טיוטה:אברהם מונסא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם מונסא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה כסלו חנוכה ה'תרע"ג
דמשק תחת שלטון בריטניה בריטניהבריטניה
פטירה ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק תלמוד הלכה קבלה פיוט
תפקידים נוספים חזן, ראש ישיבה, שוחט
רבותיו אביו הרב יעקב מונסא מראשי המכוונים בישיבת רחובות הנהר הרב עזרא עטייה הרב צבי פסח פרנק הרב אליהו ראם
תלמידיו הרב משה חי שראבני גבאי ומנהל בית הכנסת וישיבת שושנים לדוד, בן אחותו המקובל הרב ראובן ניסים סופר מחבר הספר, באר יצחק, וראש כולל ללימוד הפשט ולימוד הקבלה, בן אחותו הרב יעקב חיים סופר, הרב יוסף שרגא, בניו הרב שמעון מונסא והרב יעקב מונסא, רבי חיים בן יעקב, הרב חיים שמעון רביע
חיבוריו פדה את אברהם ב' חלקים, ועוד
בת זוג אסתר מונסא (לבית אזולאי)

הרב רבי אברהם מונסא-הרופא (מכונה הרא"מ וכן חכם אברהם מֹּנשֵׂה נולד בדמשק בירת סוריה כסלו ה'תער"ג - נפטר בירושלים ישראל כ' באלול תשס"ח), איש גמרא ותלמוד ראש ישיבת רוח יעקב (ברחוב יואל ירושלים), בעל מופת, מרא דרזין, פשטן ומקובל, מרבני וחכמי ירושלים, שגם העיד שזכה לגילוי אליהו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאביו חכם יעקב מונסא (במקור המשפחה מגירוש ספרד ושמה הרופא על שם מקצוע הרפואה) ולאמו מרת בוליסה מונסא בדמשק בשנת תרע"ג. בשנת תר"פ עלתה המשפחה לירושלים ושם התחנך בתלמוד תורה בני ציון ובישיבת פורת יוסף. היה תלמידם המובהק של הרבנים עזרא משה ויעקב עדס. אליהו לופס ועזרא עטייה המכונה המורה שהסמיכו לדיינות. כמו כן שימש חכמים אצל גדולי הרבנים האשכנזים כגון הרב אליהו ראם והרב צבי פסח פרנק ואביו מרבני ישיבת רחובות הנהר הרב יעקב מונסא. היה חבר בית הדין לעדת הספרדים. שימש משגיח שוחט בודק עד בהוראה בישיבת פורת יוסף ועוד. ספרו פדה את אברהם (ב' חלקים ירושלים תשנ"ו) הינו אוסף אדיר ומופלא של שימוש חכמים שזכה בו, כולל חידושי תורתו על התורה ועל מסכתות הש"ס ועל ארבעת חלקי שולחן ערוך ועל חכמת הדקדוק. זכה וספריו התקבלו באהבה בקרב כל עולם התורה נוסף על כך מובאים קורות המשפחה ותולדות על רבני וחכמי ישיבת פורת יוסף ועוד ומוסר השכל מניסיון החיים. בכמה פעמים הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בעל יביע אומר ביטל דעתו לדעת חכם אברהם בהלכה באומרו עליו כבר הורה זקן.

שנים רבות היה חכם אברהם חזן ודרשן בבית הכנסת וישיבת שושנים לדוד ברחוב הרב יוסף חיים זוננפלד בשכונת בית ישראל עד לזקנותו ממש שאז היה מתפלל ליד ביתו בבית כנסת תפארת ירושלים לעדת היזדים.

משנתו ודרכו בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינך את בניו ותלמידיו ברכות ובדרכי נועם ולא ריחק שום אחד ושום תלמיד כשיטת ומשנת ראשי הישיבות החשובים הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' בני ברק והרב אהרן לייב שטיינמן ראש ישיבת גאון יעקב בבני ברק.

רבי משה בעל הנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שח הגאון רבי חיים יעקב סופר ראש ישיבת כף החיים (הובא בספרו נר חיים עמ' לג):

אספר לכם מעשה ששמעתי מדודי (אח אמי) הגה"צ רבי אברהם מונסה [הסיפור הזה לא נדפס בשום ספר, בשום מקום, אני מספר לכם מה ששמעתי מדודי ששמע מבעל המעשה]:

בזמן מלחמת העולם הראשונה, היה כאן בירושלים יהודי, קראו לו רבי משה סבג ע"ה, מרבני ישיבת פורת יוסף. מי שיודע, באותה תקופה בזמן המלחמה של מלחמת הטורקים, הם גייסו לצבא כל מי שראו, כל אחד, יהיה מי שיהיה, מגיל 14 ועד גיל 60 גייסו אותם בכח לצבא.

ולכן בירושלים היו צריכים החכמים והאנשים להסתתר. כל אחד מסתתר באיזה פינה איזה זווית שלא ידעו אותו ולא יכירו ממנו שום דבר. העיר הייתה ריקה מחכמים ממש.

ויום אחד הצבא הטורקי נכנס ומצא את רבי משה סבג (הנ"ל), ועוד כמה חכמים. לקחו אותם, גייסו אותם בעל כרחם לצבא הטורקי. והצבא הטורקי זה לא היה גיהנום – זה היה גהיני גיהנום. [אי אפשר לתאר את האכזריות ואת הרוע לב שהיה להם. אני יודע מתוך עובדא אצלנו במשפחה מה שסיפר חכם אחד, שהיו ממלאים את העין בטבק, והעין הייתה מתנפחת ויוצאת החוצה, כדי שיברחו ויצאו מהגיהינום הזה שנקרא צבא טורקי! אדם היה מכניס טבק לתוך עיניו, ומביא את עצמו לסכנת עיוורון לכל חייו, והיה כדאי לו. למה? רק כדי לברוח מהצבא הזה, לברוח מהגלות השחורה הזו].

