יהודה בן ברזילי הברצלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה בן ברזילי הברצלוני
לידה סוף המאה ה-11
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה תחילת המאה ה-12
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ספרד
השתייכות חכמי ספרד, ראשונים
רבותיו רבי יצחק בר ראובן הברצלוני (משוער)
תלמידיו הראב"ד השני (משוער)
חיבוריו ספר העתים
יחס שאר בשר
ספר הדינים
פירוש על ספר היצירה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי). היה מגדולי חכמי ספרד. מחבר ספר העתים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקרו של ד"ר משה שאלתיאל במבוא להגדת שאלתיאל, אביו, ברזילי, היה בנו של דוד הנשיא בנו של מר חזקיה בן דוד. יש שטענו כי למד אצל רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (מחבר האזהרות ופירוש למסכת כתובות), אך הדבר בספק רב. כמו כן לא ניתן לקבוע מי היו תלמידיו, ובכלל זה האם הראב"ד השני היה תלמידו. עם זאת, ידוע כי הראב"ד הכיר את רבי יהודה באופן אישי והתייעץ עמו בשאלות קשות. כך כותב הרב שמעון בן צמח דוראן:

ומה שרצית לדעת שמו של הרב אלברצלוני ז"ל ואיזה ספר חבר דע כי יש ב' רבנים גדולים מלבד הרשב"א ז"ל שקרויין "הרב אלברצלוני". הראשון הרב ר' יצחק בן ראובן ז"ל אלברגלונ"י שהי' רב גדול בימי ר' יצחק אלפאסי ז"ל והיה פייטן גדול והוא עשה האזהרות שנוהגין לקרות באלו הארצות, המתחילות "איזה מקום בינה".
והשני אומרים שהיה תלמיד של זה שמו הרב הנשיא ר' יהודה בן ברזילי אלברצלוני. וגם הוא רב גדול ומיוחס ואליו הם מתייחסים משפחות בני שאלתיאל אשר בקט"לוניא וחבר ספרים גדולים האחד בדיני נשים שמו ספר יחוס שאר בשר והשני בדיני מועד שמו ספר העתים והג' ספר תקון שטרות גדול ונכבד. והרב בעל העטור ז"ל כשמזכירו לזה הרב ז"ל מזכירו סתם כבוד הרב המחבר ז"ל, וזהו הרב אלברצלוני שמזכיר בעל ספר ארחות חיים.

שו"ת תשב"ץ חלק א' סימן ט"ו

יהודה בן ברזילי היה בן זמנו של אברהם בר חייא הנשיא, וידוע ויכוח שניהל איתו בדבר דחיית מועדה של חתונה. בר חייא שהיה אסטרולוג סבר כי יש לדחות את החתונה משיקולים אסטרולוגיים, ואילו רבי יהודה התנגד לכך בתוקף משיקולים הלכתיים. שיטתו בסוגיית סדר הפרשיות בתפילין היא כרבנו תם, והוא כותב שלא שמע מעולם על תפילין בשיטת רש"י, ושפסיקה כזו היא טעות סופר.

ספר העתים הוא ספרו המפורסם והעיקרי, עוסק בנושאי הלכות התלויות בזמן, בעיקר בהלכות שבת. רובו אבד, בשנת תרס"ג נדפסו חלקים ממנו ששרדו. ספרים נוספים שחיבר: "יחס שאר בשר" - בדיני נשים (אבד), "ספר הדינים" - בדיני ממונות, מתוכו שרד החלק "ספר השטרות" ונדפס בשנת תרנ"ט, ופירוש על ספר היצירה (שרד). וכן חיבר את ספר הבינות וביאר שם את כל שמות קודש וחול על סדר הפרשיות שבתורה.

בספריו הוא מתבסס על ספרות הגאונים, ספרי הרי"ף ורבי שמואל הנגיד.

יהודה ברצלוני מתייחס אל איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-1105. הוא מפקפק באמינותם וחושש כי הם זיוף, וכותב "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[1]

החיד"א משבחו בספרו שם הגדולים: "רבנו הרב הנשיא ר׳ יאודה אל-ברצלוני חיבר חיבור גדול ונכבד בכל התלמוד דרך פירוש ופסק, ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים, שם חושך לאור, ומעקשים למישור."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה זלמן חיים הלברשטם, ספר השטרות לרבנו יהודה ברצלוני, ראש דבר, עמודים ד'-ז', ברלין 1898
  • שלמה זלמן חיים הלברשטם, פירוש לספר יצירה לרבנו יהודה ברצלוני, ראש דבר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]