יאיר אסולין

יאיר אסולין
לידה	23 בנובמבר 1986 (בן 39); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ספיר לספר ביכורים (2011); פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2016);

יאיר אסולין (נולד ב-23 בנובמבר 1986) הוא סופר והוגה דעות ישראלי, בעל טור בעיתון "הארץ", משמש כמרצה אורח בתוכנית למדעי היהדות ובמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל (סתיו 2018)^[1]. חתן פרס ספיר לספרי ביכורים לשנת 2011, חתן פרס שרת התרבות ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2016^[2].

ביוגרפיה

אסולין נולד בחיפה, גדל בקריית מוצקין וכיום מתגורר ברחובות.

שיריו וסיפוריו התפרסמו ברוב כתבי העת הספרותיים בישראל ובעיתונות היומית.

החל מספטמבר 2011 כותב אסולין את הטור ההגותי "קטע לסיום" בעמודי הדעות של עיתון "הארץ" מדי יום שישי, וכן מדור פוליטי-תרבותי בכתב העת "ליברל".

במאי 2017 החל לשדר יחד עם עמיחי חסון תוכנית תרבות שבועית ברשת כאן תרבות (רשת א') של תאגיד השידור הישראלי.

בצד הפובליציסטיקה והספרות, עוסק אסולין בעריכת תסריט וייעוץ אומנותי. בשנים 2016 - 2017 כיהן כלקטור ראשי בקרן גשר לקולנוע רב תרבותי וכיועץ אומנותי עבור המיזם המשותף עם קרן אבי חי בנוסף מייעץ לקרנות הקולנוע ולגופי שידור הן בתחום הדוקומנטרי והן בתחום הדרמה.

אסולין לימד ומלמד כתיבה ומחשבה במוסדות שונים, בהם קמרה אובסקורה, בית הספר לאומנות המילה ומוסדות נוספים.

בשנת 2017 כיהן כשופט ועדת הפרס של פרס ספיר, אשר בחרה את ספרה של אסתר פלד - ״פתח גדול מלמטה״ (הוצאת בבל).

בשנת 2020 יצא ספרו "נסיעה" בארצות הברית תחת השם THE DRIVE בהוצאת NEW VESSEL PRESS ובתרגומה של ג'סיקה כהן והתקבל בהתלהבות רבה. בין יתר הביקורות המהללות הוכתר הספר על ידי ה-The Los Angeles Review of Books כ"התפסן בשדה השיפון הישראלי"^[3] ועל ידי ה-Open Magazine ההודי כ"מדריך למה זה אומר להיות היום אינדיבידואל בתוך מדינה"^[4].

מאז חזרתו מאוניברסיטת ייל עוסק אסולין רבות ביצירה וניסוח של פילוסופיה פוליטית ועסקית חדשה תחת רעיונות היסוד של "המאה של האיך" ו"סוף עידן הפוליטיקה^[5]" המבקשים להציע פרדיגמה חדשה לחשיבה על המרחב הפוליטי-עסקי-חברתי היום^[6], כפי שהוא מתעצב על ידי המהפכה הטכנולוגית וההשלכות שלה. תפיסות אלה שהתעצבו ופורסמו עוד טרם מגפת הקורונה הן במסות גדולות ב"הארץ" והן במרחבים נוספים (למשל המכון למחקרי ביטחון לאומי), ואף תורגמו לאנגלית, הפכו למושגים מרכזיים בחשיבה על המציאות הפוליטית עסקית וחברתית בזמן הזה. נושאים אלה גם נוכחים רבות בטורו הקבוע של אסולין ב"הארץ" והוא מתראיין עליהם רבות בתקשורת הכלכלית^[7] והכללית.

ספרו "במקום ייאוש: מדיטציות ישראליות" המבקש להתבונן ולפענח את התודעה הישראלית יצא בשנת 2020 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הוא הוגדר על ידי עיתון הארץ כ"פה ושם בארץ ישראל 2020", אך זכה גם לביקורות שליליות. אברהם בורג לדוגמה כתב "בספר המסות שלו אסולין מיטיב לגרד פצעים חברתיים שותתים, אבל לא פעם קשה לחלץ את התובנות מבין הררי המלים, האסוציאציות וההרהורים השבורים"^[8].

