חטיבה 27

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבה 27
תג היחידה
תג היחידה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל השריון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג חטיבת שריון
בסיס האם מחנה ישי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1952–2014 (כ־62 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמות ישראל החל ממבצע קדש
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מרכבה סימן 1
פיקוד
יחידת אם אוגדה 162
מפקדים ראו בהמשך הערך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האנדרטה לחללי החטיבה בסמוך לגבעת כ"ח

חטיבה 27 (מכונה גם עוצבת אגרוף ורומח. כונתה בעבר גם חטיבה 264, חטיבה 60 וחטיבה 204) הייתה חטיבת שריון במילואים בחיל השריון הישראלי. מקור מספרה הוא בעובדה שהייתה חטיבת המילואים של חטיבה שבע, דהיינו השנייה לשבע. החטיבה הייתה חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה בצה"ל.

כחלק מתוכנית הקיצוצים של צה"ל נסגרה החטיבה ב-2014[1].

פעילות החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יצירת חטיבות המילואים הראשונות בצה"ל, בשנת 1952, הוקמה חטיבה 27, חטיבת שריון מילואים ראשונה בצה"ל. החטיבה קלטה את חייליה מחטיבה 7 ובראשה עמד אל"ם יצחק פונדק. בראשיתה כללה החטיבה גדוד טנקי M4 שרמן, גדוד טנקי AMX-13 וגדוד חי"ר ממונע.

מבצע קדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת סיני השתייכה החטיבה לאוגדה 77 בפיקוד חיים לסקוב. החטיבה, בפיקודו של חיים בר-לב (סגן מפקד החטיבה, ברוך בר-לב), הורכבה מהיחידות הבאות:

  • גדוד 277 על גבי טנקי שרמן (3 פלוגות טנקים) בפיקוד סא"ל זיוי צפרירי (נהרג בקרב רפיח)[2][3]
  • גדוד 19 ובו פלוגת טנקי AMX-13 (שהחלו להיקלט בצה"ל) ופלוגת חרמש, בפיקוד רס"ן אלחנן סלע[4][2]
  • גדוד 79 שהיה גדוד חרמ"ש על גבי זחל"מים, בפיקוד סא"ל אריה שיאון[4][2]
  • גדוד 11 שהיה גדוד חי"ר מחטיבה 9 הממונע על גבי משאיות 4*4, בפיקוד סא"ל זאב אילון[4][2]

כמו כן, היו לרשות ולפקודת החטיבהה כוחות מסייעים בדמות פלוגת סיור,[2] סוללת תותחים מתנייעים 105 מ"מ ופלוגת הנדסה ובנוסף כוחות סיוע אוגדתיים.[4]
החטיבה, יחד עם שאר יחידות אוגדה 77 שאליה השתייכה, חנתה בשטחי כינוס באזור ניר יצחק,[4] ובאזור כרם שלום של היום.[5]
בלילה שבין 31 באוקטובר ו-1 בנובמבר (כ-60 שעות לאחר פתיחת מבצע קדש) ביצע גדוד החי"ר הממונע של החטיבה התקפה על מוצבי צומת רפיח (במקביל לתקיפת רגלית של שני גדודי חטיבת גולני על מוצבים שכנים). גדוד החי"ר הממונע סבל אבידות והצליח במשימתו רק לאחר קבלת סיוע מגדוד החרמ"ש ומפלוגות הטנקים שעברו דרך גזרתו וכבשו ב-10:30 ב-1 בנובמבר את הצומת ואת שאר מוצבי פתחת רפיח בסיועה של חטיבת גולני.[4]
בהמשך אותו יום, בשעה 14:00 הגיעו יחידות החטיבה אל מעבר הג'יראדי יחידת החלוץ שלה הצליחה לעקוף את המעבר ותחת התקפת החטיבה ובסיוע התקפות ארטילריות ואוויריות של צה"ל נסוג הכוחות המצריים מהג'יראדי. בשעות אחר הצהריים הגיעה החטיבה למגע עם המצרים באר-ריסה שבפאתי אל עריש, ייצבה שם קו ועסקה בלילה בחימוש ותדלוק.[4] למחרת היום, עם שחר, כבשה את אל עריש.[6] משמר קדמי של החטיבה נע מערבה בציר הצפוני בסיני לכיוון קנטרה והגיע בלילה ב-2 בנובמבר עד למרחק 10 קילומטרים מתעלת סואץ.
בתום המלחמה הוחלפו טנקי החטיבה לטנקי סופר שרמן.
בקרבות בגזרת רפיח-אל עריש נפלו במלחמה 16 מחיילי החטיבה.[4]

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתום מלחמת סיני ועד מלחמת ששת הימים כונתה החטיבה חטיבה 60. במלחמת ששת הימים החטיבה הייתה תחת פיקוד מנחם (מן) אבירם והיא הורכבה מהיחידות הבאות:

  • גדוד 268 על גבי טנקי שרמן בפיקוד סא"ל טוביה רביב
  • גדוד 19 שכלל טנקי AMX-13 בפיקוד סא"ל זאב איתן (וילנר)
  • גדוד חרמ"ש 141 בפיקוד סא"ל דן נעמן

החטיבה הייתה תחת פיקודו של אלוף ישראל טל, מפקד אוגדת הפלדה והוטלה עליה משימת התקדמות לעבר אל עריש. התקדמות זו החלה ב-6 ביוני, ובמהלך הלילה התקדמה החטיבה 90 קילומטר בחולות עמוקים. בהמשך המלחמה כבשה החטיבה את ביר לחפן וביר גפגפה וגדוד הטנקים הקלים שלה עמד בפני התקפת נגד של טנקים מצריים כבדים. עד תום המלחמה ביצעה החטיבה בלימת התקפות נגד ליליות של שריון מצרי, ייצבה קו מצפון לקנטרה ולחמה נגד כוחות מצריים קטנים שחצו את התעלה בתקריות ראס אל-עיש ביולי 1967.