על כל פנים לקחו את החכם הזה רבי משה, ועוד כמה רבנים ואנשים, מה שמצאו, ולקחו אותם.

לאיפה היו הולכים? היו הולכים ברגל מירושלים עד באר שבע – לעבור בצמאון הזה את כל המדברות – ומבאר שבע נוסעים ברכבת עד דמשק (שם היו לוקחים אותם לארץ גזירה, מי יודע לאן). והרב רבי משה ע"ה, לא היה רגיל בהליכה כזו, ובחצי הדרך כבר נהיה תשוש בלי שום טיפת כח, וישב על הרצפה, אמר להם: אני לא יכול, לא יכול ללכת, אתם רוצים להרוג אותי – תהרגו אותי. אני כבר אזלו כוחותי, לא מסוגל ללכת אפילו לא עוד צעד אחד.

בא חייל טורקי נתן לו בעיטות באכזריות עצומה, אבל הרב לא מסוגל ללכת, לא יכול. ראו שבאמת הוא לא מתחזה, ולא מחזיק פנים, אלא פשוט תש כוחו הולך למות, אמרו מה אנחנו צריכים אותו? שיישאר פה. והלכו הלאה. והוא נשאר בין שמים וארץ בחצי המדבר לבדו. ויושב כך ובוכה. מה יעשה? כבר חצי מת.

ישב ובכה, והתפלל: רבי חיים בן עטר איפה אתה? איפה הזכות של אבא שלי? אביו של הרב הזה, רבי משה ע"ה, היה מנהגו כל יום שישי ללכת להר הזיתים, ולגמור כל ספר התהלים על קברו של אור החיים הקדוש, חוק ולא יעבור. ובלילה בערב שבת שבת מדליק נרות שבת, ומדליק נר שמן מיוחד לכבוד רבי חיים בן עטר.

לכן היה מתפלל לרבי חיים שיציל אותו בזכות אביו. אמר: כל הזכות של אבא שלי שבוע שבוע, כל משך חייו היה עושה, כל זה הלך לבטלה? כך היה יושב בוכה. ומהחום והתשישות נפל והתעלף על הרצפה.

עברה שעה-שעתיים, ופתאום מרגיש רבי משה סבג, שמישהו מעיר אותו, דוחף אותו.

והוא כבר היה תשוש וחסר כח לחלוטין, ואותו אחד אומר לו: חכם משה, קום! הגענו! אנחנו בדמשק. קום. והוא דוחף אותו, מוליך אותו, והוא חצי מטושטש, חצי ישן, חצי חולה, לא מבין מה מדברים אותו. אומר לו: מי אתה? ענה לו אותו האיש: אני חיים. קום! והושיב אותו שם. אמר לו לרבי משה: אל תדאג, הכל בסדר.

אחר כך כשהתעורר והבין מה היה איתו, ומה הציל אותו, אמר: אוי! האור החיים הקדוש בכבודו ובעצמו בא והציל אותי ולא היה לי שכל ולא היה לי הזדמנות לבקש ברכה ממנו! הייתי כולי רדום וכולי עייף מהחום והחלישות הזו.

ומאותו זמן בירושלים קראו לו רבי משה בעל הנס. תשאלו את חכמי ירושלים הזקנים שהכירו את הרבנים בירושלים יספרו לכם עליו. זה שמו וזה זכרו. ואיפה הושיב אותו האור החיים? הוא ישב בדמשק עד שנגמרה המלחמה, מול המשטרה הטורקית, ושום דבר לא קרה לו, 'מול בית פעור', ומחפשים אותו, ושום דבר לא קרה לו. ללמדך שהקב"ה עושה נס – הוא עושה אותו עד הסוף. שום דבר רע לא יאונה לו. זה הכח העצום של הספר הקדוש הזה, החיבור הזה, אור החיים הקדוש[1].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחיו ואחיותיו;
  • אחיו מאב ואם מהאשה החשובה מרת בוליסה מונסא, הינו הרב יוסף מונסה ראש השוחטים בירושלים.

אחיו מאב ולא מאם אלא מאשתו השנייה של אביו הרב יעקב מונסא האשה החשובה מרת כחילה רחל מונסה[2]:

רבי אברהם מונסא המכונה חכם אברהם נשא לאשה את האשה החשובה שנפטרה בחייו (מרת אסתר אזולאי אחות רבי עמרם השקדן ובת רבי שלום מרדכי אזולאי), התגורר בירושלים ברחוב אבינדב 18 שכונת נוה צבי ולאחר מכן ברחוב רבינו גרשום 30 בשכונת נוה צבי-שכונת הבוכרים. זכה ובניו תלמידי חכמים הולכים בעקבות אביהם לשמור דרך השם וגרים כולם בירושלים.

משמשיו בקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הובא בגליון "ובחרת בחיים" גליון ר"ו פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג מאת הרב מנחם מנדל פומרנץ ראש מכון עוז והדר
  2. ^ בת רבי משה דאנה
  3. ^ בן חביב ויקר עד מאוד לרבי יעקב חיים סופר בעל קול יעקב כף החיים ועוד