = & \cos 0 & = \sqrt{4}/2 
\end{matrix}

ערכים מעניינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

\sin{\frac{\pi}{7}}=\frac{\sqrt{7}}{6}-
\frac{\sqrt{7}}{189} \sum_{j=0}^{\infty} \frac{(3j+1)!}{189^j j!\,(2j+2)!}
\!
\sin{\frac{\pi}{18}}=
\frac{1}{6} \sum_{j=0}^{\infty} \frac{(3j)!}{27^j j!\,(2j+1)!}
\!

באמצעות יחס הזהב φ:

\cos \left( \frac {\pi} {5} \right) = \cos 36^\circ={\sqrt{5}+1 \over 4} = \varphi /2
\sin \left( \frac {\pi} {10} \right) = \sin 18^\circ = {\sqrt{5}-1 \over 4}  = {\varphi - 1 \over 2} = {1 \over 2\varphi}

ראו בנוסף: קבועים טריגונומטריים מדויקים.

חשבון אינפיניטסימלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהויות שלהלן, הלקוחות מן החשבון האינפיניטסימלי, עובדות רק עבור זוויות הנמדדות ברדיאנים; הקשרים יהפכו למסובכים יותר אם נשתמש בזוויות הנמדדות ביחידות אחרות, כגון מעלות. אם נגדיר את הפונקציות הטריגונומטריות במונחים גאומטריים, ניתן למצוא את נגזרותיהן על ידי חישוב שני גבולות. הגבול הראשון הוא:

\lim_{x\rightarrow 0}\frac{\sin x}{x}=1

ניתן להוכיח גבול זה באמצעות מעגל היחידה וכלל הסנדוויץ'. הנסיון להוכיח את הגבול באמצעות כלל לופיטל עשוי להיות מפתה, אך אם נשתמש בגבול זה כדי להוכיח כי הנגזרת של sinx היא cosx, ולאחר מכן נשתמש בעובדה זו במסגרת כלל לופיטל, תהא זו הוכחה שמבוססת על הגיון מעגלי - וזוהי טעות לוגית. הגבול השני הוא:

\lim_{x\rightarrow 0}\frac{1-\cos x }{x}=0

אותו נוכיח באמצעות הזהות \ \tan(x/2)=(1-\cos(x))/\sin(x). לאחר שביססנו את שני הגבולות הנ"ל, נוכל להשתמש בהגדרת הנגזרת לפי גבול ובמשפטים קשורים כדי להראות כי \ (\sin x)'=\cos x וכן \ (\cos x)'=-\sin x. אם פונקציות הסינוס והקוסינוס מוגדרות על ידי טורי טיילור שלהן, אזי ניתן למצוא את נגזרותיהן על ידי גזירת טור החזקות.

{d \over dx}\sin x = \cos x

את שאר הפונקציות הטריגונומטריות ניתן לגזור באמצעות הזהויות שלעיל וכללי הגזירה.


\begin{matrix}
{d \over dx} \sin x =& \cos x          ,& {d \over dx} \arcsin x =&  {1 \over \sqrt{1 - x^2}     } \\  \\
{d \over dx} \cos x =& -\sin x         ,& {d \over dx} \arccos x =& {-1 \over \sqrt{1 - x^2}}      \\  \\
{d \over dx} \tan x =& \sec^2 x        ,& {d \over dx} \arctan x =& { 1 \over 1 + x^2}            \\  \\
{d \over dx} \cot x =& -\csc^2 x       ,& {d \over dx} \arccot x =& {-1 \over 1 + x^2}             \\  \\
{d \over dx} \sec x =& \tan x \sec x   ,& {d \over dx} \arcsec x =& { 1 \over |x|\sqrt{x^2 - 1}}   \\  \\
{d \over dx} \csc x =& -\csc x \cot x  ,& {d \over dx} \arccsc x =& {-1 \over |x|\sqrt{x^2 - 1}}
\end{matrix}

אינטגרלים בסיסיים:

\int{\frac{du}{\sqrt{a^{2}-u^{2}}}}=\sin ^{-1}\left( \frac{u}{a} \right)+C
\int{\frac{du}{a^{2}+u^{2}}}=\frac{1}{a}\tan ^{-1}\left( \frac{u}{a} \right)+C
\int{\frac{du}{u\sqrt{u^{2}-a^{2}}}}=\frac{1}{a}\sec ^{-1}\left| \frac{u}{a} \right|+C

העובדה כי גזירת הפונקציות הטריגונומטריות (סינוס וקוסינוס) מניבה צירופים לינארים של אותן פונקציות היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה בתחומים רבים של המתמטיקה, כולל משוואות דיפרנציאליות והתמרות פורייה.

