טוביה רביב
רביב, 1973 לערך | |
לידה |
21 באוגוסט 1934 י' באלול ה'תרצ"ד סובוטיצה, יוגוסלביה |
---|---|
פטירה |
24 בינואר 2023 (בגיל 88) ב' בשבט ה'תשפ"ג מודיעין-מכבים-רעות, ישראל |
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1952–1979 (כ־27 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת סיני מלחמת ששת הימים פעולת כראמה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
תפקידים אזרחיים | |
ראש משלחת הסוכנות היהודית להונגריה וליוגוסלביה מנהל סניף אשקלון של המשביר לצרכן | |
טוביה רביב (21 באוגוסט 1934 – 24 בינואר 2023) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששימש כמפקד חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 עסק בחילוץ יהודי יוגוסלביה במהלך מלחמת האזרחים ביוגוסלביה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רביב נולד בעיר סובוטיצה שבצפון סרביה (אז ביוגוסלביה) בשנת 1934, ובגיל 4 התייתם מאביו. בתקופת השואה התחבא בזהות בדויה אצל משפחה נוצרית בכפר הונגרי. בדצמבר 1948 עלה לישראל ביחד עם אימו ואחיו. הצטרף עם עליית הנוער לקיבוץ הזורע ובהמשך התיישב במושב רשפון. במרץ 1952 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, היה לוחם וקצין בגדוד 82 של חטיבה 7. לאחר שחרורו שירת במילואים בגדוד 277 של חטיבה 27 (שהפך מאוחר יותר להיות גדוד 268 בחטיבה 670). במלחמת סיני נפצע באורח אנוש. לאחר המלחמה גויס מחדש לשירות קבע ושירת כראש לשכת מפקד גייסות השריון, חיים בר-לב, כמפקד פלוגת טנקים בגדוד 52, כמפקד קורס מפקדי טנקים, כראש לשכת ראש אג"ם במטכ"ל, וכמפקד גדוד 268 במלחמת ששת הימים שלחם עם אוגדת הפלדה בגזרת רצועת עזה וסיני.
בפעולת כראמה פיקד על גדוד 268 שהיה חלק מצוות הקרב של חטיבת הצנחנים 80, בפיקוד רפאל איתן. הכוח עליו פיקד בפעולה פעל באזור גשר דמיה, הסתבך בשקיעת כלים בנתיב ההתקדמות, היה נתון תחת אש במשך שעות רבות וסבל אבדות.[1][2]
שימש סגן מפקד חטיבה 8, בספטמבר 1968 שימש סגן מפקד במבצע רביב, ב-1970 מונה לסגן מפקד חטיבה 401, ב-1971 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה להקים את חטיבה 600, עמה נלחם במלחמת יום הכיפורים. החטיבה פעלה תחת אוגדה 143 בפיקוד אריאל שרון. החטיבה נטלה חלק בקרבות באזור החווה הסינית; הן בתחילת המלחמה בקרבות באזור רכס "חמדיה" והן בזמן מבצע אבירי לב וספגה אבדות כבדות.[3]
לאחר המלחמה שיקם את החטיבה, וב-1974 מונה למדריך בתחום השריון במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בשנים 1975 עד 1978 שירת כנספח צבאי בטורקיה. השתחרר משירות הקבע ב-1979.
בשנות ה-90 שימש רביב כראש משלחת הסוכנות היהודית להונגריה וליוגוסלביה והיה לו תפקיד מרכזי בחילוצם של יהודי יוגוסלביה בזמן מלחמת האזרחים שהתרחשה בה. הוא פרסם ספר בשם: "היוגוסלבים האחרונים"[4] שמתעד את מבצע החילוץ.
בשנות ה-80 ניהל את סניף אשקלון של המשביר לצרכן.
נפטר ב-24 בינואר 2023.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר ודני דור, בנתיבי האש: חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים, ידיעות ספרים, 2018.
- מנחם בן שלום, השעות: יומן מלחמה: חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים, מנחם ותמי בן שלום, 2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדות טוביה רביב בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עדות אל"ם טוביה רביב – מח"ט 600 אוגדה 143, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- טוביה רביב, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חטיבה 7 במבצע "תופת" (כראמה), 21 במרץ 1968, באתר יד לשריון
- ^ אביתר אורן (במחנה), בחזרה לשטח ההפסד: 44 שנים לפעולת כראמה, באתר מאקו, 21 במאי 2012
- ^ גל פרל פינקל, מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת עולם בזעיר אנפין, בעיתון מקור ראשון, 23 בספטמבר 2020
- ^ היוגוסלבים האחרונים, באתר הספרייה הלאומית
מפקדי חטיבה 600 | |
---|---|
|