חוקת צפון קפריסין

חוקת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (בטורקית: Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti Anayasası) היא החוק העליון בצפון קפריסין, מדינה עצמאית דה-פקטו שאינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. החוקה נכתבה על ידי האספה המכוננת של צפון קפריסין לאחר הכרזת עצמאותה ב-15 בנובמבר 1983, ואושרה במשאל עם על ידי בעלי זכות הבחירה הקפריסאים-טורקים ב-5 במאי 1985 על ידי תמיכה של 70.2% מהמצביעים. החוקה דומה לחוקתה של המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין, הישות המדינית שקדמה לרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין אך קיימות בה מספר הוראות חדשות המותאמות לצורכי הרפובליקה החדשה.

החוקה מורכבת מ-164 סעיפים ומ-13 סעיפי משנה.

שיטת הממשל המכוננת על ידי החוקה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בשיטה זו, הריבון הוא העם (המורכב מאזרחי צפון קפריסין) והוא זה שבוחר את הגופים בעלי הסמכות במדינה. שום רשות רשמית לא יכולה להפעיל כל סמכות מבלי שהוסמכה לכך בחוקה. סעיף 7 קובע את עליונות החוקה.

זכויות וחירויות

החוקה מכילה הוראות המבטיחות זכויות וחירויות בסיסיות. דוגמאות לזכויות אלו הן: הזכות לשוויון, הזכות לחיים ולשלמות גופנית, הזכות לחירות ולביטחון אישי, זכות הגישה לבית המשפט והזכות לדיון הוגן ופומבי תוך זמן סביר על ידי בתי משפט בלתי תלויים וחסרי פניות, וזכויות מורשעים.

סעיפים נוספים בחוקה מכילים מספר זכויות כלכליות וחברתיות: איסור על עינויים, הזכות לפרטיות, חופש התנועה והמגורים, חופש מדע ואמנות, חופש העיתונות וחופש ההתאספות וההתאגדות. זכויות אלו מובטחות גם הן בהוראות המשקפות את מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה.

השוואת שתי החוקות

בהשוואה לחוקה מ-1975, החוקה 1985 מכילה הוראות מפורטות יותר להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד. לדוגמה, בוטל עונש המוות על רצח מכוון. סעיף 15 הכריז כי ניתן להטיל עונש מוות על פי חוק רק במקרים של בגידה בתקופת מלחמה, מעשי טרור ושוד ים ועבור רציחות חוזרות ונשנות. גם במקרים אלו לא יינתן עונש מוות אלא אם כן האספה המחוקקת מחליטה על פי הוראות סעיף 78.

זכויות כלכליות וחברתיות

כמו כן, בחוקה זו גובשו זכויות כלכליות וחברתיות חדשות כמו הזכות להגנה מרעב, הגנה על מובטלים ונזקקים, הגנת הצרכן ופיתוח הספורט. ישנן הוראות מפורטות לגבי אזרחות השומרות גם על זכויות נרכשות.

ראו גם

• זכויות האדם בצפון קפריסין

קישורים חיצוניים

• חוקת צפון קפריסין