חץ 4
חץ 4 הוא טיל נגד טילים הנמצא בתכנון במסגרת מערכת הנשק חץ, וישנה הערכה שהוא מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל[1][2]. במסגרת הפיתוח החדש ישופרו גם יכולות הקשורות לטווח והדיוק של הטיל המיירט מהדור הקודם.
מידע על תכנון הקונספט של החץ 4 פורסם באוגוסט 2017[1], ולדברי בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת טילים וחלל, בשלב זה לא ברור האם התכנון יבשיל לדור הבא של טילי החץ[2]. דווח כי התכנון החדש החל על אף כי אין מידע שלאיראן יש היכולות והטכנולוגיה לפיתוח טיל מרובה ראשי נפץ, וישראל נערכת לאיום עתידי אולם לאחר כחודש מהדיווח איראן הכריזה על ניסוי בטיל חדיש בעל יכולות אלו[3].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת החץ 4 מתוכננת לתת מענה לאיומי טילים שמערכת החץ 3 אינה מסוגלת לספק והם טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים MIRV- Multiple, Independently Targeted Re-Entry Vehicle. כיום, ככל הידוע, המדינות המחזיקות בטילים מרובה ראשי נפץ הם רוסיה - 13 סוגי טילים, סין - 6 סוגי טילים, ארצות הברית - 4 סוגי טילים, צרפת - 3 סוגי טילים, הודו - סוג אחד, הממלכה המאוחדת - סוג אחד בפיתוח משותף עם ארצות הברית, ישראל - סוג אחד[4] ופקיסטן - סוג אחד.
מטרתו של טיל מרובה ראשי נפץ הוא לפזר את הפגיעה והנזק בשטח האויב, ולמקסם את השפעותיו של הטיל התוקף, ובעידן המודרני אף להקשות מאוד על המדינה המותקפת ליירט את האיום משום שהטיל התוקף מפצל את ראש הקרב ל 3 או יותר ראשי קרב עצמאים בחלל (ראה איור). יירוט טיל שכזה יכול להעשות לפני שלב פיצול הראשים בחלל, או תאורטית יירוט לאחר שלב הפיצול של כל ראש קרב בנפרד - יכולת שלא קיימת עדיין באף מערכת יירוט בעולם.
אופן פעולת טיל מרובה ראשי נפץ:
- הטיל משוגר ממתקן השיגור שלו כאשר הוא מפעיל את המתנע הראשון שלו(A)
- כ- 60 שניות לאחר השיגור, החלק הראשון נופל, ומתחיל את תפקידו המתנע השני של הטיל(B). בנוסף, מעטפת הטיל נשמטת.
- כ- 120 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי(C) מתחיל לפעול, ומתנתק מהשלב השני של הטיל(B).
- כ - 180 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי מתנתק מהטיל. הטיל מתחיל בכיוון עצמי על ידי המנועים הפנימיים.
- הטיל מכוון את עצמו לעבר מסלול המטרה ומתכונן לכניסה מחדש לאטמוספירה ושחרור ראשי הנפץ.
- הטיל משחרר ראש נפץ יחד עם חומרים משבשי מכ"ם ומוקשים.
- ראשי הנפץ והחומרים משבשי המכ"ם נכנסים לאטמוספירה במהירות גבוהה כשהם חמושים בטיסתם אל המטרה.
- הטילים מתפוצצים בפיצוץ אווירי או יבשתי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי לוי, מתכוננים לאיום עתידי: ישראל החלה לפתח את ה"חץ 4", באתר mako, 08 באוגוסט 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 ישראל החלה בעבודה על פיתוח הקונספט של החץ-4, באתר DefenseNews, אוגוסט 2017 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 שי לוי, מתכוננים לאיום עתידי: ישראל החלה לפתח את ה"חץ 4", באתר mako, 08 באוגוסט 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, איראן: ביצענו ניסוי בטיל לטווח 2,000 קילומטרים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2017
- ^ טיל היריחו על פי פרסומים זרים בעל ראשי קרב מתפצלים
הגנה מפני טילים בישראל  |
||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים |   |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה C-Dome. | |
| קרן ברזל | מערכת הגנה מקומית מבוססת לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח (בפיתוח) | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע (Flight Guard) | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח (Trophy APS) • חץ דורבן (Iron Fist) • מעגל איתן | |
| נושאים קשורים | ||
| מערכות נלוות | מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • צבע אדום | |
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות |
|
