חץ 3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חץ 3
Arrow-3 Jan-03-2013 (c).jpg
הטיל בעת שיגורו במהלך ניסוי מינואר 2014
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טילים בין-יבשתיים
ארץ ייצור ישראלFlag of Israel.svg  ישראל (פיתוח וייצור)
יצרן התעשייה האווירית לישראל (ייצור)
בואינג (דגמי ניסוי)
עלות יחידה 2.2 מיליון דולר
שימוש ראשון הופעל רק במסגרת ניסויים
כניסה לשירות צפוי להיכנס במהלך 2017
משתמשים ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
פלטפורמת שיגור סילו תת-קרקעי.(על פי פרסומים זרים)
מאפיינים כלליים
הנעה נחיר גמיש (בגוף החודר)
ביצועים
טווח 1250 ק״מ (טווח טיסה) על פי פרסומים זרים.
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי פגיעה פיזית

חץ 3 הוא טיל נגד טילים שנמצא בשלבי פיתוח במסגרת מערכת הנשק חץ, ונועד ליירט טילים בליסטיים , כולל טילים בליסטיים בין יבשתיים, בחלל. הטיל נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים במפעל מל"מ של התעשייה האווירית לישראל, כאשר ב-10 בדצמבר 2015 כבר בוצע בהצלחה יירוט מלא של מטרה בחלל.

הטיל הוא אקסו-אטמוספירי, כלומר, מיועד ליירט טילים בחלל, יכולת המשפרת את סיכויי הפגיעה במטרה היות שהיא מאפשרת שיגור מיירטים נוספים במקרה של כישלון. יכולת זו גם מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יפלו בשטח ויהוו סכנה.

עקרון הפעולה של הראש הקרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הקרב המתמרן של המיירט חץ 3

עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המטרה, שלא כמו בחץ 2, בו הראש קרב שנועד ליזום כאשר מתקרב לטיל, ופוגע במטרה באמצעות מטען של חומר נפץ ורסס. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיקה להשמדתה ללא צורך בחומר נפץ. מאידך, נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. הראש הקרבי של חץ 3 מסוגל לתמרן באמצעות נחיר גמיש (הנעה וקטורית) - כלומר נחיר פליטה מתכוונן המטה את הדחף[1][2].

מימון אמריקאי לפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, אמר בעדותו בקונגרס כך:

התכנון של החץ-3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית. ... במערכת יוטמע חיישן מיוחד ומערכת הנעה חדשה למיירט[3].

ב-20 במאי 2009 דיווחו כלי תקשורת בישראל על הסכמה של ממשל ארצות הברית לממן את פיתוח הטיל חץ 3. הסכום המדויק לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים. בחודש אפריל 2013 פרסם צבא ארצות הברית מכרז לבניית בסיס למערכת הגנה מטילים בליסטיים בישראל[4]. על פי התוכנית תושלם בניית הבסיס עד סוף שנת 2014, בעלות הנעה בין 10–25 מיליון דולר. על פי פרסום בירחון ג'יינס הבסיס, אשר יוקם בבסיס הטילים של חיל האוויר בטל שחר, נועד לטילי חץ 3 ובנייתו תושלם לקראת השלמת פיתוח הטיל[5].

סיוע ארצות הברית לתוכנית החץ 3 לשנת כספים. המספרים הם במיליוני דולרים.
2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015
20.0[6] 30.0[6] 50.036[6] 58.966[6] 66.220[6] 74.700[6] 74.707[6] 74.707[6]

ניסויים ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-23 בינואר 2012 משרד הביטחון התיר לפרסום לראשונה צילומים מסדרת ניסויים של הטיל המיירט חץ 3 בעת שיגורו[3].
  • ב-25 בפברואר 2013 ערכה ישראל ניסוי טיסה ראשון של הטיל, שהתנהל ללא תקלות וזכה להצלחה מלאה. משרד הביטחון פרסם את ההודעה הבאה:[7]