בשנת 2025 פרסם, בשיתוף "מרכזים לצדק חברתי", את ספרו "איך נולדים מחדש: 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה"^[9]. בספר ביקש לחקור לעומק את האתגרים וההזדמנויות הטמונים בזמנים הייחודיים האלה - "זמנים של איך", כפי שקרא להם - במעגל הישראלי, הגלובלי והיהודי. ספר שנועד, כפי שהוטבע על גב הכריכה: "לעבור מיד ליד, לחולל שינוי". עם צאת הספר התקיימו עם יאיר מספר שיחות וראיונות בשאיפה לברר את הרעיונות שבו^[10]^[11]. במקור ראשון, למשל, העיתונאי יאיר שלג כתב: "כספר שהתחיל להיכתב הרבה לפני המלחמה, הוא לא עוסק רק בלקחי המלחמה אלא מכיל גם תובנות על סוגיות גלובליות רחבות... התזה העיקרית... היא שאנחנו ניצבים בפני תקופה חדשה בתולדות האנושות, אבל מכיוון שהשינויים עדיין בעיצומם, אי אפשר להעריך מה יהיו מאפייניה של התקופה הזו, אלא רק שהיא תהיה שונה מאוד מהדברים שהכרנו בעבר."^[12] בראיון אחר כתב העיתונאי דויד פרץ: "בספר אסולין מציג כמה וכמה רגעים של "לידה מחדש". אין ספק, העולם המודרני מפרק את כל מה שהכרנו - צ׳אטים מאתגרים כל מקצוע סמכותי, מרופאים ועד מורים"^[13].

ספריו

נסיעה (הוצאת חרגול, 2011) - הספר מתאר נסיעה של חייל דתי המלווה באביו אל מרפאת קצין בריאות הנפש בתל השומר. המתווה של הנסיעה הפיזית הופך למסע למעמקי הנפש תוך חשבון נפש עם החברה הישראלית, ובפרט עם העולם הציוני דתי בו הוא גדל. הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים לשנת 2011^[14], וכן בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית בקטגוריית ספרי ביכורים לשנה זו^[15].
הדברים עצמם (הוצאת חרגול/מודן, 2014) - רומן על שלושה נערים בני הציונות הדתית.
מינכן: אם תרצי קראי לזה זיכרון (הוצאת הליקון 2014) - פואמה ארוכה אשר מבוססת על מסע התבוננות בן שנה של יהודי דתי במינכן שבגרמניה.
התשמע קולי: תהילים ישן-חדש; עורך (הוצאת זמורה ביתן/929, 2017) - אנתולוגיה בעריכתו. שנים רבות מפרידות בין מזמורי תהילים ליצירה העברית החדשה. מפגש בין ישן לחדש, בחיפוש אחר עקבות מזמורי ספר תהילים ביצירה העברית בת זמננו.
במקום ייאוש (ספרית פועלים, 2020) - מתוך היומיום, הזיעה, ההתרוצצות האינסופית, תודעת ההישרדות הכלכלית, לוכד מבטו המשוטט של יאיר אסולין הזדמנויות ושברי אמיתות. בין רחובותיה של התנחלות בורגנית חדשה בשומרון לשוק מחנה יהודה, בין סמטאותיה של צפת לכנס בחירות של יאיר לפיד, בין הלווייתו של מוטי קירשנבאום לסבתא עזיזה, מבקש אסולין – כמי ש״חש משהו עמוק על הזמן הזה" – למצוא נקודת אחיזה.
איך נולדים מחדש: 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה (בשיתוף מרכזים לצדק חברתי, 2025) - הספר מבקש לבחון את הזמנים הגדולים והשבורים בהם אנחנו חיים, תוך מבט רחב על תהליכי העומק התודעתיים, החברתיים והטכנולוגים. הוא מתאר את הסימפטומים של שיבוש הסדר הקיים ומציע התבוננות הן במה שמניע את המשבר והן בדרכים שדרכן ניתן לצמוח מתוכו. דרך דיון בשלושה צירים מרכזיים: ישראל, יהדות והמרחב הגלובלי, הספר מבקש לאחד בין הקשרים היסטוריים וחברתיים ומציב את שאלת המפתח מבחינתו: איך נולדים מחדש? יאיר אסולין מזמין את הקוראים להתבונן באומץ בשאלות הגדולות של הזמן הייחודי בו אנו חיים.

