חוק שחרור על-תנאי ממאסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק שחרור על-תנאי ממאסר
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 11 ביוני 2001
תאריך עברי כ' בסיון ה'תשס"א
כנסת הכנסת החמש עשרה
תומכים 41
מתנגדים 20
נמנעים 3
חוברת פרסום ספר החוקים 1795, עמ' 410
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מס' תיקונים 17
נוסח מלא החוק המלא

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 אושר בכנסת ב-11 ביוני 2001, והוא מסדיר את שחרורם המוקדם של אסירים. החוק התבסס על חקיקה קודמת בנושא זה עם תיקונים לפי המלצותיה של ועדה בינמשרדית בראשותה של יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

תמצית הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מציג מסלולים אחדים לשחרור על-תנאי של אסיר שריצה שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו. המשמעות של "שחרור על-תנאי" היא שבמקרה של עבירה נוספת מסוג עוון או פשע של האסיר בתקופת שחרורו על-תנאי ניתן להחזירו למאסר לריצוי תקופת המאסר ממנה שוחרר על-תנאי.

החלטה על שחרור על-תנאי ניתנת לבקשת האסיר, על ידי הגופים הבאים:

  • בעניינו של אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים, שנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת, דנה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים של שירות בתי הסוהר. יחידה זו דנה גם בעניינו של אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה, בתנאי שבמועד הדיון הוא בגיר וסיבת מאסרו איננה עבירת אלימות בתוך המשפחה או עבירת מין, והוא אינו חולה במחלת נפש או הסובל מהפרעה נפשית.
  • בעניינו של אסיר שאינו בסמכותה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת ואינו אסיר עולם, דנה ועדת שחרורים שבה שלושה חברים: שופט שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני אנשים שמינה שר המשפטים, שלכל אחד מהם חמש שנות ניסיון בתחום שונה מבין התחומים האלה: קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך.
  • בעניינו של אסיר עולם דנה ועדת שחרורים מיוחדת שבה ארבעה חברים:
(1) שופט של בית המשפט מחוזי, שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שופט בית המשפט שלום או מי שהיה שופט בית המשפט שלום ויצא לקצבה או פרש, שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(3) אדם שמינה שר המשפטים, שלו עשר שנות ניסיון באחד מבין התחומים האלה: קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך;
(4) הממונה על מחלקת חנינות במשרד המשפטים או עורך דין, עובד מחלקת חנינות, שהוא הסמיכו לכך.

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על־תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא.

ועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת רשאית להחליט על שחרור על-תנאי של אסיר שמצב בריאותו חמור (ימיו ספורים או שהוא זקוק באופן קבוע להנשמה מלאכותית וכדומה).

בתקופת השחרור על-תנאי על האסיר לעמוד בתנאים הבאים (אם לא נקבע אחרת על ידי הוועדה):

  • האסיר יודיע למנהל בית הסוהר על המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי;
  • בתוך 48 שעות מעת שהגיע האסיר למקום מגוריו, יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא גר;
  • האסיר יתייצב אחת לחודש, במהלך תקופת התנאי, לפני השוטר הממונה, ויודיע לו ולמנהל בית הסוהר, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל במקום מגוריו;
  • איסור יציאתו של האסיר מהארץ.

הוועדה רשאית להתנות את שחרורו על־תנאי של האסיר בקיומו של פיקוח אלקטרוני על עמידתו בתנאי המגביל את יציאתו ממקום מסוים או את כניסתו למקום מסוים.

ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי חוק יסוד: נשיא המדינה לאחר שריצה לפחות שבע שנות מאסר, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ־30 שנים. כאשר בית המשפט קבע שאדם הורשע ברצח שנעשה בנסיבות חריגות בחומרתן, הוועדה רשאית להמליץ על קציבת עונשו רק לאחר שריצה 15 שנות מאסר, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ־40 שנים. המלצה לקציבת העונש לא תינתן בעניינו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניע פוליטי־אידאולוגי.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם חקיקתו של חוק זה הוסדר השחרור המוקדם בסעיפים 49 עד 51 של חוק העונשין ובסעיפים 28 עד 34 של פקודת בתי הסוהר, שבוטלו בחוק זה.

הצעת החוק התבססה על החקיקה הקודמת בנושא זה עם תיקונים לפי המלצותיה של ועדה בינמשרדית בראשותה של יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.[1] החוק אושר בכנסת ב-11 ביוני 2001 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2002.[2]

עוד לפני כניסתו לתוקף של החוק הוא תוקן כך שוועדת שחרורים לא תמליץ לקצוב את עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניע פוליטי־אידאולוגי[3] (האסיר היחיד שהגבלה זו חלה עליו הוא יגאל עמיר).

בסוף 2006 אושרו תיקונים אחדים בחוק לאור הניסיון המעשי שהצטבר ביישום הוראותיו, ובכלל זה נוספו לחוק סעיף 19א, העוסק ב"דיון חוזר בהחלטת הוועדה לשחרר אסיר על–תנאי, וסעיף 22א, העוסק בסדר נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על-תנאי.[4]

בשנת 2018 אושר תיקון מס' 17 לחוק,[5] כהוראת שעה לשלוש שנים החל מ-15 באוקטובר 2018. התיקון הרחיב משמעותית את מנגנון שחרור מוקדם ממאסרים קצרים (לא כולל אסירים ביטחוניים), באמצעות הקמתה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים של שירות בתי הסוהר[6]. התיקון נכשה בין היתר בעקבות תביעה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד השר לביטחון הפנים, ועסקה בתנאי כליאה של עצורים ואסירים שחרגו מזכויות אדם בסיסיות[7].

בפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט במקרים המיוחדים שבהם נשקל "האינטרס הציבורי" (הצורך בענישה מרתיעה), ועדת השחרורים אמורה לצפות פני עתיד[8]. כתב על כך שופט יצחק עמית: [על הוועדה] "להעריך בעיקר את סיכויי השיקום והמסוכנות, שלעיתים יש ביניהם חפיפה והשפעה הדדית. לשם כך מתחשבת הוועדה בשיקולים שונים ונעזרת בחוות דעת מקצועיות. הערכות לגבי העתיד כוללות בהכרח גם התחשבות באירועים שקרו בעבר, אך זאת יש לעשות בפרספקטיבה הנכונה, כך שעיניה של הוועדה יהיו נשואות אל העתיד"[9].

השופט יורם דנציגר עסק בשיקולי ועדת השחרורים: "על הוועדה לשקול את האמור בחוות הדעת מטעם שירות בתי הסוהר ומטעם הרשות לשיקום האסיר. כאשר נגזר על האסיר תשלום פיצוי בגין העבירה בה הורשע, על הוועדה לשקול האם פיצוי זה שולם, ואם לא שולם - מה הסיבות לכך. בנוסף, כאשר מדובר באסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירת מין, על הוועדה לקבל חוות דעת של מרכז בריאות הנפש שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור. כאשר חוות דעת זו קובעת כי האסיר מסוכן לציבור במידה כלשהי אך ניתן לשחררו בתנאי שיקבל טיפול או בתנאי אחר, רשאית הוועדה לשחררו בכפוף לקביעת תנאי שחרור, וזאת מטעמים מיוחדים ואם סברה כי אין בכך סיכון לציבור."[10].

בית המשפט העליון דחה עתירות של אסירי עולם שדרשו שוועדת השחרורים תמליץ על קציבת עונש

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

ם לאחר שעבר זמן רב מהמינימום הנדרש בחוק.[11] על השיקולים לדחיית בקשות כאלו כתב השופט אדמונד לוי:

"אדם שנגזר דינו למאסר עולם ניטלה ממנו, בצו החברה, חירותו עד אחרון ימיו. ואם נמסרה לנשיא-המדינה הסמכות לשנות מתוצאות של עקרון זה, בדרך של חנינה או קציבת העונש, היה זה אך משום ההכרה כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, עשויה מידת הרחמים לגבור על מידת הדין ... איני נכנס בגדרו של דיון זה לשאלה כלום קנויה לו, לאסיר-העולם, זכות כי קציבת עונשו תישקל. אך אין חולק, כי לא עומדת לו כל זכות כי הדבר ייעשה דווקא בנקודת הזמן הראויה בעיניו ... עיקר הוא בעיני כי חוסר הוודאות בה שרוי, כנטען, אסיר-העולם, אינו כזה כלל ועיקר. ודאותו של הלה היא, כי משנטל חייו של אחר, שוב לא תושב לו חירותו. ודאותו היא, כי עונשו נגזר לריצוי שארית ימיו מאחורי סורג ובריח. ודאות זו היא מנת חלקו, כל עוד לא החליטו הגורמים המוסמכים לשנות מן הדבר. ואם צער וסבל כרוכים בכך, הרי את אלה המיט אסיר-העולם על ראשו-הוא, במעשה הנפשע בו שלח ידו."[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, ה"ח 2979 מ-21 בפברואר 2001
  2. ^ חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, ס"ח 1795 מ-20 ביוני 2001
  3. ^ חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון), התשס"ב-2001, ס"ח 1817 מ-30 בדצמבר 2001
  4. ^ חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2007, ס"ח 2075 מ-1 בינואר 2007
  5. ^ חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 - הוראת שעה), התשע"ח-2018, ס"ח 2742 מ-26 ביולי 2018
  6. ^ ועדת הפנים אישרה תיקון להצ"ח שחרור מנהלי של אסירים, לפיו החוק לא יכלול אסירים ביטחוניים, חדשות הכנסת, ‏אוקטובר 2018
  7. ^ עו"ד אלינה כרסנטי, איך מתבצע הליך שחרור מוקדם ממאסרים קצרים של עד שנה? באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏נובמבר 2019
  8. ^ רע"ב 7774/13 דקמאק נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-3 באפריל 2014, פסקה 14
  9. ^ רע"ב 5709/16 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב-8 באוגוסט 2016
  10. ^ רע"ב 2669/10 שרון רווח נ' מדינת ישראל וועדת השחרורים, ניתן ב-29 באפריל 2010
  11. ^ רע"ב 8538/17 אבראהים בשיר נ' ועדת השחרורים המיוחדת במושבה ליד כלא מעשיהו, ניתן ב-20 בדצמבר 2017
  12. ^ רע"ב 433/07 עמירם הוכברג נ' שירות בתי הסוהר ועדת השחרורים המיוחדת, ניתן ב-2 בדצמבר 2007

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.