"בשעה שמונה בבוקר המריא המיירט משדה הניסויים של חיל האוויר על שפת הים ועלה בתאוצה כלפי השמיים לכיוון הים התיכון. לאחר מכן המשיך המיירט בשיוט, חצה גובה של כמאה קילומטרים, ביצע סדרת תמרונים בחלל וערך מעקב אחר אובייקטים שונים, ביניהם גם כוכבים"

"לאחר השיגור, הטיל טס בצורה אנכית, יצא מהאטמוספירה, השליך את המנוע והפעיל את המנוע השני, שייט בגובה רב בשולי האטמוספירה, ביצע משימה מורכבת ונפל בים. לראשונה היה לנו מכ"ם חדש, המכונה אורן אדיר, שעקב אחרי הטיל וקיבל נתונים במהלך הטיסה. הטיסה בניסוי הזה הייתה ארוכה מבפעם קודמת. בקרוב נעבור לסדרת ניסויי יירוט מעשיים שבסיומם נתחיל בתהליך ייצור ואחריה תוגדר המערכת כמבצעית".

  • ב-16 בדצמבר 2014 דווח משרד הביטחון על ניסוי מוצלח לכאורה של מערכת החץ 3 אולם בהמשך היום דווח על ידי גורמי ביטחון כי הניסוי כשל. מטרת הניסוי הייתה יירוט אקסו אטמוספירי מלא[9]. זו הייתה הפעם השנייה תוך 3 חודשים בה משרד הביטחון דיווח על ניסוי כושל כהצלחה בפרויקט החץ[10]. רק לאחר שנודע כי תוצאות הניסוי דווחו לסוכנות הידיעות רויטרס, משרד הביטחון יצא בהודעה שנייה באותו היום וזו לשונה:[11]

"בהמשך להודעה שהפצנו בצהריים, נבקש להבהיר כי טיל המטרה יצא לדרכו וכי מערכת החץ עקבה אחריו במהלך מעופו. התנאים לשיגור המיירט לא בשלו, ולכן הוחלט להגדירו כניסוי בטיל המטרה בלבד."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוקב אחר הכוכבים, IsraelDefense, מרץ 2013
  2. ^ קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו, המכון למחקר ביטחון לאומי, יפתח שפיר, פברואר 2013
  3. ^ 3.0 3.1 אמיר בוחבוט‏, צפו: צילומים ראשונים של שיגור הטיל "חץ-3", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2012
  4. ^ Y--BMD Launcher LS 13103, Israel, FedBizOpps.Gov
  5. ^ גילי כהן, בכיר בצה"ל: ישראל מאיצה את פיתוח ה"חץ 3" - נערכת לאיום גרעיני, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 Sharp, Jeremy M. (10 ביוני 2015). "CRS report for Congress: U.S. foreign aid to Israel" (PDF). פדרציית המדענים האמריקאים. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2015. 
  7. ^ גילי כהן, ניסוי טיסה מוצלח ראשון ל"חץ 3", באתר הארץ, 25 בפברואר 2013
  8. ^ יואב זיתון, הבוקר בוצע ניסוי מוצלח במערכת "חץ 3", באתר ynet, 3 בינואר 2014
  9. ^ משרד הביטחון: ניסוי בחץ נכשל באתר mako ב-15 בפברואר 2015
  10. ^ גילי כהן, בתוך שלושה חודשים: משרד הביטחון הסתיר בשנית ניסוי כושל במערכת ה"חץ", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2014
  11. ^ יואב זיתון, מבוכה: "נכשל ניסוי של מערכת חץ 3", באתר ynet, 16 ב-16 בדצמבר 2014
  12. ^ אלי אשכנזי, שנה אחרי הכישלון: ניסוי "חץ 3" הצליח, המערכת יירטה לראשונה טיל בחלל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
  13. ^ חדשות 2, ‏ניסוי מוצלח למערכת ההגנה האווירית חץ 3, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בדצמבר 2015‏