יהודית קרפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יהודית קרפ (נולדה ב-28 באוקטובר 1937) היא עורכת דין ישראלית, שכיהנה במשך שנים רבות כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

קרפ נולדה בירושלים כיהודית פלאי, להוריה משה וחנה. למדה בבית הספר התיכון הדתי "מעלה" ושירתה בחיל האוויר, שם הכירה את נתן קרפ, שותפה לחיים במשך יובל שנים. קרפ למדה משפטים באוניברסיטה העברית והוסמכה כעורכת דין בשנת 1963[1]. היא החלה לעבוד במשרד המשפטים כעוזרת אישית של היועץ המשפטי לממשלה משה בן זאב[2]. בשנות ה-70 נחשבה קרפ לאחת מבכירי משרד המשפטים במשפט חוקתי, יחד עם מישאל חשין, יהודית צור ונעמי סלומון[3]. בשנת 1974 השתתפה בצוות משפטנים שערך דו"ח על האחריות המיניסטריאלית במענה לשאלתו של משה דיין האם עליו להתפטר בעקבות מסקנות ועדת אגרנט[4]. בנובמבר 1977 מונתה לראשות ועדה שבחנה את נושא האונס בישראל[5]. ב-1978 מונתה קרפ למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תפקיד אותו מילאה עד לפרישתה. בשנת 1981 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז יצחק זמיר את קרפ לכתוב דו"ח על חקירת עבירות שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית. בשנת 1982 הגיש הצוות דו"ח שממנו עלה כי תושבים פלסטינים נמנעים במקרים רבים מהגשת תלונות, הן מחשש פן יבולע להם והן בשל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק הישראלית. תופעות נוספות שהוזכרו בדו"ח הן אי-מניעת עבירות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בידי חיילי צה"ל שהיו עדים להן ושימוש בנשק שסופק לישראלים בשטחים על ידי צה"ל לצורך הגנה עצמית במסגרת מה שכונה "נטילת סמכויות שמירה" שלא כדין. בסוף שנת 1983 היא טענה במכתב פנימי במשרד המשפטים שמצב אכיפת החוק ביהודה ושומרון הולך ומחמיר[6].

בסוף 1986 כתבה יחד עם עדנה ארבל דו"ח על פרשת קו 300[7].

קרפ מונתה בשנת 1980 לבחון את שאלת קיום משפט חוזר לעמוס ברנס[8]. קרפ גם מונתה על ידי שר המשפטים דוד ליבאי לעמוד בראש ועדה לבחינת חמשת המורשעים ברצח דני כץ. קרפ גילתה ממצאים שלא היו מונחים בפני בתי המשפט שדנו בתיק, לרבות חקירת פוליגרף שבה נמצאו שלושה מהנאשמים דוברים אמת בהכחישם את מעורבותם ברצח. בעקבות הדו"ח הורה נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בשנת 1999 על קיום משפט חוזר בפרשה.

לצד התפקידים הרבים שמילאה קרפ במשרד המשפטים, ובמיוחד מעורבות רבה בהליכי חקיקה, הייתה קרפ חברה בוועדת האו"ם לזכויות הילד, והיא נחשבת למומחית בנושאי זכויות אדם. עם פרישתה לגמלאות בשנת 2003 הצטרפה קרפ להנהלת האגודה לזכויות האזרח, והיא מכהנת כמנהלת האקדמית של התוכנית לאתיקה במשפט במרכז לאתיקה בירושלים. כמו כן משמשת קרפ חברת המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, יושבת ראש ועדת ההיגוי של "תוכנית המשפטנים" של הקרן[9] וחברת המועצה הציבורית של עמותת יש דין.[10]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרפ שני ילדים. ב-2008 נפטר בעלה נתן (נולד ב-1934) שעיצב בין השאר מטבעות, מדליות וכרזות. אחיה איתמר הוא פרופסור בדימוס במחלקה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]