החטיבה נטלה חלק גם במלחמת ההתשה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים כונתה החטיבה חטיבה 204 וגם במלחמה זו נלחמה בגזרת סיני. כוחות החטיבה, בהרכב של שני גדודים ממוכנים, גדוד חרמ"ש 86 בפיקודו של נחום ברוכי וגדוד חרמ"ש 141 בפיקודו של חיים רוזנבלט, וגדוד 19 של טנקי מגח 3 בפיקודו של חיים עדיני, גויסו בבוקר יום הכיפורים והתארגנו בימ"ח ברפיח. החטיבה נעה על זחלים מרחק של 180 קילומטרים לחזית המצרית ונלחמה בצפון חצי האי סיני. חלק גדול מן החטיבה, גדוד הטנקים וגדוד ממוכן, הועבר עם תחילת הלחימה לחטיבה 460. ב-7 באוקטובר הוצבה החטיבה בגזרה הצפונית של חצי האי סיני, וקיבלה אחריות על אבטחת מתחם בלוזה בו שכנו בסיסים של צה"ל. ב-8 באוקטובר החלו כוחות החטיבה בלחימה שמטרתה הייתה לשמור את צירי ההגעה למעוז בודפשט פתוחים ונקיים מכוחות מצריים. במסגרת פעולות אלה טיווחה החטיבה מארב מצרי ואף השקיעה כוחות בניסיון חילוץ של טייס שנטש את מטוסו באזור. בין 9 ל-13 באוקטובר השתתפה החטיבה בקרבות לפתיחת הציר למעוז בודפשט וכוחותיה הגיעו למעוז. החטיבה צלחה את התעלה ב-15–17 באוקטובר. לאחר חציית התעלה, נלחמה החטיבה באזור ג'בל ג'ניפה בו השמידה בסיסי טילים, ביצעה פשיטות על בסיסים ומתחמים באזור והשתלטה על שדה תעופה. בשלהי המלחמה התייצבה החטיבה בפרברי העיר סואץ והשתתפה בכיתור הארמייה השלישית של מצרים. במהלך המלחמה איבדה החטיבה 35 מלוחמיה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה, ב-1982, השתתפה החטיבה בפיקודו של אל"ם ירמי אולמרט בקרבות נגד השריון הסורי, תחת השם חטיבה 264.

בהמשך צוידה החטיבה בטנקי מרכבה סימן אחד. בשנת 2014 פורקה החטיבה במסגרת קיצוצים בצה"ל. מפקדה האחרון היה אל"ם אפי דפרין. את החטיבה ליווה אל"ם (מיל') דוד טפרסון ששירת בה מיום הקמתה.

אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת חטיבה 27 בפארק עוצבות השריון בלטרון

האנדרטה המרכזית של החטיבה היא אנדרטת אגרוף ורומח. האנדרטה הייתה מוצבת סמוך לצומת גבעת כ"ח, כשהיא צופה על כביש 6. בשנת 2018 הועתקה האנדרטה כ-500 מטר מזרחית לצומת גבעת כ"ח, לצד כביש 465. האנדרטה מנציחה את 147 חיילי החטיבה שנפלו בקרב.

כמו כן מונצחת החטיבה בפארק עוצבות השריון הצמוד לאתר יד לשריון בלטרון.

אנדרטה נוספת לזכר חללי גדוד 46 בלבד נמצאת בכניסה למושב עין הבשור שבחבל אשכול.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יצחק פונדק מפקד החטיבה הראשון. לימים מפקד גייסות השריון
חיים בר-לב מפקד החטיבה במלחמת סיני. לימים הרמטכ"ל ה-8
שמואל גודר
ישראל כרמי לימים קצין משטרה צבאית ראשי
אברהם אדן 1960−1959 לימים מפקד פיקוד הדרום ונספח צה"ל בארצות הברית
אריאל שרון 1964−1962 לימים ראש הממשלה ה-11
מנחם אבירם מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים. לימים מפקד אוגדה 49
צבי רם מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
דב קלי
עוזי בן יצחק לימים מפקד אוגדת יהודה
אריה רמות (שיפמן)
ירמי אולמרט מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה
דב דקל
עמוס מלכא לימים ראש אמ"ן
יפתח רון-טל לימים מפקד זרוע היבשה
עדו מזורסקי 1995−1993
זהר עמיר 1998−1995
בועז כהן
רמי עמדי
צפריר אורפז 2012−2009
אפי דפרין 2014−2012 מפקד החטיבה האחרון. לימים ראש החטיבה לקשרי חוץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אירוע סגירת חטיבת השריון - 27 - "אגרוף ורומח", באתר עמותת "יד לשריון.
  2. ^ 1 2 3 4 5 חטיבה 27 באתר חיל השריון
  3. ^ על פי מוטי גולני, מפקד גדוד השרמנים היה סא"ל אלחנן סלע. מוטי גולני, מלחמת סיני 1956 - היבטים צבאיים ומדיניים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה, 1992, עמ' 349
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 מאיר פעיל, שלושה קרבות רפיח - אל עריש: 1949, 1956, 1967, "מערכות", גיליון 193, יולי 1986
  5. ^ מוטי גולני, מלחמת סיני 1956 - היבטים צבאיים ומדיניים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה, 1992, עמ' 313
  6. ^ מבצע קדש, אתר דובר צה"ל