על יצירתו

מתוך נימוקי השופטים לפרס ספיר^[14]:
"זוהי נובלה דחוסה, אינטנסיבית ורבת עוצמה שמתרחשת בזמן נסיעה של חייל דתי עם אביו למשרד הקב"ן. יומן ישיר ושלדי הנושא מימד של דחיפות ושל תנופה פואטית חפה מגינונים. ספר נועז של נסיעה אל גוף ראשון".

מתוך נימוקי השופטים לפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים^[16]:
"כתיבתו הספרותית והפובליציסטית של יאיר אסולין באה חשבון עם החברה הישראלית בכלל, ובפרט עם העולם הציוני דתי שבו גדל. לאסולין תודעה פוליטית שניכר כי נולדה מתוך התבוננות עמוקה בתהליכים ובתופעות שמתרחשים בחברה הישראלית. הוא אינו נמנע מביקורת עצמית, ומצליח לחדד שאלות של מוסר ואמונה. כישרון הכתיבה של אסולין משמש אותו לא רק כדי להעמיד יצירה ספרותית מקורית ונועזת, אלא גם ככלי לשינוי המציאות, והוא מצליח לתת ביטוי לקונפליקטים הגדולים שעמם מתמודדים אלו שחיים בארץ הזאת".

מתוך נימוקי השופטים לפרס שרת התרבות:

״בקול חד ומדויק, באוניסון משכנע וחשוב דובר אלינו גיבורו של יאיר אסולין...נסיעה הופכת למסע פנימה אל תוך הנפש הצעירה הזאת, הרוויה אהבה אל אישה צעירה מחד גיסא וקריעה דתית אמונית מאידך גיסא, פחד מפני המוות מכאן ואהבה אל הטבע ואל הנוף החי והסובב עד כאב היופי - מכאן. במונולוג חד ומרתק מצליח אסולין להכניס את הקורא בבת אחת אל לב ליבו אל הקרע המתחולל בנפש גיבורו...על אומץ הלב שגילה המחבר בכתיבת ספר זה ועל חשיבותו הרבה של הספר הן מבחינה סיפרותית והן מבחינת הערכים המשתקפים בו - ראוי יאיר אסולין לפרס...יתרה מזו - הוא ראוי לקבלו דווקא מטעמו של הממסד.״

קישורים חיצוניים

איך נולדים מחדש: 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה, בשיתוף "מרכזים לצדק חברתי"
במקום ייאוש מאת יאיר אסולין, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2020
יאיר אסולין, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
מאמרי יאיר אסולין, באתר "הארץ"
יאיר אסולין, במגזין "ליברל"
הפודקאסט "התבודדות" באתר תאגיד השידור הישראלי
הבלוג "סדר יום" של יאיר אסולין באתר בננות Blogs
עמרי זרחוביץ', ‏"פייסבוק נטמעה בסדר הישן. הבחירה שלה בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה", באתר גלובס, 4 ביולי 2020

על שיריו

יצחק לאור, "איזה כיף לראות את הנולד", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2006
אילן ברקוביץ', על שלושה כתבי יד של ספרי שירה בהתהוות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008

על ספרו "איך נולדים מחדש: 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה"

דויד פרץ, המבחן הגדול של ישראל מעבר לפינה: "מסוכן יותר מכל אויב", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2025
יאיר שלג, ‏"במלחמה הייתה לנו זרוע צבאית מצוינת אבל שום ביטוי של זרוע מדינית", בעיתון מקור ראשון, 13 בנובמבר 2025
מיה סלע ויובל אביבי, קניבליזם עצמי, מה שכרוך, 21 בספטמבר 2025
דודו ארז ואבי אטינגר, מהמקפצה!, 14 בספטמבר 2025

על ספרו "נסיעה"

בני ציפר, יורש לפנחס שדה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2011
מוטי פוגל, נסיעה – יאיר אסולין, בבלוג קונונסנס, 23 בפברואר 2011
בר חיון, "נסיעה" מאת יאיר אסולין | מדי ב', באתר הארץ, 2 במרץ 2011
יואב שורק, שלוש קריאות של 'נסיעה' / אורין מוריס, חבצלת פרבר ושמואל פאוסט, באתר המוסף של מקור ראשון, 11 במרץ 2011
יותם שווימר, נסיעה אל עבר הלא נודע, באתר ynet, 14 במרץ 2011
אריאל הורוביץ, ‏הדרך לקב"ן, באתר כיפה, 27 באפריל 2011
אלון עידן, עכבר העיר אונליין, כמה גדול, ככה כואב: על חוויות משפילות מהשירות בצה"ל, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011