הגדרות מעריכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונקציה פונקציה הפוכה
\sin \theta = \frac{e^{i\theta} - e^{-i\theta}}{2i} \, \arcsin x = -i \ln \left(ix + \sqrt{1 - x^2}\right) \,
\cos \theta = \frac{e^{i\theta} + e^{-i\theta}}{2} \, \arccos x = -i \ln \left(x + \sqrt{x^2 - 1}\right) \,
\tan \theta = \frac{e^{i\theta} - e^{-i\theta}}{i(e^{i\theta} + e^{-i\theta})} \, \arctan x = \frac{i \ln \left(\frac{i + x}{i - x}\right)}{2} \,
\csc \theta = \frac{2i}{e^{i\theta} - e^{-i\theta}} \, \arccsc x = -i \ln \left(\tfrac{i}{x} + \sqrt{1 - \tfrac{1}{x^2}}\right) \,
\sec \theta = \frac{2}{e^{i\theta} + e^{-i\theta}} \, \arcsec x = -i \ln \left(\tfrac{1}{x} + \sqrt{1 - \tfrac{i}{x^2}}\right) \,
\cot \theta = \frac{i(e^{i\theta} + e^{-i\theta})}{e^{i\theta} - e^{-i\theta}} \, \arccot x = \frac{i \ln \left(\frac{i - x}{i + x}\right)}{2} \,
\operatorname{cis} \, \theta = e^{i\theta} \, \operatorname{arccis} \, x = \frac{\ln x}{i} \,

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין דיריכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין דיריכלה Dn(x)‎ היא הפונקציה הרשומה משני צידי הזהות הבאה:

1+2\cos(x)+2\cos(2x)+2\cos(3x)+\cdots+2\cos(nx) = \frac{ \sin\left[\left(n+\frac{1}{2}\right)x\right\rbrack }{ \sin\left(\frac{x}{2}\right) }

קונבולוציה של גרעין דיריכלה עם פונקציה אינטגרבילית בעלת מחזור 2π נותנת את קירוב פורייה ממעלה n של הפונקציה, כלומר סכום האיברים עד סדר n בטור פורייה של הפונקציה (או איברים ‎−n עד n בטור פורייה המרוכב).

הרחבות של הזהות של חצי-זווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם נציב

t = \tan\left(\frac{x}{2}\right)

אז

\sin(x) = \frac{2t}{1 + t^2}, \quad \cos(x) = \frac{1 - t^2}{1 + t^2}, \quad e^{i x} = \frac{1 + i t}{1 - i t}

כאשר הביטוי eix זהה ל- cis(x)‎.

ההצבה הנ"ל שימושית בחשבון אינפיניסטימלי לשם המרת פונקציות רציונליות עם sin(x)‎ ו-cos(x)‎ לפונקציות של t על מנת למצוא את הפונקציה הקדומה שלהן.

יישומים בחישוב אינטגרלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישום חשוב שלהן הוא במציאת אינטגרלים של פונקציות שאינן טריגונומטריות: טריק שכיח הוא להשתמש בתחליף טריגונומטרי לפונקציה, ואז לפשט את האינטגרל שהתקבל באמצעות זהות טריגונומטריות.

קיצורים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיצורים שלהלן שימשו בעבר לצורך ניווט (לדוגמה, נוסחת ה-haversine שימשה לחישוב המרחק בין שתי נקודות על כדור). כיום משתמשים בהם לעתים נדירות בלבד.

שמות (אנגלית) קיצורים הגדרה
versed sine
versine
\textrm{versin} \, \theta

\textrm{vers} \, \theta

 1 - \cos \theta \,
coversed sine
coversine
\textrm{coversin} \, \theta

\textrm{cover} \, \theta

1 - \sin \theta \,
haversed sine
haversine
\textrm{haversin} \, \theta

\textrm{hav} \, \theta

\tfrac{1}{2} \textrm{versin} \theta \,
hacoversed sine
hacoversine
cohaversine
havercosine
\textrm{hacoversin} \, \theta

\textrm{hacov} \, \theta

\tfrac{1}{2} \textrm{coversin} \theta \,
exsecant \textrm{exsec} \, \theta \,  \sec \theta - 1 \,
excosecant \textrm{excsc} \, \theta \,  \csc \theta - 1 \,

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]