חזקיה בן דוד
חזקיה בן דוד היה ראש הגולה של יהדות בבל בסוף תקופת הגאונים וראש ישיבת פומבדיתא האחרון. הרב גרשום הרפנס כותב, כי היה גם האחרון בתפקיד ראשות הגולה, וכי כשנרצח על ידי אל קאא'ם הראשון נסגרה גם ישיבת סורא סופית במקביל לישיבת פומבדיתא.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מר חזקיה היה בנו של דוד נינו של רבי דוד בן זכאי, מצאצאי זרובבל בן שאלתיאל מצאצאי יהויכין. הוא מוזכר בתואר ראש גולה בבבל החל משנת ד'תשפ"א (1021). שלושת בניו היו: שאלתיאל בן חזקיה, יוסף אורובד (סבו של יהודה בן ברזילי הברצלוני) ודוד בן חזקיה.
בשנת ד'תשצ"ח (1038) נפטר בבבל רב האי גאון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא, ורב חזקיה מונה למלא את מקומו בראשות הישיבה. החוקרים נחלקו האם נשא גם בתואר "גאון", אך מוסכם הוא שהתעסק בהלכה ושלח אגרות הלכתיות לקהילות שונות.
לאחר 20 שנה בהם כיהן כראש גולה וראש ישיבה, בד'תתי"ח (1058), הלשינו עליו שונאיו הלשנת שקר לח'ליפה המוסלמי אל-קאא'ם הראשון באמר אללה, הח'ליפה אסר את מר חזקיה, ושם עינוהו והוא הוצא להורג.
מכיוון שנרצח, נסגרה ישיבת פומבדיתא ההיסטורית באופן סופי, ובכך תמה תקופת הגאונים בפומבדיתא. שלושת בניו נמלטו לגרנדה אל ביתו של רבי יהוסף הנגיד, אשר אביו, רבי שמואל הנגיד, היה ידיד נפשו של אביהם[1] ואף כתב לו שיר מיוחד בד'תתט"ו שנדפס בקובץ "בן תהילים".
לאחר שנרצח הופסקה משרת ראש הגולה לכמה עשרות שנים, ראש הגולה הבא, היה בן בנו דוד – חזקיה בן דוד השני. עם זאת, נמצאו מסמכי קניה של בתו של שאלתיאל, בנו השלישי של חזקיה, בה נזכר שאלתיאל בתואר "מר" – תארו של ראש הגולה, לכן נראה שזמן קצר לפני ששב חזקיה השני לבבל כיהן שאלתיאל כראש גולה. אך לדעת הרב גרשום הרפנס לא כיהנו עוד ראשי גולה אחריו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחקרו של ד"ר משה שאלתיאל במבוא להגדת שאלתיאל.
- אבני חן – פרק ב. ה'תשע"ה, הוצאת ספרים קה"ת, אליעזר ליין ושניאור זלמן ברגר.
- ספר הקבלה לראב"ד, עמ' 44–45.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV, 2021 (באנגלית)