על ספרו "הדברים עצמם"

עמר לחמנוביץ, על "הדברים עצמם", באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
יוני לבנה, יאיר אסולין, הדברים עצמם, באתר יקום תרבות, 21 בפברואר 2014
יעד בירן, החיים בין שמירת נגיעה, לימוד תורה ואימונים לצבא, באתר הארץ, 7 במרץ 2014
אריאל הורוביץ, קצוות מפוצלים: יאיר אסולין מאכזב בספר השני, באתר nrg‏, 24 במרץ 2014

הערות שוליים

^ Judaic Studies < Yale University, catalog.yale.edu (באנגלית)
^ גילי איזיקוביץ, הוכרזו הזוכים בפרס ראש הממשלה לסופרים ויוצרים לשנת תשע"ו, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2015
^ Tom Teicholz, Israel’s Holden Caulfield: On Yair Assulin’s “The Drive”, ‏4.7.2020
^ New Vessel Press
^ יאיר אסולין, סוף עידן הפוליטיקה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2019
^ יאיר אסולין, קניבליזם, תשתיות, תיאוריה — זה הסיפור היחיד האפשרי של המחאה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2020
^ עמרי זרחוביץ', ‏"הבחירה של פייסבוק בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה", באתר גלובס, 4 ביולי 2020
^ אברהם בורג, "במקום ייאוש": יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות. האם הוא מצליח?, באתר הארץ, 8 ביולי 2020
^ איך נולדים מחדש, באתר https://yairassulin.com/
^ קניבליזם עצמי, באתר www.kan.org.il
^ "מהמקפצה!" תכנית הקיץ של גלי צה"ל, באתר גלי צה"ל, ‏14 בספטמבר 2025
^ יאיר שלג, ‏"במלחמה הייתה לנו זרוע צבאית מצוינת אבל שום ביטוי של זרוע מדינית", בעיתון מקור ראשון, 13 בנובמבר 2025
^ דויד פרץ, המבחן הגדול של ישראל מעבר לפינה: "מסוכן יותר מכל אויב", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2025
^ ¹ ² פרס ספיר: נבחרו חמשת המועמדים הסופיים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2011
^ שני גורקביץ'‏, זוכי פרס שרת התרבות לספרות: נורית יובל ויהודה אטלס, באתר וואלה, 28 בפברואר 2011
^ משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ו, באתר משרד התרבות והספורט, 28 בדצמבר 2015

[1] Judaic Studies < Yale University, catalog.yale.edu (באנגלית)

[2] גילי איזיקוביץ, הוכרזו הזוכים בפרס ראש הממשלה לסופרים ויוצרים לשנת תשע"ו, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2015

[3] Tom Teicholz, Israel’s Holden Caulfield: On Yair Assulin’s “The Drive”, ‏4.7.2020

[4] New Vessel Press

[5] יאיר אסולין, סוף עידן הפוליטיקה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2019

[6] יאיר אסולין, קניבליזם, תשתיות, תיאוריה — זה הסיפור היחיד האפשרי של המחאה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2020

[7] עמרי זרחוביץ', ‏"הבחירה של פייסבוק בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה", באתר גלובס, 4 ביולי 2020

[8] אברהם בורג, "במקום ייאוש": יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות. האם הוא מצליח?, באתר הארץ, 8 ביולי 2020

[9] איך נולדים מחדש, באתר https://yairassulin.com/

[10] קניבליזם עצמי, באתר www.kan.org.il

[11] "מהמקפצה!" תכנית הקיץ של גלי צה"ל, באתר גלי צה"ל, ‏14 בספטמבר 2025

[12] יאיר שלג, ‏"במלחמה הייתה לנו זרוע צבאית מצוינת אבל שום ביטוי של זרוע מדינית", בעיתון מקור ראשון, 13 בנובמבר 2025

[13] דויד פרץ, המבחן הגדול של ישראל מעבר לפינה: "מסוכן יותר מכל אויב", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2025

[נבחרו_חמשת_המועמדים-14] ¹ ² פרס ספיר: נבחרו חמשת המועמדים הסופיים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2011

[15] שני גורקביץ'‏, זוכי פרס שרת התרבות לספרות: נורית יובל ויהודה אטלס, באתר וואלה, 28 בפברואר 2011

[16] משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ו, באתר משרד התרבות והספורט, 28 בדצמבר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]